יהונתן אברך מקיבוץ יגור, מי שכונה "העיניים של המלחמה" במלחמת יום הכיפורים, הלך לעולמו אתמול (ראשון) בגיל 82 אחרי שהתמודד במשך ארבע שנים עם מחלת הסרטן.
בעת המלחמה היה אברך סרן במילואים, ושימש כסגן מפקד פלוגה א' בגדוד הצנחנים בפיקודו של חזי שלח ז"ל, בחטיבה 317, חטיבת מילואים של הצנחנים. "החשש הכי גדול שלי היה שלא אספיק להגיע למלחמה והמלחמה תסתיים בלעדינו", סיפר בריאיון שהעניק לפני שנתיים ל"ידיעות אחרונות".
אברך זכה לפרסום רב לאחר שב-12 באוקטובר 1973, ביומה השביעי של המלחמה, הוא שהה עם הפלוגה שלו במובלעת הסורית. "היינו אחרי כמעט שבוע בלי שינה, ממש לא עצמתי עין", תיאר. "רק נלחמים ונלחמים. הייתי בעיקר עייף. יום קודם היה הכיבוש של חאן ארנבה. כוחות שריון כבשו וטיהרו את המתחם והגדוד שלנו נתן להם חיפוי. ישבנו במובלעת וחיכינו לפקודות נוספות. סוף סוף יכולתי לנוח קצת. התיישבתי ושמתי ראש על הקיר".
באותה העת הסתובב בשטח הצלם האיטלקי המפורסם רומנו קאניוני ותיעד את הלוחמים. "הקשר שלי אמר לו: 'למה אתה מצלם אותי? צלם את המפקד שלי'", תיאר אברך. "כשהוא התחיל לצלם אפילו לא שמתי לב, נמנמתי".
חצי שנה לאחר אותו היום, באפריל 1974, שב אברך לקיבוץ יגור מהמלחמה, ורק אז גילה את התהודה שעשתה אותה תמונה. תמונותיו כצנחן העייף עם העיניים הירוקות פורסמו בכל העולם. שלושה עמודים של צילומים של אברך, שתמונת פניו הייתה הבולטת בהן. התמונה הופיעה בעיתון היומי האיטלקי "קוריירה דלה סרה", ובהמשך במגזינים האמריקנים "ניוזוויק" ו"לייף". עורכי ה"ניוזוויק" העניקו לתמונה את הכותרת "העיניים של המלחמה".
"אפילו לא ידעתי אנגלית באותה תקופה", הוא סיפר. "אף אחד לא ראיין אותי. אשתי כתבה למערכת העיתון ושאלה אם הם יכולים לשלוח לנו את התמונות. מעולם לא תליתי את התמונה, אני אפילו לא יודע איפה היא. אני חושב שהתביישתי".
בתו של אברך, מירב הרשקוביץ, סיפרה כי אביה היה "ארץ ישראל היפה". לדבריה, "אבא חלה בסרטן במוח, סוג סרטן שבו אדם מחזיק מעמד כמה חודשים. אבא הראה שגם פה הוא נלחם, והוא עשה זאת ארבע שנים. אבא היה כל הזמן אופטימי, הוא חיזק אותנו. החשש הכי גדול שלי היה שנגיע למצב שהוא ידבר איתנו ולא נצליח להבין אותו בגלל הגידול. זה קרה, אבל כן הצלחנו לתקשר איתו. גם כשאבא לא היה מובן בדיבור, הוא הרגיע אותנו עם 'הכל בסדר'".
באשר לתמונה המפורסמת, שזיכתה את אביה בכינוי "העיניים של המלחמה", סיפרה בתו: "אבא מאוד אהב את התמונה ומצד שני גם לא הבין למה בכלל עושים מזה עניין. אנחנו ילדיו מאוד אוהבים את התמונה הזאת, וגם תמונות נוספות שאותו צלם צילם אותו".
ב-1 ביוני הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי העניק דרגת אלוף משנה (במיל') לבנו של אברך, יגר, שמשרת כבר 27 שנים כקצין שריון במילואים, מול המיטה של אביו החולה - כדי לתת לו רגע קטן של אושר וגאווה. "אני ללא מילים, זו מחווה אצילית ואנושית", אמר יגר. "רק בישראל יכול להתרחש מעמד מרגש כזה, לזה אני קורא רעות. אם תשאלו אותי מהי ציונות עבורי, הדבר הראשון שעולה בראשי זה אבא שלי שגידל אותנו על אהבת הארץ והמולדת ולחם במלחמות ישראל".
הרמטכ"ל כוכבי אמר באותו מעמד: "זו חובתנו לאנשים שהשקיעו למען המדינה שלנו. חשוב לי להודות לך, על השירות שלך לציבור ולמדינה - על מדים ובלי מדים. האנשים הם שעושים את הצבא שלנו לאחד הצבאות המובילים בעולם - אשרינו שאלו אנשינו". בתו מירב התייחסה למחווה, ואמרה: "לנו כמשפחה זה היה אחד הדברים שיותר ריגשו אותנו, וגם הבנו שזו סיומת מדהימה, שאבא קיבל את כל הכבוד שהגיע לו. אבא הבין והתרגש", סיפרה.
סיון אברך, נכדתו של אברך ובתו של יגר שקיבל את הדרגה מכוכבי, סיפרה: "הערך שהוביל את סבא שלי היה תמיד אהבת הארץ והרעות, ערכים שעל פיהם חינך אותנו. הצבא תמיד זרם בעורקנו כמשפחה. סבא תמיד היה גאה בשירות הצבאי שלו ואנחנו היינו גאים בו ובמה שעשה ותרם. הענקת הדרגה לאבא שלי יגר הייתה באמת הדבר הכי אנושי ומרגש שאפשר לצפות לה. סבא שלי התרגש מאוד".
יהונתן אברך הותיר אחריו ארבעה ילדים - אריאל, יגר, מירב ומעין - ותשעה נכדים ונכדות. הוא הובא למנוחת עולמים אתמול בבית העלמין בקיבוץ יגור.