הדיון בבג"ץ בעתירה נגד "חוק בן גביר", היום
(צילום: לע"מ)
בג"ץ, בהרכב של שלושה שופטי עליון, דן היום (רביעי) בעתירות נגד תיקון פקודת המשטרה שהעבירה הקואליציה, שזכה לכינוי "חוק בן גביר". שורת עתירות הוגשו נגד החוקתיות של התיקון לחוק, שאושר בדצמבר האחרון בקריאה שנייה ושלישית על ידי הכנסת. בשבוע שעבר הודיעה היועצת המשפטית לממשלה כי היא תאפשר לבן גביר להגיב בנפרד לעתירות, לאחר שהזהירה מ"פוליטיזציה" של המשטרה. השופטים תהו מדוע המילה "ממלכתיות" נעדרה מהתיקון שהגישה הקואליציה, בן גביר השיב: "מדוע במשמרת של בר-לב לא שאלתם את זה?". הדיון ננעל ללא החלטה. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
"מתעורר חשש כבד מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט", אמרה היועמ"שית בתגובתה, שאינה סבורה שיש לפסול את התיקון לחוק. בהרב-מיארה עדכנה כאמור את בג"ץ כי היא מאפשרת לשר בן גביר להגיש בנפרד את תגובתו לעתירות, בהן דנים המשנה לנשיאת העליון עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית ויחיאל כשר.
5 צפייה בגלריה
המשנה לנשיאה פוגלמן. "הליך חקיקה די חריג, לא יקבל אות הצטיינות"
(צילום: אוהד צויגנברג)
המשנה לנשיאה פוגלמן ביקר את הליך החקיקה של תיקון פקודת המשטרה, ואמר כי הוא היה "די חריג לפי כל אמת מידה". לדבריו, הוא "אות הצטיינות ודאי לא יהיה פה". לאחר מכן העיר כי "שר אומר שאסור להשאיר צירי תנועה סגורים, אתם מגיעים למסקנה שיש לזה משמעות אופרטיבית, אבל מבחינתו זו מדיניות. ראינו בחיי המעשה שהשר מפרש את המדיניות בדרך אחת, ואז הוא פועל, ואתם בדיעבד אומרים שזה לא היה בסדר, יש פה פוטנציאל לפגיעה נמשכת עתידית בזכויות אדם".
השופט הסביר כי חמש העתירות תוקפות את התיקון לחוק של פקודת המשטרה, שמסדיר את סמכויות השר לביטחון לאומי, ומתייחסות לעבודה מול משטרת ישראל. התיקון, לדבריו, מסמיך את השר להתוות מדיניות, כולל מדיניות בחקירות. המחלוקת האם התיקון פוגע לא כדין בזכויות.
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אמר לשופטים: "צריך לראות את התמונה הכוללת והגדולה. יש 140 חוקים אנטי-דמוקרטיים שנמצאים בצנרת וחלק מהם לצערי עברו שלב, למשל התיקון הזה. לכן זה לא אירוע נקודתי, אלה שלל נקודות שחורות שמתחברות לתמונה כוללת. התיקון הזה יוצר סיטואציה משטרית חדשה הגוף שאמור להיות כפוף למרות החוק בלבד, מוצא את עצמו בחודשים האחרונים לא כפוף לשלטון החוק אלא לשלטו השר וגחמותיו. גוף פוליטי הופך למפכ"ל על". לדברי שרגא, "השר חושב שהוא יכול לתת הוראות והנחיות בשטח. קרו אירועים כאלו כבר. יש פגיעה בחופש המחאה, הוא מנחה את המשטרה לעצור מפגינים".
בהמשך הדיון השופטים תהו מדוע לא נכנסה לחוק המילה "ממלכתיות", ומדוע לא צוין שהשר לא יכול להתערב בשיקול הדעת של המשטרה. השופט כשר אמר: "למה לא כתבו שאין לשר סמכות להתערב בשיקול דעת מבצעי של המשטרה, אלא שיש לו סמכות להתוויית מדיניות לעקרונות כלליים?". השופט עמית העיר גם הוא, ואמר: "כשחסרה המילה ממלכתיות - אני הופך לאזרח מודאג, או אפילו מפוחד".
בן גביר השיב לטענות, והסביר: "הבעיה שלי עקרונית. גם היום אני רוצה שלא תיכתב המילה 'ממלכתיות' בחוק הזה, כי זה איתמר בן גביר. יש כאן את סגלוביץ', לפניו היה בר-לב ואוחנה, מדוע במשמרת שלהם לא היה צריך לכתוב 'ממלכתיות'?" כל הקביעות האלה - מטרתן לפגוע בלגיטימיות שלי להיות שר". השופטים השיבו: "אז לא ביקשו לתקן את הפקודה". השופט כשר הוסיף: "חלק מהדרישות נובעות דווקא בגלל שאדוני הוא שר".
העותרים נגד בן גביר לפני הדיון, היום
(צילום: אריק מרמור)
פקודת המשטרה, לפני התיקון, לא קבעה באופן ממצה את סמכויותיו של השר לביטחון לאומי כלפי המשטרה ואת חובותיה של המשטרה כלפי השר, מעבר לעניינים הספציפיים. הסמכות לנהל את המשטרה הייתה בידי המפכ"ל. ועדה שבדקה את ענייני סמכויות השר קבעה כי המחויבות העיקרית של המשטרה צריכה להיות לחוק, ועליה להיות חופשית מכל השפעה פוליטית, וגם שהשר אינו רשאי להתערב בחקירה ספציפית בכל דרך שהיא.
לקראת כינון הממשלה סוכם בהסכם הקואליציוני כי ייערכו תיקונים בפקודת המשטרה שיקנו לבן גביר סמכות ב"דומה שיש לשר הביטחון על הרמטכ"ל", והוצע שמשטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה, למעט חקירות. בהמשך נוסף כי "הדרג הפיקודי העליון במשטרה הוא המפקח הכללי".
אחרי שינויים ושעות בוועדה המיוחדת בכנסת, לבסוף אושר התיקון לחוק. השינוי קבע כי "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה", וכי "השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה". נקבע כי "השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות העבודה, הנחיות כלליות, ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות, והמפכ"ל יבצע את תפקידיו המפורטים בסעיף לפקודה בהתאם למדיניות שיתווה השר".
ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, שמייצג את עמדת היועמ"שית אמר כי "אם המשמעות (של התיקון) שהשר הופך למפכ"ל-על, היועצת סבורה שצריך לפסול את החוק. הוא יכול לקבוע מדיניות אבל הוא לא המפקד שלו". לדבריו, "קרוב ל-90 שנה לא נגעו בפקודה, צריכים מאד להיזהר עם זה".
בתגובה של היועצת, צוין כי "חובתה של המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט". עוד אמרה כי "התיקון לחוק התייחס לסמכויות השר באופן עמום, מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו את עצמאותה המקצועית של המשטרה". לכן, מבקשת היועצת המשפטית לממשלה מבג"ץ לפרסם פסיקה מחייבת שתפרש את החוק בכל אחד מסעיפיו, ושתבהיר בכל סעיף שתישמר עצמאות המשטרה כלומר לסגור את פרצות החוק באמצעות פרשנות משפטית. אם לא ניתן לעשות כן, מבחינתה החוק לא חוקתי - ועל כן צריך לפסול אותו.
מנגד טוען השר בן גביר, שמיוצג על ידי עורך הדין נדב העצני: "היועצת המשפטית לממשלה מנסה לעקר מתוכן את התיקון הנדרש לפקודת המשטרה ולסרס את עבודת השר - התיקון לפקודת המשטרה הוא חשוב וקריטי, ומטרתו לתקן לקונה של שנים בחוק, ולהסדיר את מעמדו של השר מול משטרת ישראל כפי שזה אמור להיות במדינה דמוקרטית". לדברי עו"ד העצני, "תגובת היועמ"שית בעייתית וסותרת את עצמה. בעתירות האלה יש ניסיון לייצר תמונה שאין בינה קשר למציאות. אותו 'שינוי משטרי דרמטי', מה היה הצורך בו? יש ניסיון לצייר תמונה פסטורלית שהייתה ביחסים בין המשטרה לשרים הממונים, כאילו שבן גביר הגיע ו'עשה הפיכה'. השר אוחנה קיבל אזהרה על שלא התערב, השר ארדן התחנן לקבל מידע ולא נתנו. אין פה ראיות, אלא רוח מתלהמת".
נגד התיקון לחוק הוגשו כאמור חמש עתירות על ידי התנועה למען איכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, מפלגת העבודה, חברי הכנסת מיקי לוי ויואב סגלוביץ' מיש עתיד וארגון עדאללה. העותרים מעלים טענות שעיקרן הוא כי תיקון 37 בפקודת המשטרה מאפשר את התערבות השר לביטחון לאומי בעבודת משטרת ישראל, ובכך הוא פוגע בעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, ויוצר פגיעה קשה וחמורה בשורה של זכויות אדם באופן המחייב לפסול את התיקון.
יו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, אמרה בפתח הדיון בבית המשפט העליון כי "ההפיכה המשטרית הזאת התחילה בחקיקה שמנסה להפוך את המשטרה שלנו ממשטרה של העם ושל המדינה למשטרה של הממשלה המאוד ספציפית הזאת. אנחנו רואות ורואים כמה נזק וסכנה לביטחון כל אזרחית ואזרח איתמר בן גביר גורם עם הסמכויות המוגזמות שהוא לקח לעצמו, אנחנו רואות כמה הרבה פחות ביטחון יש, אלימות משתוללת ברחובות, רצח בממדים שלא ראינו בחברה הערבית, רצח של נשים ושל אזרחיות ואזרחים מכל הסוגים. הדבר הזה לא יכול להיות והמשטרה חייבת לחזור להיות המשטרה של כולם".
עורך הדין עודד גזית, שמייצג את יש עתיד, אמר: "עמדתנו שהמקרה הזה לא מאפשר להסתפק בנתינת פרשנות. הייתה הצעה מפורשת שמחייבת שהמשטרה תפעל בממלכתיות ללא שיקולים פוליטיים על ידי מפכ"לים לשעבר, חברי כנסת, הייעוץ המשפטי - כולם התייחסו להכרח". השופט עמית השיב לו: "אם בית המשפט יגיד שברור שהמשטרה עצמאית ממלכתית מה נפקא מינה?", וגזית ענה: "הסעיף שנכנס על עצמאות המשטרה לא נכנס, לכן ברור מה הייתה כוונת המחוקק ולכן מדובר בתיקון לא חוקתי".
עו"ד יונתן ברמן מהאגודה לזכויות האזרח בישראל אמר מצידו כי "יש למשל התערבות על לאסור פתיחת צירים. אנחנו טוענים שאין סמכות לקבוע מדיניות בתנאי הפגנות". השופטים תהו: "אתה אומר בעצם שמי שקובע במקרים כאלו הוא מפקד המחוז?", והוא השיב: "כן. החלטות מקצועיות זה לא השר, אלא המשטרה".
פורסם לראשונה: 10:53, 07.06.23
