דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי) ומתייחס לתפיסת ההגנה על הצירים ביהודה ושומרון מציג תמונה מדאיגה בכל הקשור ליכולת של פיקוד מרכז בצה"ל ומשטרת מחוז ש"י לתת מענה ראוי לתושבים בכבישים וביישובים. בפרק הנוגע לצה"ל קבע המבקר מתניהו אנגלמן כי בשל בעיות כוח אדם, מפקדי החטיבות המרחביות לא מצליחים לעמוד במשימות האבטחה על הצירים כפי שהם עצמם הגדירו. בנוסף נמצא שמדיניות המחסומים ביהודה ושומרון לא ברורה: מרביתם פתוחים או שאינם מאוישים באופן קבוע. הדבר משתקף גם בתחושת התושבים: המבקר ביצע סקר שממנו עלה כי 60% מהם מרגישים תחושת ביטחון מועטה בלבד בנסיעה בצירים.
לגבי המשטרה נקבע כי זמני התגובה של מחוז ש"י ארוכים מאוד, ומבדיקה שנערכה – בלפחות 75% מהאירועים המתועדים ביומן הקריאות זמני התגובה של השוטרים לא נמדדו או שהם מציינים רישום שאינו אמין. לדוגמה: זמן ההגעה של הניידת למקום האירוע זהה לזמן יציאתה. משיתוף הציבור עולה כי 64% מהמשיבים העידו על שביעות רצון נמוכה מזמני ההגעה של משטרת ישראל לאירועים ביטחוניים.
צה"ל לא עומד במשימות
מנתוני פיקוד מרכז המצוטטים בדוח המבקר מתניהו אנגלמן עלה שמספר אירועי הטרור העממי (שאינם כוללים ירי) ביהודה ושומרון ב-2022 עמד על כ-3,780 - ובממוצע 315 אירועים בחודש. 646 מהם (17%) היו אירועי הנחת מטענים וזריקת בקבוקי תבערה. חלקם בוצעו בצירים ראשיים שמשמשים תושבים ישראלים רבים.
עוד עלה מהנתונים כי ב-2022 גדל מספר אירועי הירי פי ארבעה לעומת 2021 (167 אירועים לעומת 41), וכי במחצית הראשונה בלבד של 2023 התרחשו 143 אירועים. מתחילת 2022 ועד סוף המחצית הראשונה של 2023 נרצחו 19 ישראלים בפיגועי טרור שכוונו לצירים, 13 מהם במחצית הראשונה של 2023.
/
!function(e,n,i,s){var d="InfogramEmbeds";var o=e.getElementsByTagName(n)
[0];if(window[d]&&window[d].initialized)window[d].process&&window[d].process();else
if(!e.getElementById(i)){var
r=e.createElement(n);r.async=1,r.id=i,r.src=s,o.parentNode.insertBefore(r,o)}}
(document,"script","infogram-async","https://e.infogram.com/js/dist/embed-loader-min.js");
המבקר מצא שצה"ל לא עומד במשימות ההגנה שהציב לעצמו ביהודה ושומרון. בדוח מצוין כי על אף מאמצי התגבור של הכוחות במבצע "שובר גלים", ההסלמה באיומים בצירים לא מקבלת את המענה המבצעי הנדרש, והדבר בא לידי ביטוי בקושי של שלוש החטיבות המרחביות (החטמ"רים) שנבדקו - שומרון, בנימין ועציון - לעמוד במשימות ההגנה שמאושרות להן מדי שבוע.
כך למשל, בתאריכים שנדגמו בשנים 2023-2022 לא בוצעו בין כ-14% לכ-57% ממשימות ההגנה של החטיבות, הכוללות בין היתר הצבת תצפיות, סיורים רגליים ובכלי רכב, הצבת מארבים, הצבת מחסומים זמניים בצירים ואבטחת טרמפיאדות.
המבקר מתייחס גם למדיניות פתיחת וסגירת המחסומים וכותב כי "מרבית המפגעים שביצעו אירועי ירי בשנים 2023-2019 יצאו מהערים ג'נין (145), שכם (104) ורמאללה (72). בשנת 2023 חל גידול במספר הפיגועים שמקורם בג'נין, לעומת קיטון במספרם בערים האחרות. אין ביציאות מערים אלו מחסומים קבועים... לא ברור אם העובדה ששיעור ניכר מהמחסומים באיו"ש פתוחים ידועה לרמת המטכ"ל ולוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני)".
עוד עלה בביקורת כי מדיניות צה"ל לגבי הצבת מחסומים קבועים, המשתקפת מתוך עמדות פיקוד מרכז ואגף המבצעים במטכ"ל מבוססת על ניסיון עבר ועל תפיסה מבצעית הכוללת בין היתר התבססות על מודיעין והתרעה. עם זאת, צוין, במדיניות זו עלולים להתממש סיכונים בהינתן כשל מודיעיני כמו שהתרחש באירועי 7 לאוקטובר.
בין היתר ממליץ המבקר לצה"ל לבחון מחדש את היקף סדר הכוחות הנדרש להגנה לאורך זמן בכל יהודה ושומרון ולהבין אם הוא יכול לעמוד במשימות ההגנה המוטלות עליו. המלצה נוספת היא לבחון מחדש כחלק את המדיניות בנוגע להצבת מחסומים קבועים. על ראש הממשלה והקבינט, נקבע, לקבל החלטה בנוגע לתפיסת ההגנה ביהודה ושומרון.
רק רבע מתקשרים למוקד 100
על פי דוח מבקר המדינה, סדר הכוחות במחוז ש"י מונה 1,174 שוטרים, מהם 302 שוטרי סיור שנותנים מענה בגזרה ששטחה 5,670 קמ"ר, ובה גרים כחצי מיליון ישראלים וכחצי מיליון פלסטינים הנעים בצירים. מבחינת היחס בין שטח למספר שוטרים נמצא מחוז ש"י במקום השישי מתוך שבעה: שוטר אחד לכל 4.8 קמ"ר, לעומת 1.61-0.07 קמ"ר לשוטר במחוזות האחרים (רק במחוז דרום היחס גבוה במעט).
ליחס זה יש השפעה ישירה על זמן התגובה לאירועים, והיא מקשה על אכיפת החוק והסדר במרחב. בביקורת עלה כי אין מדידה שיטתית של זמני התגובה של השוטרים ושל זמני הגעתם לאירועים. בלפחות 75% מהאירועים המתועדים ביומן הקריאות של מחוז ש"י לא נמדדו זמני התגובה או שהם מציינים רישום שאינו אמין (כאמור, זמן ההגעה של הניידת למקום האירוע היה זהה לזמן יציאתה לאירוע).
משיתוף הציבור עלה כי 64% מהמשיבים העידו על שביעות רצון נמוכה מזמני ההגעה של משטרת ישראל לאירועים ביטחוניים. ולעומת זאת רק 32% העידו על שביעות רצון נמוכה מזמני ההגעה של מד"א ו-26% מזמני ההגעה של כוחות צה"ל. גם מנתוני המשטרה עצמה עולה כי כוחות מחוז ש"י הגיעו באיחור ל-28.2% מהאירועים שבהם נשקפה סכנת חיים, ול-19.35% מהאירועים שסווגו ברמת חומרה גבוהה.
משאלון שיתוף הציבור של המבקר עלה שתושבי יהודה ושומרון סומכים יותר על הצבא מאשר על המשטרה. מקרב הנשאלים שחוו אירוע טרור בצירים בשנתיים האחרונות ודיווחו על כך, 75% עשו זאת באמצעות מוקד 1208 (מוקד אירוע פח"ע צבאי) ורק כ-24% דיווחו למוקד 100.
עוד עלה כי על אף הנחיית מפקד פיקוד מרכז מ-2019, שלפיה יש להסדיר תפיסת הפעלה לעבודה משותפת של מוקדי החירום (מוקד 100 והחטמ"רים), הדבר לא נעשה. נקבע שעקב אי-גיבוש התפיסה ממשיכה המערכת הצבאית לפעול בנפרד מהמערכת האזרחית באירועים ביטחוניים, והדבר עלול לפגוע באיכות המענה בשעת חירום. בנוסף מסביר המבקר כי כמעט 50 אחוז מכלי הרכב הממוגנים במחוז לא היו תקינים. לדבריו הדבר עלול להגביל או לסכן את הגעת כוחות המשטרה לאזורים מאוימים.
רוב תיקי ההצתה נותרים לא מפוענחים
ממצאים קשים העלה הדוח גם לגבי התנהלות מערך הכבאות וההצלה הארצי (כב"ה) בתחום חקירת שריפות ברחבי הארץ. שירותי הכבאות עצמם מציגים נתון דל שלפיו נחקרו רק 9% מהשריפות שטופלו בשנת 2022, ו-75% מהתיקים שנפתחו במשטרה בחשד להצתה נסגרו ללא כתב אישום. נתון דומה נוגע לחשד להצתות על רקע לאומני: מבין 228 תיקי חקירה שנפתחו בשלוש השנים האחרונות, רק ב-33% הוגשו כתבי אישום.
מבקר המדינה על חקירת הדליקות
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
המבקר קבע שהכבאות לא עושה די להביא לציבור את הסיבות לדליקות. על פי הדוח, כשל במוצרי חשמל ביתיים הוא הגורם המוביל לדליקות ומהווה 31% (1,310 מקרים מתוך 4,178). בראש המוצרים הדליקים נמצאים רכיבים שונים במזגנים (59%) המותקנים כמעט בכל בית בישראל. אולם מידע ממוקד בדבר הכשלים לא מפורסם באתר כב"ה ברשת.
בשנים 2023-2019 התרחשו 50 אלף אירועי דליקה שבהם נדרש כיבוי, ובהם נספו 117 בני אדם. המבקר מצא שכב"ה פועלת ללא נהלים בתחום חקירות השריפות: "המדיניות הקיימת בתחום חקירת השריפות אינה מתבססת על ניתוח סיכונים מתועד ועל ניהול מיטבי שלהם. דרגות הסיכון של אירועי הדליקה שנקבעו בנוהלי אגף המבצעים, המתייחסות למתארי הדליקות, אינן בהכרח תואמות את סיווג האירועים שנקבע בתקנות המתמקד בפרמטרים אחרים כמו חשד להצתה; שריפה עם נפגעים; ושריפה במבנה שטופל על ידי הרשות".
לפי הדוח, כב"ה לא חקרה בממוצע כ-89% מהשריפות (כ-188 אלף) שטופלו בשנים 2022-2019, זאת בלא שהגורמים המוסמכים ברשות בחנו אם אירועי הדליקות האמורים מחייבים פתיחה בחקירה על פי התקנות.
בשנת 2022 ביצע המערך כולו 4,016 חקירות, אולם לא נמצאו מסמכים המתעדים את תהליך קבלת ההחלטה שלא לפתוח בחקירה לגבי 40,573 אירועי הדליקה שפרטיהם הועברו לידיעת מערך החקירות.
הדוח מציין שנציב הכבאות או מפקד המחוז אינם מוסמכים להחליט באופן גורף שלא לקיים חקירה של כל השריפות שהתרחשו בכלי רכב. אף על פי כן, במחוזות חוף ויו"ש הוחלט כי אין חובה לפתוח בחקירה של אירועי דליקה בכלי רכב, ובפרט בעת נסיעה. בפועל, בשנת 2022 טופלו 736 דליקות בכלי רכב במחוזות יו"ש וחוף, ומהן נחקרו 25 בלבד.
בשנת 2022 הוקמה בכב"ה חטיבה שייעודה לקיים פעילות שוטפת בתחומי האיסוף והמחקר של מידע ממקורות שונים על אירועי דליקות ולנהל את מערך חקירת השריפות ברשות. אולם עד פברואר 2024 טרם אוישו שמונה מ-13 המשרות המקצועיות שבתקן החטיבה, ולכן בחלוף ארבע שנים מאז הוחלט על הקמתה הפעילות שבוצעה הייתה חלקית בלבד.
הביקורת העלתה גם כי כב"ה לא הסדירה בנהליה הוראות למניעת ניגודי עניינים של לוחמי אש המשמשים גם חוקרי דליקות. במצב זה עלול מישהו מהם להידרש לגבות עדויות מעמיתיו על כיבוי דליקה שאירעה בזמן משמרת משותפת, באופן שעלול להעמיד אותו במצב של חשש לניגוד עניינים.
בנוסף, פרט לקורס חוקרים בסיסי, כב"ה לא מקיימת קורסים מתקדמים שנועדו להעלות את רמת החקירות ואיכותן ולהכשיר חונכים לחוקרי דליקות חדשים. כתוצאה מכך נבצר מהחוקרים לפתח את המיומנויות המקצועיות שלהם ולשפר את תהליכי החקירה ותוצריה.
חסר ציוד, אין טכנולוגיה חדשנית
על פי נוהל כב"ה חקירת שריפה צריכה להיפתח בסמוך לאירוע, אולם 28% מהחקירות (4,428 מתוך 15,868) שבוצעו ב-2022-2020 נפתחו באיחור של יומיים ומעלה, ו-5% מהחקירות (825) נפתחו באיחור של שבוע ומעלה מכיבוי הדליקה. בנוסף, 74% מתיקי החקירה (6,728) שנפתחו בחשד להצתה בשנים 2022-2019 נסגרו בעילה של "עבריין לא נודע", ו-21% מהתיקים (1,869) נסגרו מחוסר ראיות.
/
!function(e,n,i,s){var d="InfogramEmbeds";var o=e.getElementsByTagName(n)
[0];if(window[d]&&window[d].initialized)window[d].process&&window[d].process();else
if(!e.getElementById(i)){var
r=e.createElement(n);r.async=1,r.id=i,r.src=s,o.parentNode.insertBefore(r,o)}}
(document,"script","infogram-async","https://e.infogram.com/js/dist/embed-loader-min.js");
על פי הנחיות מדור חקירות בכב"ה, חקירת שריפה אמורה להימשך עד חודש ממועד פתיחת תיק החקירה, אולם בשנים 2022-2020 לפחות 50% מתיקי החקירה טופלו במשך זמן ממוצע של יותר מ-11 חודשים, מהם 1,537 תיקי חקירות נותרו פתוחים בחלוף יותר מ-20 חודשים, רובם ללא עילה מתועדת וללא מתן שירות יעיל לאזרחים שנפגעו מהשריפה.
המבקר מצא כי מערך החקירות אינו מצויד בכלים טכנולוגיים חדשניים המקובלים לשימוש בשירותי הכבאות במקומות אחרים בעולם. כמו כן קיים מחסור בציוד חקירה ומיגון אישי כגון כפפות, קסדות, נעלי בטיחות, פנסים, מצלמות ייעודיות ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים, מצב שעלול לסכן את בריאותם ובטיחותם של חוקרי הדליקות, לעכב את ביצוע החקירה ולהכביד עליה.
בתגובה נמסר מכבאות והצלה: "מיד עם כניסתו לתפקיד הקים נציב כבאות והצלה רב טפסר אייל כספי חטיבת חקירות ומודיעין שבראשה עומד קצין בדרגת תת טפסר, גויסו בעלי תפקידים, בוצעו הכשרות מקצועיות, נכתבו נהלים אחידים, ביצוע בקרות ובנוסף נעשתה עבודה איכותית בשטח שהובילה לגידול במספר חקירות הדליקה ובאיכותן.
"חטיבת המודיעין והחקירות ניהלה בימים הראשונים לאחר אסון 7 באוקטובר חקירה מקיפה ומקצועית למיפוי כלל הבתים שנשרפו בעוטף על ידי מחבלי חמאס. ממצאי הדוח של חטיבת המודיעין והחקירות הועברו לכלל גופי הביטחון ששיבחו את העבודה המקצועית שנעשתה. חלק מן ההמלצות כבר בוצעו והיתר מיושמים בימים אלו. אנו מברכים על העבודה המקצועית של המבקר, לומדים את הדוח ונפעל ליישם את ההמלצות באופן מלא ומקצועי".
ליקויי ההגנה על המידע במשרד ראש הממשלה
פרק אחר בדוח נוגע להגנה על המידע הממוחשב במשרד ראש הממשלה - ובו עלה חשד כי עובדים לשעבר במשרד, ובהם בכירים, המשיכו להשתמש בחשבונותיהם לאחר תום העסקתם במשרד. הדוח חושף כי נעשה שימוש בין היתר בחשבונותיהם של שר לשעבר ושל בעל תפקיד בכיר במשרד ראש הממשלה – אף ששניהם סיימו את כהונתם זה מכבר.
דוח מבקר המדינה על ההגנה על המידע במשרד ראש הממשלה
(צילום: משרד מבקר המדינה )
המבקר אנגלמן מתריע בדוח על שורה של ליקויים שנמצאו בהגנה על המידע שבמחשבי משרד ראש הממשלה. כך, נמצא כי הרשתות המסווגות של המשרד מוגנות ברמה נמוכה מהנדרש וכי בתוך פחות מחצי שנה - בין ינואר למאי 2023 - אירעו כ-49 מיליון ניסיונות להתקפה על שירות החיבור מרחוק במשרד ראש הממשלה. "רמת הגנה שאינה מספקת עלולה להביא לפגיעה מהותית במדינת ישראל בהיבטים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים ותדמיתיים", מדגיש המבקר.
בביקורת התגלה עוד, כי עובדים לא החליפו את סיסמאות הגישה בתדירות הנדרשת. מלבד הרשאת גישה לרשת, ניתנות לכל עובד גם הרשאות שהוגדרו לקבוצות העבודה שאליהן הוא משתייך. ברשת מסוימת שבדק משרד המבקר אותרו קבוצות הרשאה שכבר אינן רלוונטיות, ובהן קבוצה שיוחדה לצוות של שר ללא תיק לשעבר שסיים את תפקידו לפני יותר מעשור. כמו כן נמצאו עשרות קבוצות "כפולות" בעלות שם זהה, שבכל אחת מהן חברים משתמשים אחרים. המבקר אנגלמן מתריע כי "הצטמצמה יכולת משרד ראש הממשלה לזהות פעולות לא מורשות במערכות ברשת שנבחנה, לזהות מתקפות ולהתאושש מהן היטב ובמהירות. אלו תקלות חמורות שיש לתקנן בהקדם".
כמה קל לחדור למחשבים, ולזייף מסמך קריטי
בדוח התגלה גם כמה קל לחדור למחשבים של משרדי הממשלה – ולזייף מסמך. צוות של מבקר המדינה הצליח להנפיק תעודת המרה כוזבת, המאפשרת להתחזות ליהודי, לקבל אזרחות מכוח חוק השבות ולהתל בכל אדם ובמוסדות המדינה, הרואים בתעודה זו אסמכתה לגיור כהלכה, תוך עקיפת תהליך העבודה ואמצעי הבקרה המובנים במערכת. המבקר אנגלמן הגדיר את הפרצה כליקוי ברמת סיכון קריטית.
במסגרת הבדיקה דימה צוות הביקורת תרחיש של תוקף זדוני בעל הרשאה בדרגה הבסיסית ביותר במדרג ההרשאות ("ראש ענף"), והצליח להנפיק תעודת המרה כוזבת. המבקר הדגיש כי הפעולה נעשתה ברמת מיומנות של משתמש רגיל במערכת, ללא מיומנות של תוקף סייבר מקצועי וללא שימוש בכלי פריצה ייחודיים.
בביקורת הועלו חמישה ליקויים ברמת סיכון גבוהה, לרבות אפשרות של תוקף אנונימי להציף את המערכת בנתונים, באמצעות שליחה אוטומטית של טופסי פתיחת תיק. אחד הליקויים המוגדר ברמה גבוהה הוא הצפת המערכת במידע באמצעות פתיחת תיקי גיור. בביקורת נמצא כי המערכת מאפשרת למשתמשים הגולשים באתר האינטרנט של מערך הגיור לשלוח טופסי "בקשה לפתיחת תיק גיור" ללא הגבלה, וכי כמות הנתונים שאפשר לטעון למערכת באמצעות הטופס אינה מוגבלת.
צוות הביקורת דימה תוקף זדוני והציף את המערכת בתיקים מאגדים רבים, שנפתחו כולם על ידי אותו משתמש באותו היום. הצפת המערכת בטופסי בקשה או בנתונים רבים עלולה למנוע מהמערכת לספק שירות.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל רואה חשיבות בביקורת ולומד את ממצאיה. ממצאי הדו"ח מתייחסים לנתונים שלפני המלחמה עד לספטמבר 2023, ואינם משקפים את המצב הקיים בשטח. פריסת הכוחות והמחסומים במרחב יו"ש נקבעת בהתאם להערכת המצב, והוצגו לדרג המדיני. במקביל לפעולות רבות שנעשו לחזק את מאמץ ההגנה בצירים, מתקיים מאמץ התקפי רב בפיקוד המרכז אשר כולל אלפי פעולות התקפיות בהם נעצרו וחוסלו חוליות המחבלים בתוך הכפרים והערים טרם יציאה לביצוע פיגוע. מתחילת המלחמה חוסלו מאות מחבלים, נעצרו למעלה מ-4,200 מבוקשים ובוצעו 57 תקיפות מהאוויר על ידי כלי טיס שונים ביו"ש".
גורמים בצבא ציינו כי "ישנם מאות מחסומים פרוסים בכל זמן נתון, והם פועלים לפי הערכת מצב. מחסום שפועל 24/7 אפקטיבי הרבה פחות ממחסום שפורס בזמנים משתנים ומפתיע את האויב". לדבריהם, "בשנתיים וחצי האחרונות פיקוד מרכז עבר להתקפה. רוב הסד"כ והמשאבים מושקעים שם כדי לפגוע ולעצור את המחבלים עוד לפני יציאתם לבצע את הפיגועים. בפעילויות אלה סוכלו מאות, ואולי אלפי פיגועים שהיו עתידים להיות על הצירים או בישובים".
עוד ציינו הגורמים בצבא כי נראים מבצעים התקפיים שלא היו מאז חומת מגן, לצד תקיפות מהאוויר, היקפי מעצרים גדולים וכמות מחבלים שחוסלה ולא הייתה גם בחומת מגן. "שיתוף הפעולה בין השב"כ לצה״ל השתפר באופן משמעותי", אמרו עוד הגורמים. "המידע עובר בצורה מהירה ואיכותית עד לחייל בקצה, בעיקר בתחום הצ'ק פוסטים החכמים בהם נתפסו מאות מחבלים. אתגר ההגנה בכבישים הוא משמעותי ביותר. ישנם אלפי קילומטרים של כבישים מעורבים באיו"ש (יהודים ופלסטינים). בזמן האינתיפאדה השנייה, בזמן שכל צה"ל היה באיו"ש והיו מחסומים וכתרים על כפרים וערים זו הייתה התקופה עם הפיגועים הקשים ביותר שהמחסומים הפכו למטרות קלות לאויב".
מהמשטרה נמסר: "אשר לזמני הגעת שוטרים לזירות ותקינות הניידות הממוגנות נבהיר כי זמני התגובה נמדדים על ידי מערכת 'שיטור חדשה' המודדת באופן אוטומטי זמני הגעה לאירוע, באופן שכל שיחת טלפון שמגיעה למוקד מתועדת ונרשמת. תפקידה של המערכת הוא לבחון את זמני הגעת ניידות המשטרה לאירועים על-פי חומרתם (רגיל, סכנת חיים, דחוף, קיצון). מנתוני שנת 2023 המתייחסים למשך זמן האיחור לאירועים הרשומים אצלנו, ניתן להיווכח כי לא קיימת חריגה משמעותית בזמני התגובה של מחוז ש"י.
"אשר לסוגיית כוח האדם הקיימת במחוז ש"י נציין כי במחוז ש"י משרתים כ-1,350 שוטרים, יחס האוכלוסייה הישראלית לשוטרים במחוז עומד על 383 תושבים לכל שוטר לעומת 558 בממוצע הארצי. יחס זה של כמות השוטרים ביחס לתושבי המחוז אינו מעיד על תקנון חסר אלא להפך. יחס זה מעיד על כך שמשטרת ישראל השכילה להבין את מורכבותו של מחוז ש"י והקצתה תקינת שוטרים הרבה מעבר לזו שהוקצתה ביתר המחוזות ביחס לאוכלוסייה הישראלית המתגוררת בשטח. אם נוסיף לכך את תקינת כוחות מג"ב הפועלים בשטחי המחוז ואשר אף להם נתונות סמכויות שיטור, היחס עולה משמעותית.
"בתוך כך, יצוין כי במסגרת תכנית העבודה לשנים 2023-2024 מתוכננת תוספת תקינה במחוז ש"י למערך התנועה הפרוס לטיוב האכיפה בצירים, הגברת ההרתעה והתמודדות עם עבירות תנועה ובריונות בכבישים. אשר לסוגיית ההצתות נציין כי תיקי חקירת הצתות מנוהלים על ידי משטרת ישראל באופן מקצועי ויסודי, ובשיתוף פעולה מלא עם כבאות והצלה. כל אירוע מטופל חקירתית בכל הכלים שברשותנו לצורך טיפול שלם ומקצועי ומיצוי הדין עם העבריין. אשר לסגירת תיקים בעילת 'עבריין לא נודע' נציין כי זו מתבצעת לאחר חקירה וניסיון להתחקות אחר חשודים. אשר לטענה בדבר תיקים שנסגרו ללא כתב אישום בגין עבירות הצתה יש לפנות לפרקליטות".
פנייה לכתב/ת
לכתבה זו לא התפרסמו תגובות, היו הראשונים להגיב
תגובות
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
