בשמחת תורה יצאו עשרות רעולי פנים מכיוון המאחזים הלא חוקיים "אביגיל" ו"חוות מעון" שבדרום הר חברון אל הכפר הפלסטיני הסמוך מופקרה, תקפו באלות ובאבנים את בתי הכפר וגרמו נזק לרכוש ולבעלי חיים. מוחמד חמאמדה בן ה-3 נפגע מאבן שהושלכה לתוך ביתו ואושפז עם סדק בגולגולת. זה לא היה מקרה חריג: בשבועות האחרונים מתרבים והולכים מופעים של אלימות מאורגנת מצד יהודים כלפי פלסטינים באזורים כמו דרום הר חברון, בקעת הירדן, גוש שילה ועוטף שכם.
מה שבעבר כונה "תג מחיר", בוצע בחשכת הליל והסתכם לרוב בהשחתת רכוש, הפך להסתערות חמושה לאור יום (לרוב בימי שבת), פעמים רבות תחת עינם הפקוחה של כוחות צה"ל ועם נפגעים בגוף ובנפש. קשה שלא להבחין בכך שמדובר בתופעה, ועל פי נתוני מערכת הביטחון שפורסמו בתחילת החודש ב"הארץ" היא נמצאת בנסיקה ועומדת על מאות מקרים מדי שנה.
הקריאות לעצור את אלימות המתנחלים, שהתגברה בעקבות פוגרום שמחת תורה, נתקלו בטענת פוליטיקלי קורקט החדשה-ישנה: "למה אתם מאשימים את כל המתנחלים?". זה הוביל בין השאר לכך שחברות אוטובוסים שעליהם פורסם קמפיין למיגור אלימות המתנחלים נכנעו לדרישת ארגוני ימין והסירו את הקמפיין בטענה שהוא "מפלג". גם דמויות ציבוריות מהימין, שלא פצו פה על עצם הפוגרום, טרחו לנזוף על ההכללה הגסה.
די מעשיות על "עשבים שוטים". את התקציבים וההכרה ב"חצי מיליון מתנחלים" אתם הרי מבקשים כמגזר. אינכם מהססים להכניס לאותו מניין את הבורגנים מאורנית עם המתפרעים מקומי אורי
ממש כמו טענת "לא כל הגברים" הנשמעת חדשות לבקרים מאז מהפכת metoo, ההזדעקות אל מול סימון הקבוצה שממנה יוצאת האלימות צופנת בחובה את הכחשת התופעה עצמה. הרי גבר חף מאשמה, או כזה שמצפונו נקי, השומע על אלימות מגדרית כלפי נשים, אמור להיחרד מעצם קיומה של אלימות ולפעול למיגורה, לא לצאת להגנה על שמו הטוב.
האירוע בדרום חברון בשמחת תורה
אבל האם יש באמת מתנחלים שמצפונם יכול להיות נקי? או שמא יש להם סיבה טובה להרגיש אשמים? הרי אלימות לא חייבת לבוא רק בצורה של אבן לראש של ילד. פגיעה בכבשים, עקירת עצי זית, שריפת שדות, תפיסת שטחי מרעה, פריצת דרכים ובנייה על קרקע ללא היתר - כל אלה הן צורות שונות של אלימות. איך אפשר לסווג "מתנחלים טובים" ו"עשבים שוטים רעים" כאשר כל הכיבוש כולו הוא אקט של אלימות?
שקד מורגנועה לבנתוהאמת היא זו, ידידיי המתנחלים "הטובים": לא סתם בוער לכם הכובע. עמוק בפנים גם אתם יודעים שאין כיבוש בלי אלימות, אין ארץ ישראל השלמה בלי משטר מפלה על רקע אתני, ואין תפיסת אדמה בלי פגיעה במי שהיה עליה קודם. בעוד הדור המבוגר עוד מתרפק במתק שפתיים על אהבת הארץ, גרעינים תורניים, התנחלות בלבבות והכנסת אורחים - בדור הצעיר יש מי שהבינו את המסר הממוקם בין השורות והולכים דוגרי: סכינים, רובים, מקלות ואבנים.
די למעשיות על "עשבים שוטים". את התקציבים וההכרה ב"חצי מיליון מתנחלים" אתם הרי מבקשים כמגזר. אינכם מהססים להכניס לאותו מניין את הבורגנים מאורנית ומעלה אדומים עם המתפרעים האלימים מאש קודש ומקומי אורי, את לובשי השטריימל במודיעין עילית עם החולצות הכחולות בבקעת הירדן. אז התכבדו נא וקחו אחריות כמגזר. ההיתממות שלכם, ובכן, מפלגת.
- שקד מורג היא מנכ"לית ארגון שלום עכשיו
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
