שיקום הכפרים הלבנוניים הסמוכים לגבול ישראל, מה שאנחנו מכנים כעת "כפרי הזינוק", יתחיל כנראה זמן קצר אחרי שהפסקת האש תיכנס לתוקפה, אם ייחתם ההסכם שלפי ההערכות נמצא כעת בשלבי גיבוש מתקדמים. תושבי הכפרים השיעיים, שחיים עכשיו כפליטים במרכז ובצפון לבנון, ינסו לחזור מהר ככל האפשר לבתיהם, וזמן קצר אחר כך הם יתחילו לשקם אותם בעזרת סיוע איראני ובינלאומי.
בהסתמך על ניסיון העבר, די ברור שחיזבאללה ינסה לנצל את עבודות הבנייה והשיקום לא רק בדרום לבנון, אלא בכל רחבי לבנון גם באזור ביירות וגם באזור הבקעא כדי להקים תשתיות חדשות שיאפשרו לו לחדש את מערכי האש תלולת המסלול (מרגמות, רקטות וטילים), וכן כטב"מים וטילי שיוט. בכפרי דרום לבנון הקמת הבתים תאפשר לו לחפור מנהרות הסתתרות ואחסנה מתחתיהם, ועמדות תצפית ואיסוף מודיעין אלקטרוני בחלקים הגבוהים של הבניינים.
איראן ללא ספק תירתם למאמץ השיקום הזה של תשתיות חיזבאללה. הארגון הוא הזרוע האסטרטגית החשובה ביותר של איראן, שנועדה להיות מופעלת כדי לפצל את המאמץ של צה"ל אם יידרש לתקוף את מתקני הגרעין באיראן. איראן גם תנסה לשקם את מערכי הטילים, הרקטות, הכטב"מים וטילי השיוט לטווח בינוני וארוך – אלה שישראל השמידה באזור ביירות ובצפון לבנון, כולל גם טילי חוף-ים מתוצרת איראן, שחיזבאללה לא הספיק להכניס לשימוש.
ייתכן גם שאיראן תנסה לא רק להעביר טילים וכטב"מים ואמצעי ייצור לטילים מדויקים חדשים ללבנון, אלא גם תגביר את מאמציה לייצר ולאחסן את מערכות הנשק האלו עבור חיזבאללה בסוריה ואולי גם בעיראק – הרחק ככל האפשר מגבול ישראל – מה שמחייב נתיבי טיסה ותקיפה מסובכים יותר מאשר כאשר מערכות הנשק הללו נמצאות בלבנון.
5 צפייה בגלריה
מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם. איראן רוצה שוב "בלם" לתקיפת מתקני הגרעין
(צילום: REUTERS TV/Al Manar TV)
בהקשר זה חשוב לציין שאיראן סיפקה באמצעות סוריה לחיזבאללה טילים ארוכי טווח כולל "סקאד D", שהטווח שלו הוא כ-700 ק"מ ויש לו ראש קרב עם מאות ק"ג של חומר נפץ מרסק – והוא מכסה את כל שטח ישראל כמעט עד אילת. חיזבאללה שיגר טילים פחות מתוחכמים וכבדים לעבר נתב"ג בהצלחה פחותה. אפשר להניח שחלק מהטילים ארוכי הטווח הושמדו על ידי חיל האוויר.
גם הפלסטינים ינסו להתבסס בצפון
תופעה נוספת שכנראה תתהווה בלבנון, אחרי שתיגמר המלחמה הנוכחית, היא הקמת כוחות פלסטיניים של חמאס ושל הג'יהאד האיסלאמי. לחיזבאללה נהרגו עד כה כ-2,500 לוחמים ומפקדים והוצאו מכלל פעולה כ-8,000 לוחמים וסייעני לחימה שלו, ביניהם מאות מפקדים בכל הדרגים כולל במתקפת הביפרים ומכשירי הקשר שפגעה בעיקר בבכירים, ולכן חיזבאללה יזדקק לתגבור פלסטיני שאותו ינסה לקבל ממחנות הפליטים שנמצאים בדרום לבנון באזור ביירות ואף בצפון לבנון.
5 צפייה בגלריה
תהליך ההתבססות הפלסטינית בצפון שבו התהליך צפוי להימשך. בכיר חמאס אל-עארורי, שחוסל בביירות בתחילת השנה
(צילום: AFP)
למעשה, כבר במלחמה הנוכחית חמאס ופעילי הגא"פ (הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני) וארגונים פלסטיניים איסלאמיסטיים אחרים כבר נלחמו לצד חיזבאללה. מדובר במאות אנשים שניסו לחדור לשטח ישראל תוך כדי המלחמה או שהפעילו משגרי רקטות קצרות טווח מהאזור הסמוך לגבול בדרום לבנון.
פעילי הגא"פ גם עמדו להשתתף יחד עם כוח רדואן במבצע כיבוש הגליל, אבל המלחמה שמתנהלת בעזה ותוצאותיה, שהביאה לפירוק צבאות הטרור של ארגונים פלסטיניים אלה ברצועת עזה, תגרום עכשיו לארגונים האלה להעביר את מרכז פעולות החבלה והטרור שלהם נגד ישראל ללבנון ואולי גם לסוריה. סאלח אל-עארורי, בכיר חמאס שחוסל בתחילת השנה בביירות, התחיל במאמץ ההתבססות הזה של הארגונים הפלסטיניים בצפון – אבל מה שיקרה אחרי המלחמה יהיה כנראה בהיקף גדול יותר.
הלקח המר מ-2006
ישראל תצטרך להוכיח לוועדה שתוקם במסגרת הסכם הפסקת האש המתגבש שאכן ישנן הפרות. הוועדה, שתורכב כנראה מנציגי מדינות מערביות וערביות ובראשה יישב גנרל אמריקני, תדרוש ודאי הוכחות מוצקות לפני שתדרוש מלבנון לסלק את ההפרות האלה. מדובר בעיקר בתשתיות מעל ומתחת לפני הקרקע בכל שטחה של לבנון, כמו מנהרות לוגיסטיות לתפעול טילים וכטב"מים ארוכי טווח בצפון לבנון ומגדלי תצפית ומרתפי אחסנה בכפרים הלבנוניים הסמוכים לגבול, כולל אתרי שיגור של רקטות לטווח קצר ובינוני ומרגמות שכמותן מצאו כוחות צה"ל המתמרנים כעת בלבנון במאות בקו המגע הסמוך לגבול.
פעילות כוחות צוות הקרב החטיבתי 7 בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל )
כדי למנוע ולזהות בזמן את כל האיומים האלה ולהסירם, יידרש מאמץ מודיעיני רחב היקף ומתמשך שעלותו תהיה גבוהה מאוד. הצורך במאמץ המודיעיני הזה נובע מהלקח המר שלמדנו אחרי מלחמת לבנון השנייה. החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהיא המודל שעל פיו נתפר כעת הסכם הפסקת האש הנוכחי, הייתה לכל הדעות הסכם טוב ומפורט שאם היה מיושם ככתבו וכלשונו, צה"ל לא היה צריך להילחם כעת בלבנון. הבעיה היא שההסכם הזה, חוץ מהקמת כוח יוניפי"ל, נשאר ברובו על הנייר, ויוניפי"ל שכוחו הוגדל ל-15 אלף חיילים מכמה מדינות, כולל מדינות אירופיות וכוח ימי גרמני, פשוט לא מילא את תפקידו – אלא הסתפק בישיבה במוצבים וברישום ובדיווח מה שראו עיני אנשיו.
חיזבאללה לא חזר להתבסס בדרום לבנון מיד אחרי מלחמת לבנון השנייה. הוא חיכה קצת עד שהתחיל שיקום הכפרים הלבנוניים ואז החלו אנשיו להסתנן עם כלי נשקם, כאזרחים תמימים תושבי הכפרים לאזור הסמוך לגבול. תחילה הם לא נשאו כלי נשק איתם, אלא בעיקר עסקו בבניית הכפרים, אחר כך הגיעו כבר בטפטוף ובזהירות אנשי כוח רדואן שהוקם וצבר כוח כשנתיים-שלוש אחרי המלחמה.
5 צפייה בגלריה
יוניפי"ל דיווחו, ולא קרה כלום. עמדת חיזבאללה ליד מוצב של כוח האו"ם בדרום לבנון, ארכיון
אנשי יוניפי"ל כמעט שלא הבחינו בצבירת הכוח האיטית הזו, אבל גם כשדיווחו לאו"ם לא קרה כלום. האבסורד הוא שגם ישראל באותה תקופה לא קיימה מאמץ מודיעיני עצים כדי לעקוב אחרי ההתבססות האיטית, ה"מותממת" של חיזבאללה. היו שנים שצה"ל אפילו לא הפעיל את האמצעי המודיעיני האלמנטרי ולא טס מעל אזורים מסוימים בשטח לבנון, כדי שממשלת לבנון לא תגיש תלונה למועצת הביטחון של האו"ם וזה יפעל נגדו ואולי אפילו יטיל עלינו סנקציות.
היעדר הטיסות האלה, בתקופה מסוימת שבין 2008 ל-2014, חייב אותנו אחרי כן למאמצים מודיעיניים ניכרים באמצעים אחרים של אמ"ן בצה"ל. כך הבחנו באיחור רב בחפירת שש המנהרות חוצות הגבול שחיזבאללה חפר, ואותן השמדנו במבצע "מגן צפוני" (שנערך בין דצמבר 2018 לינואר 2019). כך, וזה ידוע לכולם, גם מה שידענו לא אכפנו ונזהרנו שלא לאכוף – כלומר "הכלנו" כדי לא להפר את השקט השורר בגבול.
כעת ישנו קונצנזוס במדינת ישראל וגם בין ירושלים לוושינגטון ומדינות מערביות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה שלישראל צריכה להיות יכולת לאכוף בעצמה את הסכם הפסקת האש, אם וכאשר חיזבאללה יפר אותו. לכולם ברור שחיזבאללה בהשראת איראן ינסה בתחבולות להתגנב ולהתבסס מחדש בצורה מותממת ובכיסוי כלשהו בדרום לבנון ובשאר חלקי לבנון. ברור לגמרי שחיזבאללה גם ינסה להבריח לתוך שטח לבנון ביבשה, באוויר ובים את כל מה שהוא זקוק לו כדי לשקם את כוחו.
ישראל תזדקק להחלטות נחושות של הממשלה והקבינט שלא לאפשר זאת, אחרת תושבי הגליל ובעיקר הצמודים לגדר לא יזכו לביטחון ולתחושת הביטחון שהם זכאים לה. גם אם צה"ל יבנה מערך הגנה חזק מאוד עם עשרות גדודים, מוצבים, חומות ואמצעי תצפית, אם לקהיליית המודיעין הישראלית לא תהיה יכולת להבחין בהפרות להסכם הפסקת האש – שיהיו בהתחלה זעירות ויילכו ויחמירו – חיזבאללה ישוב ובתוך כמה שנים להיות מה שהיה ואולי אף גרוע מזה.
המאמץ המודיעיני שיידרש בלבנון משול לקרחון שרובו לא גלוי, ורק הקצה המבצעי - האכיפה המבצעית - מבצבץ מעל פני השטח. המשמעות היא שיכולת צה"לית לאכוף את הסכם הפסקת האש ולהסיר הפרות שלו בלבנון לא תיתכן אם לא יהיה לו בסיס מודיעיני רחב ומוצק שיתנהל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה.
