השעות שלאחר האירוע, מצלמות הרחוב וההשוואה לארגוני פשע: הפיצוץ שהרעיד שלשום (ראשון) את שכונת התקווה בתל אביב, נחשד תחילה על ידי המשטרה כאירוע פלילי, אלא שככל שעבר הזמן והממצאים החלו להצטבר ולהגיע לידי החוקרים, התחזקו החשדות שמדובר בניסיון פיגוע שכשל. בשיחה עם ynet בכירים לשעבר בשב"כ ובמשטרה מסבירים מה הוא מהלך החקירה במקרים דומים, ומה מסייע לקבוע אם מדובר באירוע טרור או שמא פלילי.
(צילום: ליאור שרון)
רק אתמול בבוקר, כמעט 12 שעות אחרי הפיצוץ ובתום התחקירים וההצלבות, אישרו המשטרה והשב"כ בהודעה משותפת כי הפיצוץ היה ניסיון פיגוע. בשלב זה, החקירה הועברה לשב"כ שנעזר ביכולות של המשטרה במקרה שעולה צורך. בשירות הביטחון הכללי, לא ממהרים לחשוף את המידע שקבע מדוע שונתה הגדרת הרקע לאירוע, אך שיחות עם הבכירים לשעבר בשב"כ ובמשטרה שופכות אור על מהלך החקירה.
"צריך לצאת מנקודת הנחה שהציבור בדרך כלל יודע 5-3 אחוזים מהמידע", אמר דביר קריב, בכיר בשב"כ לשעבר. "למשל אם יש התרעה מראש על פיגוע אפשרי במרחב המדובר, אם יש מודיעין לגבי אפשרות כזו ומהיכן הוא מגיע. זה יכול להיות מבוסס על ידיעה אחת או על מספר ידיעות".
תיעוד החשוד בנשיאת המטען, והפיצוץ בדרום ת"א
אנשי הביטחון שעימם שוחחנו הסבירו כי השעות הראשונות, ולעיתים אפילו הדקות, שלאחר פיגוע או פיצוץ כפי שהתרחש שלשום הן הקריטיות. בשלב זה נעשות כמה פעולות במקביל, חלקן חסויות וחלקן גלויות, הכוללות הגעה למצלמות הרחוב והעסקים באזור, ניסיון לאתר מי האדם שנשא את המטען על גופו, וכן ממה הוא הורכב - שכן מרכיבים שונים יופיעו בפצצה שכוונה לפיגוע לעומת כזו שיועדה למטרה פלילית.
"אלו הרבה פעולות שנעשות במקביל ועל ידי הצלבת אינפורמציה בין המשטרה לשב"כ", סיפר ניצב בדימוס יוסי סיטבון. "תמיד בהתחלה בודקים אם יש משהו במערכת הפלילית, בודקים מי הבן אדם ואם הוא קשור לארגון פשע כזה או אחר. אם זה קבלן עבודה הקשור לארגוני הפשיעה המקומיים זה יותר קל, כי לרוב אנו יודעים עבור מי הוא עובד. כשהחשד הזה נעלם ברוב המקרים החקירה עוברת יותר לידי שב"כ כי הסבירות היא לאירוע לאומני".
זירת הפיצוץ בת"א
(צילום: עידו ארז, דוברות זק"א, דוברות המשטרה )
בזמן שחלק מהכוחות נמצאים בשטח, בשב"כ מסתכלים באותם רגעים ראשונים החוצה, לרוב ליהודה ושומרון. כפי שהסביר עו"ד גונן בן יצחק, איש השב"כ לשעבר ומראשי המחאה, "המאמץ הראשון של השב"כ הוא להבין אם איפשהו מישהו נעלם או שנפתחה סוכת אבלים בשטחים". לדבריו, "בשנים האחרונות כשרכב מתפוצץ בתל אביב נוטים לחשוב שזה פלילי והמשטרה זו שקופצת. בירושלים באינתיפאדה השנייה, נקודת ההנחה הייתה שזה לאומני ואז מתחיל לעלות ספק. באירוע פלילי מוצאים בן אדם עם פלאפון, עם מסמכים, ופה כשלא הצליחו לזהות אותו אני מניח שזה עבר למישור הלאומני".
עזר נוסף שבוחנים בחקירה, כאמור, הוא מצלמות האבטחה שנמצאות כיום כמעט בכל מקום. בפעולות שחזור המסע של המפגע, ניתן ללמוד רבות בעזרת המצלמות למשל על מהיכן הגיע, הסביר סגן המפכ"ל לשעבר, ניצב בדימוס ניסים מור. "היום הכול מצולם כך שמהר מאוד אפשר לראות כיצד הפיצוץ קרה. למשל אם זה היה תוך כדי נסיעה או שמישהו ברח מהזירה שניות לפני שהטמין בה פצצה. המצלמות גם מאפשרות לך להגיע לעדים שהיו במקום ולקח מהם עדות כדי לקבוע אם היה פה אירוע פח"ע או פלילי".
עו"ד יצחק אף אמר כי בתום שחזור מסלול המפגע משלשום, הוא כלל לא יתפלא אם נגלה שהוא הגיע מחוץ לישראל לתוך גבולותיה. "הרעיון הוא לרוץ עם המצלמות כמה שיותר אחורנית כדי לבדוק מהיכן המחבל הגיע. אישית, אני לא אתפלא אם נגלה שהמפגע הוא אזרח זר שעבר בגשר אלנבי למשל, הגיע למזרח ירושלים ושם חבר לגורמי טרור מהשטחים שציידו אותו במטען". הוא סיפר כי בעבר בשב"כ נתקלו במקרים דומים, למשל מחבל גרמני שנשלח על ידי איראן, ושבסופו של דבר הייתה לו "תאונת עבודה" במלון בירושלים עם מטען החבלה שקיבל מיד כשהגיע לארץ. "האירוע של שלשום דומה, נדמה שזה בן אדם שנשלח מבחוץ ואולי הוא אפילו היה אמור לפגוע באדם ספציפי", שיער.
מרכיב נוסף בחקירה שעליו שמים דגש באירועים מסוג זה, הוא בחינה מדוקדקת של הרכב המטען שהתפוצץ, שכן קיימים הבדלים מהותיים בין סוגי חומרי הנפץ בין פיגוע לאומני לפגיעה פלילית - על כך יכולים להעיד גם אופי האירוע והזירה ברגע שאחרי.
למשל למטען שמכוון להיות מופעל כחלק מפיגוע חבלני, לרוב יוצמדו כדורי ברזל כדי להגדיל את קוטר הרסס, זאת לעומת פצצה שבה משתמשים ארגוני פשע, שמנסים לגרום לכמה שפחות רסס אגבי. "המחבלים משתמשים בעיקר בחומרי נפץ מאולתרים", הסביר ניצב מור. "לרוב אתה רואה שיש מעטפת רסס שמטרתה לפגוע בסביבה, כזו שלא תמצא באירוע פלילי. יש שוני והשיטה שבה המטען מורכב היא מעין תעודת זהות שבאמצעותה אפשר לשייך אותו".
"הבחינה של סוג המטען משמעותית. בודקים אותו לפי החיווט החשמלי, אם הוא מוכר מפיגועים קודמים או מאירועים פליליים יותר", הסביר ניצב בדימוס יוסי סיטבון. "זה מגיע עד לאלמנטים של המשקל שלו והאופן שבו הוא אמור להיות מופעל, כמו למשל מקרוב או מרחוק".
כדוגמה, הציג עו"ד בן יצחק התפוצצות המטען שהוטמן בשולי הכביש בצומת מגידו במרץ אשתקד, אז צעיר שחלף במקרה ברכבו נפצע קשה. את הפיגוע ביצע מחבל של חיזבאללה שהצליח לחדור את הגבול מלבנון מבלי להיתפס, ולהגיע עד לצומת שנמצא 70 ק"מ דרומית לגבול. "שם למשל המטען היה בעל מאפיינים שהכרנו מחיזבאללה וכך יכלו להבין מי שלח אותו".
בהצהרה שמסר אמש מפקד מחוז תל אביב, ניצב פרץ עמר, על הפיגוע בתל אביב, הוא אמר כי "אם המחבל היה נכנס לבית כנסת, זו הייתה יכולה להיות טרגדיה נוראית ואירוע מטורף". ניצב עמר התייחס לזהות המחבל, ללא עבר פלילי או ביטחוני, ולמטען שהתפוצץ בזירת הפיגוע - וכנראה היה לא תקין. "הגענו לזהות האיש, שמגיע מהשטחים. לא מדובר באדם שנמצא אצלנו במערכות או מופיע במאגרים שלנו, והמטען כנראה יוצר בשטחים. ההערכה היא שהמחבל היה אמור להגיע למקום מסוים, וכנראה הבחין בבית הכנסת. הוא החליט לעצור לרגע לדרוך את המטען, אבל כנראה לחץ על משהו אחר והפעיל אותו", ציין.
פורסם לראשונה: 23:01, 19.08.24
