שר ההגנה של אוקראינה אולכסיי רזניקוב (יום ב') הגיש היום לפרלמנט בקייב את מכתב ההתפטרות שלו, שעות אחרי שהנשיא וולודימיר זלנסקי הודיע על הדחתו – בטלטלה הפוליטית הגדולה ביותר בממשלת אוקראינה מאז תחילת המלחמה מול רוסיה לפני שנה וחצי. זלנסקי הודיע כי במקומו ימונה לתפקיד רוסטם אומרוב, בן המיעוט הטטרי-מוסלמי שעומד כיום בראש הגוף האחראי על הפרטת נכסי הממשלה. אומרוב היה חבר בכמה וכמה משלחות משא ומתן מול מוסקבה, וסייע להוציא לפועל עסקאות חילופי שבויים מולה. מינויו דורש עדיין את אישור הפרלמנט.
הדחתו של רזניקוב מגיעה בעיצומה של מתקפת-הנגד שקייב מנהלת כעת בתקווה לכבוש מחדש שטחים שכבשה ממנה מוסקבה מאז הפלישה שלה אשתקד, מתקפת-נגד שמתוקף תפקידו רזניקוב לקח חלק מרכזי בהובלתה ובהכנות הנרחבות אליה. הוא פעל רבות לשכנע את המערב לשלוח לאוקראינה כלי נשק מתקדמים, מטילים ארוכי-טווח דרך טנקים ועד מטוסי F-16, שצפויים להגיע לאוקראינה בשבועות הקרובים. רזניקוב בן ה-57 מונה לתפקידו בנובמבר 2021, חודשים אחדים לפני הפלישה הרוסית בפברואר 2022. מאז הפך לאחת הדמויות האוקראיניות הבולטות בעולם, בצל ההצלחות המפתיעות של קייב בשדה הקרב.
אולם בתוך אוקראינה ספג רזניקוב ביקורת הולכת וגוברת בחודשים האחרונים, בעקבות טענות לשחיתות במשרד ההגנה ודיוווחים על כך שהצבא רכש ציוד ומזון לחיילים במחירים מופקעים. רק בחודש שעבר נחשפה פרשה נוספת שבמסגרתה נטען כי הצבא רכש מעילים לחיילים במחיר של 86 דולר ליחידה, אף שבמחירון הרשמי של הספק עומד המחיר על 29 דולר בלבד. בתחילת השנה דווחה פרשה דומה בעסקת רכישת מזון, ואז הדיח זלנסקי גם את סגן שר ההגנה. אף שרזניקוב עצמו לא הואשם בשחיתות, רבים באוקראינה דרשו ממנו ליטול על כך אחריות ולהתפטר. הוא הכחיש חלק מההאשמות כלפי המשרד, וטען שהוא נתון לקמפיין של הכפשות.
כבר בפברואר השנה דווח שזלנסקי, שנבחר תחת ההבטחה להיאבק בשחיתות הפושה באוקראינה, מתכוון להדיח את רזניקוב, אבל בסופו של דבר הפיטורים לא יצאו אז לפועל. אמש הודיע הנשיא על המהלך, מבלי להתייחס ישירות לפרשיות השחיתות במשרד ההגנה. "אולכסיי רזניקוב צלח יותר מ-550 ימים של מלחמה כוללת", ציין זלנסקי בנאומו הלילי לאומה. "אני מאמין שהמשרד זקוק לגישות חדשות ולצורות אחרות של אינטרקציה הן עם הצבא והן עם החברה בכללותה", הוסיף מבלי לפרט מה כוונתו בדיוק.
גורם בלשכתו של זלנסקי אמר הלילה ל"ניו יורק טיימס" כי מאחורי הדחתו של רזניקוב עומדים כמה גורמים. בין היתר, כך לדברי הגורם ששמר על עילום שם, זלנסקי מעוניין בהנהגה חדשה במשרד ההגנה מתוך הבנה שהמלחמה תיגרר עוד זמן רב, וגם הביקורת הפנימית באוקראינה על פרשיות השחיתות במשרד תרמה להחלטה. הגורם טען בנוסף כי רזניקוב עצמו ביקש לפרוש מהתפקיד.
את רזניקוב יחליף כאמור רוסטם אומרוב, מחוקק לשעבר בן 41 שהיה חבר במפלגת "הולוס" הפרו-אירופית (מדובר במפלגה יריבה לזו של זלנסקי). בספטמבר אשתקד מונה לעמוד בראש "קרן הרכוש" של אוקראינה, קרן שתפקידה המרכזי הוא לקדם הפרטה ולמכור נכסים ממשלתיים. ייתכן מאוד שלהחלטה למנותו לתפקיד שר ההגנה תרמו השבחים שקיבל אומרוב על הצלחתו לשפר את התנהלות הקרן, שבעבר התמודדה גם היא עם שלל פרשיות שחיתות. תחת הנהגתו, הגיעו גם סכומי הכסף שגייסה הקרן באמצעות מכירת נכסים ממשלתיים לשיא חדש. "זה המסמר האחרון בארון הקבורה של הקומוניזם", אמר בעבר על תהליך ההפרטה שהוביל.
מוצאו של אומרוב הוא במיעוט הטטרי בחצי האי קרים. הטטרים הם קבוצה אתנית-טורקית, מוסלמית-סונית ברובה, ומאז שרוסיה כבשה את קרים ב-2014 הם נתונים שם לדיכוי מצדה. אומרוב עצמו נולד בסמרקנד שבאוזבקיסטן, לשם הוגלתה משפחתו מקרים תחת השלטון הסובייטי בשנות ה-40 של המאה הקודמת. מאז 2020 אומרוב חבר בצוות ממשלתי שתפקידו להוביל אסטרטגיה לשחרור קרים מכיבוש רוסי, יעד שגם כעת קייב מצהירה עליו בפומבי, אף שסיכוייו נראים קלושים. אשתקד הצהיר אומרוב כי קרים וגם השטחים הכבושים בחבל דונבאס במזרח אוקראינה הם "קו אדום" מבחינת קייב. "לא נוותר על האנשים שלנו או על אדמותינו", הוסיף.
עוד מתקפה על נמל אוקראיני, שעות לפני פסגת פוטין-ארדואן
לצד פעילותו בתחום הכלכלי, אומרוב היה מעורב מתחילת המלחמה בשלל שיחות מול רוסיה, וקרוביו מתארים אותו כנושא ונותן ממולח. הוא לקח חלק מרכזי בשיחות שהניבו עסקאות חילופי שבויים מול מוסקבה, והיה גם חבר בצוות המשא ומתן מול רוסיה שהתנהל בחודש הראשון שלאחר הפלישה, משא ומתן שקרס במהרה. אומרוב הוביל בהמשך את המשלחת האוקראינית בשיחות שנערכו בתיווך האו"ם וטורקיה, ואשר הסתיימו בהסכם שאפשר לאוקראינה לחדש את ייצוא התבואה שלה לרחבי העולם דרך נמליה בים השחור. אותו הסכם היה הצלחה דיפלומטית נדירה ביותר בין הצדדים מאז הפלישה, אבל קרס גם הוא לפני כמה שבועות.
הסכם התבואה שקרס עמד במוקד פסגה שנערכה היום בין נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, שהחליט לפרוש מההסכם ביולי האחרון – שנה אחת אחרי החתימה עליו – בטענה כי ההבטחות שניתנו למוסקבה להסרת מכשולים שונים על ייצוא התבואה שלה לא קוימו. הטענה הזו עומדת בניגוד לעובדה שבשנה שעברה הגיעה כמות החיטה שרוסיה מייצאת לשיא.
כך או כך, ארדואן מקווה לחדש את ההסכם שעליו עמל רבות בשנה שעברה, ובפתח הפגישה שלו עם פוטין בעיר הרוסית סוצ'י אמר כי זו תהיה הסוגיה המרכזית בדיונים ביניהם. "אני יודע שאתם מתכוונים להעלות שאלות בנוגע להסכם התבואה. אנחנו פתוחים למשא ומתן בסוגיה הזו", השיב לו פוטין – אולם בתום המפגש חזר על העמדה המקורית שלו ולפיה הוא מוכן לחדש את ההסכם רק אם המערב יסיר מכשולים שמקשים לטענתו על ייצוא התבואה הרוסית.
מאז שרוסיה פרשה מהסכם התבואה היא חידשה את המתקפות שלה נגד נמלים אוקראיניים לחופי הים השחור, ובקייב מאשימים כי היא מנסה לפגוע גם בתשתיות אזרחיות ובאסמי תבואה. ביממה האחרונה דווח על שתי מתקפות נוספות בנמלים במחוז אודסה: אתמול בבוקר דווח על שני נפגעים במתקפה נרחבת שכללה 25 מל"טים מתאבדים מתוצרת איראנית על עיר הנמל רני, ששוכנת על גדתו של נהר הדנובה. לפי קייב 22 מכלי הטיס יורטו, נזק נגרם לתשתיות בנמל ושני בני אדם נפצעו.
הבוקר דיווחה אוקראינה על מתקפה נוספת בעיר הנמל הסמוכה איזמאיל, ששוכנת אף היא על גדת הדנובה – סמוך מאוד לרומניה. לפי אוקראינה היא יירטה במהלך הלילה 17 מל"טים שנעו לעבר הנמל הזה, אבל כמה אחרים הצליחו לחדור את מערכות ההגנה שלה ולגרום שם נזק למחסנים ומתקנים. הרשויות באודסה מסרו כי שרידים של מל"טים נפלו גם על תשתיות אזרחיות והציתו שריפה, אבל לא דווח על נפגעים. לקראת הצהריים טענו גורמים באוקראינה כי שני מל"טים רוסיים ששוגרו במסגרת המתקפה התפוצצו בשטח רומניה – מדינה שחברה בברית נאט"ו – אבל משרד ההגנה הרומני מיהר להכחיש באופן נחרץ את הטענה הזו.
המתקפות הרוסיות מגיעות כשברקע טוענים האוקראינים לפריצת דרך במתקפת-הנגד שלהם בחזית הדרומית, אחרי שלושה חודשים שבהם התנהלה המתקפה באיטיות רבה ורשמה התקדמות מועטה בלבד – במחיר אבדות כבדות לכוחותיה של קייב. האוקראינים נערכו אמנם במשך חודשים ארוכים למתקפת-הנגד והצטיידו לשם כך בנשק רב ומתקדם מהמערב, אבל הם התקשו לחדור את הביצורים הנרחבים שהקימו הרוסים, ביצורים שכוללים שדות ענקיים של מוקשים ורשתות נרחבות של תעלות, מלכודות לטנקים ומכשולים אחרים.
במערב הביעו בחודש שעבר פסימיות מסיכויי ההצלחה של מתקפת-הנגד, אבל כעת כאמור טוענים בצבא אוקראינה לפריצת דרך באזור זפוריז'יה: לפי קייב, כוחותיה הצליחו לפרוץ לפחות בנקודה אחת את קו ההגנה הראשון של הרוסים, הקו המרכזי והמשמעותי ביותר מבין כמה קווים של ביצורים. "אנחנו עכשיו בין קו ההגנה הראשון לקו ההגנה השני", טען אמש בריאיון ל"אובזרבר" הבריטי הגנרל האוקראיני אולכסנדר טרבניסקי. גם בבית הלבן רמזו לכך, ודובר המועצה לביטחון לאומי ג'ון קירבי אמר בסוף השבוע שהכוחות האוקראיניים "השיגו הצלחה מסוימת מול הקו השני".
המתקפה האוקראינית באזור זפוריז'יה ממוקדת בשבועות האחרונים באזור הכפר רובוטינה, כ-56 ק"מ דרומית-מזרחית לעיר זפוריז'יה. לפני מעט יותר משבוע הודיעה אוקראינה על שחרור הכפר הזה, וכעת היא מקווה לפתוח שם מסדרון להעברת כוחות גדולים יותר של קרקע ושריון. אולי בעדות לכך שגם ברוסיה מייחסים חשיבות להתפתחויות בחזית הזו, רשת BBC דיווחה אמש כי הקרמלין העביר לאזור יחידות עילית רוסיות שהוצבו עד כה באזורים אחרים בשטחים הכבושים באוקראינה.