תושב חרסון: "מפחד שייגמר האוכל"; תושב אודסה: "מסתגרים בבתים"
(צילום: שמוליק דודפור)
כמעט שבועיים עברו מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה, ואלפי ישראלים ויהודים במדינה ברחו מאז אל מחוץ לגבולותיה. אבל יש גם מי שנשאר. אחד מהם הוא רמי מסיקה, תושב עיר הנמל חרסון שבדרום המדינה, העיר הגדולה היחידה שהצליחו הרוסים לכבוש עד כה. לדבריו, לעומת הימים הראשונים של הלחימה, המצב בעיר רגוע באופן יחסי. "כבר לפני שבוע אנחנו הרגשנו בהבדל", סיפר הבוקר (רביעי) בריאיון לאולפן ynet. "הפסיקו לירות בלילות ומאוד רגוע בלילות. ביום אנשים יוצאים בעיקר לקנות מוצרים".
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• עוד "הפסקת אש הומניטרית" באוקראינה. האסון במריופול: גופות וביזה ברחובות
• ארה"ב דחתה את התוכנית להעברת מטוסי מיג-29 לאוקראינה
• ההקלטה והסרטון: "השמדנו את הספינה שתקפה את אי הנחשים"
• 27 הרוגים בתקיפות בחרקוב: "בולמים את הרוסים"
• ביידן אוסר על ייבוא נפט וגז מרוסיה
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
"אני מסתובב כל יום בעיר, אתמול היו הפגנות במרכז העיר ליד בניין המושל", המשיך רמי. "תושבי חרסון מפגינים בהמוניהם כל יום, גם במזג האוויר הקשה ובקור, נגד החיילים הרוסים, שלמען האמת מתאפקים ולא מגיבים. ההפגנות זורמות. אתמול הייתי בהפגנה כזאת, וממש ראיתי אוקראינים שממש צמודים לחיילים הרוסים, מטר מהם - והם התאפקו".
הפגנות נגד הכיבוש הרוסי בחרסון
(קרדיט: טוויטר)
למרות השקט היחסי, רמי מספר על מחסור חמור במזון ובכסף מזומן. "פשוט אין מוצרים, לא מוצרי אוכל ולא מוצרי צריכה", סיפר. "אתמול עמדתי שלוש וחצי שעות בתור כדי לקנות כמה חתיכות גבינה ולחם. ממש התקררתי, היה מאוד קר בחוץ. אשתי לקחה אתמול את הילדים שוב לאחותה, פשוט כי שם קצת יותר בטוח מבחינת הבית. זה לא שיש שם חדר אטום כמו בארץ, אבל יותר בטוח שם".
- זה עלול להגיע למצב שבימים הקרובים לא יהיה לך מזון?
"כן. ברוב החנויות פה לא מקבלים כרטיסי אשראי אלא רק מזומן, ואין כסף מזומן. החנות הספציפית שהייתי בה אתמול קיבלה כרטיס אשראי, אבל זה עומד להיגמר. אחרי שעמדתי אתמול שלוש וחצי שעות בתור, מה שקניתי זה בסך הכל חמוצים אוקראיניים, חתיכת גבינה, חמאה ושני כיכרות לחם. זה כאילו חזרנו לשנות ה-80, אנחנו לא רגילים לזה. היה בסדר לפני המלחמה".
לדברי רמי, אין אפשרות לצאת כרגע מהעיר. "הלוואי שהייתה דרך. אם הייתה - אני הייתי בין הראשונים שהיה יוצא, כי ממש לא נעים מבחינת מוצרי המזון ומבחינת מה לקנות. אין דלק גם, תקועים בבית כל היום. זה לא נעים.
"הרוסים לא הורגים אנשים פה בחרסון, אבל הם כותשים ועם הזמן אנשים נכבשים מבפנים. ההרגשה הפנימית לא פחות חשובה מההרגשה החיצונית. זה מה שהם עושים פה, הם כותשים ולא נותנים לאף אחד לצאת. אתמול אשתי שלחה לי וידאו של אנשים שרצו לצאת מחוץ לעיר, ופשוט ירו להם על הגלגלים".
עיר נוספת שנערכת כעת לאפשרות של מתקפה רוסית היא עיר הנמל אודסה, השלישית בגודלה באוקראינה עם כמיליון תושבים בימי שגרה. כיבושה הוא קריטי עבור רוסיה, אם ברצונה לנתק את אוקראינה לחלוטין מהים השחור. השבוע הזהיר הנשיא וולודימיר זלנסקי כי הרוסים מתכוונים להפציץ את העיר, ובחלק מרחובותיה השוממים כעת ברובם הוקמו מחסומים ובריקדות. בעיר חוששים במיוחד מאפשרות של מתקפה אמפיבית, דרך הים, והתושבים שם כיסו את החוף בשקי חול ורבים מהם הצטרפו לקורסים חפוזים כדי ללמוד איך להשתמש בנשק.
מנגנים את Don't Worry, Be Happy במחסום באודסה
(צילום: טוויטר)
דמיטרי טרנפולסקי, תושב אודסה, סיפר במשדר כי בניגוד לחרסון - עדיין יש אוכל בחנויות. "יש מזון, אך לא במבחר כמו שהיה קודם", אמר. "שקט יחסית, אבל למרות זאת אנחנו תקועים בבית. אני פה עם הבן הגדול שלי. ביום שישי אשתי והבן הקטן הצליחו להגיע לישראל. הדרך הייתה מאוד מאוד קשה. אני לא יכולתי להגיע איתם והבן הגדול החליט שהוא נשאר איתי כדי לתמוך בי".
- למה בעצם נשארת שם?
"יש לי אזרחות כפולה, ולפי החוק של הגיוס - גברים עם אזרחות אוקראינית מגיל 18 עד גיל 60 לא יכולים לצאת. החשש הוא די גדול, למרות שיש גם תקווה די גדולה לניצחון של הצבא האוקראיני שיביא לסוף של כל הסיפור הזה".
דמיטרי קרא לממשלת ישראל לעזור יותר בפינוי ישראלים מהמדינה. "אני קורא המון הודעות בפייסבוק של ישראלים שתקועים בכל רחבי אוקראינה ולא מקבלים מספיק תמיכה לפינוי. אנשים שכואב הלב לשמוע את כל הסיפורים שלהם. ישראלים שנכנסו לפה עם דרכון זר - ולא מצליחים לצאת. המדינה לא עושה לדעתי מספיק מאמץ בשביל לפנות את האנשים. וגם כשאנחנו רצינו לצאת לפני המלחמה, העלות של הכרטיסים כבר הגיעה לשיא. איך אנחנו מסוגלים במצבים שכאלה להעלות את עלות הכרטיס מ-200 דולר לכמעט 700 דולר לבן אדם? מה קורה במדינה?".
