תחקיר מקיף של "ניו יורק טיימס" שפורסם בצהריים (יום ה') חושף כי מיד לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, שינה צה"ל באופן דרמטי את כללי הפתיחה באש ואת המגבלות על פגיעה באזרחים ברצועת עזה, באופן שהוביל למה שמוגדר כאחד ממבצעי התקיפה האווירית האינטנסיביים ביותר בלוחמה המודרנית.
5 צפייה בגלריה
30,000 חימושים בתוך 7 שבועות. הפצצה של צה"ל בעזה, בנובמבר 2023
(צילום: רויטרס, Alexander Ermochenko)
על-פי התחקיר, בשעה 13:00 בדיוק ב-7 באוקטובר 2023, בפעם הראשונה בתולדות המלחמות עם חמאס, הפיקוד הבכיר של צה"ל הוציא פקודה שאפשרה לקצינים בדרגי ביניים הרשאה נרחבת לתקוף אלפי מטרות בעזה, לרבות פעילים בדרג זוטר יותר של חמאס, שלא היו בעדיפות גבוהה במבצעים קודמים ברצועה. על-פי הפקודות, קצינים הורשו לאשר תקיפות שעלולות לסכן את חייהם של עד 20 אזרחים – מספר גבוה משמעותית מהמגבלות שהיו נהוגות בעבר.
במבצעים קודמים בעזה, רוב התקיפות אושרו רק לאחר שהקצינים הגיעו למסקנה שלא ייפגעו אזרחים. במקרים מסוימים הותר סיכון של עד חמישה אזרחים, ורק לעיתים נדירות עלתה המגבלה ל-10 או יותר. על-פי קצין בכיר בצה"ל שהתראיין ל"ניו יורק טיימס", הפיקוד הצבאי שינה את כללי הפתיחה באש כיוון שהאמין שישראל ניצבת בפני איום קיומי באותן שעות ראשונות של מתקפת הפתע בה פתח חמאס – בטבח שבו נרצחו כ-1,200 ישראלים ו-250 נחטפו לעזה. כל זאת, בזמן שמחבלים עדיין נמצאים בשטח ישראל.
לפי הקצין הבכיר הייתה חובה להפעיל כוח רב כדי למגר את הסכנה, להוציא לפועל אלפי תקיפות בזמן קצר, ולכן לאפשר ביזור סמכויות התקיפה שנמצאות בדרך כלל בידי הפיקוד הבכיר בלבד. באותן שעות קריטיות גם היה חשש כבד מפלישה אפשרית של חיזבאללה בלבנון וצה"ל נאלץ לרתק לגזרה ההיא כוחות עצומים.
"ניו יורק טיימס" קובע בתחקיר שלו כי כדי לפרק את חמאס בעזה מיכולותיו, ישראל "החלישה משמעותית" את מערכת הפיקוח שהייתה אמורה למנוע פגיעה באזרחים, אימצה שיטות "שגויות" לאיתור מטרות והערכת הסיכון שנשקף לחפים מפשע, התעלמה מאזהרות של קצינים בצה"ל וכן של בכירים בארה"ב בנוגע לכשלים – וכי לא עשתה רבות גם בתחקירים שלאחר התקיפות שפגעו באזרחים, או בהענשת אלו שפעלו לא-כשורה.
ב"טיימס" מציינים כי התחקיר מבוסס על סקירה של עשרות מסמכים צבאיים ושיחות עם יותר מ-100 חיילים וגורמים אחרים – בהם יותר מ-25 שלקחו חלק בהליכי האישור לתקיפות השונות. ממצאיו, כך נטען, מעלים כאמור שכדי להגדיל משמעותית את מאגר היעדים לתקיפה בעזה – כחלק מההבטחה להדוף את ההתקפה על ישראל וכדי להשמיד את חמאס – הוגדל גם מספר האזרחים הפלסטינים שניתן לסכן בכל תקיפה.
התוצאה, כך לפי התחקיר: בשבעת השבועות הראשונים של המלחמה הטיל צה"ל כמעט 30,000 פצצות וחימושים שונים על הרצועה – נתון שגבוה יותר מזה שהוטל בכל שמונת החודשים הבאים גם יחד. לפי התחקיר, פקודה נוספת שהוצאה על-ידי הפיקוד בצה"ל, בשעה 22:50 ב-8 באוקטובר, מלמדת על היקף הנפגעים האזרחים שנחשב לכאורה לסביר באותם ימים ראשונים של המלחמה. על-פי הפקודה, התקיפות השונות נגד מטרות צבאיות בעזה יכלו לסכן את חייהם של עד 500 אזרחים במצטבר מדי יום. מגבלה זו, כך נטען, הוסרה כעבור יומיים, דבר שאפשר לקצינים לאשר ללא הגבלה תקיפות שמבחינתם היו חוקיות.
"סיכון לעד 500 ביום": ההגבלה שבוטלה תוך יומיים
ב"טיימס" מציינים כי לפי גורמים צבאיים ההנחיה שהוסרה בסופו של דבר הייתה דווקא אמצעי זהירות, כזה שנועד להגביל את מספר התקיפות מדי יום, אולם מומחה אמריקני, פרופ' מייקל שמיט מהאקדמיה הצבאית-אמריקנית "ווסט פוינט", טען כי קצינים בדרגי ביניים היו יכולים לפרש זאת כ"מכסה" של הרוגים אזרחים שניתן להגיע אליה מדי יום. אחרי הסרת ההגבלה, הרשויות בשליטת חמאס ברצועה דיווחו לעיתים על יותר מ-500 הרוגים ברצועה מדי יום, אך לא ברור כמה מהם היו אזרחים וכמה מחבלים, או אם חלקם נהרגו בימים שונים.
התחקיר מביא כדוגמה את המקרה של שלדאן א-נג'אר, מחבל בכיר בג'יהאד האיסלאמי. כשצה"ל תקף את ביתו ב"צוק איתן" ב-2014, ננקטו לפי העיתון מספר אמצעי זהירות כדי להרחיק משם אזרחים: אחיו סולימאן העיד כי חיל האוויר התקשר אז לשני שכנים להזהיר על התקיפה הקרבה, ואז ביצע "הקש בגג" – נוהל שהיה בשימוש נרחב בעבר לפני תקיפות מבנים שנחשדו כמכילים נשק או פתחי מנהרות (ב"טיימס" מציינים כי הפקודה החדשה של צה"ל אחרי 7 באוקטובר הפכה את השימוש בנוהל "הקש בגג" לאופציונאלי בלבד – ובפועל השימוש בו הפך לנדיר). בזכות אותן אזהרות, כולם, כולל א-נג'אר עצמו, הספיקו להימלט ללא נפגעים. אולם כאשר צה"ל תקף בית שבו ביקר ב-10 באוקטובר 2023, לא ניתנו אזהרות מוקדמות. על-פי התחקיר, בתקיפה נהרגו לא רק א-נג'אר, אלא גם 20 בני משפחתו המורחבת, בהם כמה ילדים ותינוק בן חודשיים.
5 צפייה בגלריה
כשהיעד היה בכיר - ניתן היה לסכן הרבה יותר אזרחים. מטוס קרב בשמי עזה
(צילום:JACK GUEZ / AFP)
בכמה מקרים, כאשר התקיפות כוונו למנהיגי חמאס, בכירים בצה"ל אישרו אותן לפי התחקיר תוך ידיעה שכל אחת מהן מסכנת יותר מ-100 אזרחים, באופן שלפי העיתון "חצה בצורה יוצאת דופן רף שנקבע על-ידי צבאות מערביים מודרניים". צה"ל, כך נטען, תקף בקצב כה מהיר עד שמאגר המטרות המאומתות מלפני המלחמה התרוקן תוך ימים ספורים. כתוצאה מכך, צה"ל אימץ מערכת חדשה ו"לא-מוכחת" למציאת מטרות חדשות, שלפי ה"טיימס" התבססה על שימוש בבינה מלאכותית בהיקף נרחב.
לפי הדיווח, מערכת בשם "The Gospel" שימשה להצלבת מידע ממקורות שונים, כולל שיחות טלפון, תצלומי לוויין ואיכונים סלולריים. עוד דווח כי צה"ל מחזיק במאגרי מידע מקיפים, שאחד מהם מכונה "לבנדר", המכילים מספרי טלפון וכתובות של חשודים בפעילות טרור. שליטת ישראל ברשתות תקשורת בעזה אפשרה האזנה ומעקב אחר טלפונים פלסטיניים, ועל-פי התחקיר קציני מודיעין ניסו לאתר את מיקומם של פעילי טרור באמצעות האזנה לשיחות שבוצעו ממספרים המזוהים עימם. אולם לפי שישה קצינים ששוחחו עם ה"טיימס", מאגרי המידע הללו כללו לעיתים מידע מיושן – באופן שהגדיל את הסיכון לזיהוי שגוי של אזרחים כמחבלים.
אווירת "חרבו דרבו"
בתחקיר נטען עוד כי הצבא הסתמך לעיתים קרובות על מודל סטטיסטי פשטני להערכת הסיכון שנשקף לחפים מפשע בתקיפות, ולעיתים הפציץ מטרות כמה שעות לאחר שאותרו – מה שהגדיל לכאורה את הסיכון לטעויות. המודל התבסס בעיקר על הערכות בנוגע לשימוש בטלפונים סלולריים באזורים נרחבים יותר מסביב למוקדי התקיפות – ולא על מעקב מודיעיני מדוקדק אחר מבנה ספציפי, כפי שהיה מקובל במבצעים ישראליים קודמים.
קמפיין ההפצצות האווירי היה כאמור אינטנסיבי ביותר בשבועות הראשונים של המלחמה, כשלטענת הפלסטינים בחודשיים הראשונים שלה נהרגו 15,000 בני אדם – נתון שמגיע ממשרד הבריאות העזתי שבשליטת חמאס, ולצד העובדה שאינו מבדיל בין אזרחים למחבלים הועלו גם ספקות שונים לגבי הנתונים שהוא מספק. כך או כך, ועל רקע זעם בינלאומי באותה תקופה, החל מנובמבר 2023 צה"ל החל לפי התחקיר לצמצם את השימוש בפצצות כדי לשמור על אספקת החימושים שלו – ולהדק מחדש את כללי התקיפות, בכלל זאת הפחתה בחצי של מספר האזרחים שניתן לסכן בתקיפות נגד יעדי טרור בעלי חשיבות נמוכה, כאלו שאינם מהווים איום מיידי. ב"טיימס" מוסיפים כי למרות זאת, מאז המשיך מספר ההרוגים בעזה לטפס – ובסך הכול, כך לפחות לפי טענות הפלסטינים, יותר מ-45,000 נהרגו עד כה.
תקיפה באזור אל-מוואסי, בתחילת דצמבר השנה
התחקיר הנרחב והדרמטי מגיע כשברקע ממשיכה ישראל להתמודד עם טענות לרצח עם בעזה, בכלל זאת תביעה נגדה מצד דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. ישראל מכחישה כמובן בתוקף את הטענות ומדגישה כי היא עומדת בדין הבינלאומי ונוקטת את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי לצמצם פגיעה באזרחים – כגון הוראות פינוי המוניות של ערים שלמות, או פיזור של עלונים מהאוויר ואזהרות ברשתות. בישראל מדגישים כל העת את השימוש של חמאס ושאר ארגוני הטרור באזרחים כמגן אנושי, תוך הטמעת מחבלים ואמצעי לחימה בתוך בתי מגורים ובתי חולים.
לפי ה"טיימס", קציני צה"ל נדרשים – כדי לעמוד בדרישות הדין הבינלאומי – לוודא שהסיכון מהתקיפות האוויריות "פרופורציונלי" לערך של היעד הצבאי, ולנקוט באמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על חיי חפים מפשע. אולם בתחקיר מודגש כי לקצינים יש שיקול דעת משמעותי, כיוון שכללי הלחימה מעורפלים בכל הנוגע למה נחשב כאמצעי זהירות אפשרי. בדיווח נטען, מפי כ-12 גורמים ששוחחו עם ה"טיימס", כי אחרי ההלם של טבח 7 באוקטובר חלק מקציני צה"ל שהיו מעורבים בקמפיין ההפצצות היו הרבה פחות נוקשים בכל הנוגע להישמעות לפרוטוקול הצבאי. בעוד חלק מהמפקדים ניסו מאוד להקפיד על הנהלים, חמישה קצינים בכירים השתמשו במונח "חרבו דרבו" כדי לתאר את האווירה בצבא.
ב"טיימס" מציינים כי קיבלו תגובה בת 700 מילה מצה"ל, והביאו חלקים ממנה לצד שיחות עם בכירים כדי להבין את המדיניות. צה"ל, כך נכתב, אישר כי הכללים הנוגעים לאישור תקיפות אכן השתנו לאחר 7 באוקטובר, אך הדגיש כי כוחותיו "השתמשו באופן קבוע באמצעים ובשיטות העומדים בדין". בדובר צה"ל הדגישו כי השינויים בכללי התקיפות בוצעו בהקשר של "עימות חסר תקדים שקשה להשוותו לזירות לחימה אחרות בעולם" – והזכירו את ההיקף האדיר של מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס, את השימוש של המחבלים בעזה באזרחים כמגן אנושי ואת מערכת המנהרות הנרחבת של ארגון הטרור. בצה"ל ציינו כי לגורמים אלו הייתה השפעה בכל הנוגע לבחירת יעדים צבאיים, וכי הדבר השפיע גם על היכולת לנקוט אמצעי זהירות שונים לפני התקיפות.
