יותר משלוש שנים אחרי הדקירה בהפגנה, הנאשם זוכה - בגלל מחדל משטרתי: בית משפט השלום באשקלון זיכה היום (ראשון) מחמת הספק את פליקס אילאייב, תושב שדרות, שהואשם בדקירתו של ניר סער, תושב קיבוץ גבים בעוטף עזה, במהלך הפגנה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. השופטת הקדישה פרק שלם בפסק הדין למחדלי החקירה של המשטרה, שלא גבתה עדויות כנדרש, והגדירה את פעילות המשטרה "מחדל חקירתי של ממש".
במהלך המחאה, שבה השתתפו משפחות עם ילדים בצומת שער הנגב, התנפלה קבוצת צעירים על המפגינים. הם הכו כמה מהם וחטפו מידיהם שלטים. סער, שנדקר בצווארו, נפצע קל וטופל במקום. אילאייב נעצר על ידי המשטרה, ובאחד מהדיונים בעניינו בבית המשפט אף עלה כי תועד בעודו פוצע את סער. הוא הכחיש, טען שרק נכח בהפגנה ולא היה מעורב - ואמר לשוטרים בחקירה: "השמאלנים תקפו אותי עם קרשים ועם מקל מטאטא. הייתי צריך להגן על עצמי". כתב האישום נגד אילאייב ייחס לו עבירה של פציעה. כמה ימים אחרי הגשת כתב האישום הוא שוחרר למעצר בית.
בכתב האישום תואר כי "בשעה 20:00 החלה התפזרות של המתלוננים ויתר הנוכחים בהפגנה. במועד זה הגיע הנאשם יחד עם אחרים למקום ההפגנה, החלו לקלל, לגדף ולקרוע שלטי המפגינים. בהמשך אירעה התגודדות של הנוכחים במקום כאשר ישי (חברו של ניר - מ"צ) נמצא במרכז ומותקף מכל עבר בדחיפות, יריקות ואגרופים. ניר הבחין בנעשה ונחלץ לסייע לישי, וניסה להפריד בין ההמון לבין ישי. בעוד ניר היה כשגבו אל הנאשם, פצע אותו הנאשם בחלק הימני של צווארו באמצעות חפץ שטיבו אינו ידוע במדויק למאשימה ונגרמו לו שפשוף וחתך בצווארו".
המפגינים הציגו את הסרטון שבו אילאייב לכאורה נראה פוצע את סער, אולם לא היה ברור ממנו שאכן מדובר בו, ובשל הכחשותיו לפיהן היה מעורב באירוע - לא ניתן היה להשתמש בו כראיה. המשפט התנהל בבית משפט השלום באשקלון, שם ייצגה את אילאייב עו"ד יפעת סיל. השופטת דורית בונדה, כאמור, החליטה לזכות את אילאייב - וקבעה כי "באירוע נכחו עשרות אנשים. ודאי היו עדי ראייה פוטנציאליים רבים. עם זאת, אין חולק כי למרבה הצער - בתיק לא מצויות עשרות עדויות, כשבפועל העדויות שנגבו על ידי היחידה החוקרת הן מאנשים מהמעגל הקרוב של המתלונן, קרובי משפחתו וחבריו - לצד עדות הנאשם".
השופטת קבעה למעשה כי המשטרה התרשלה בגביית העדויות. "בתיק מצויים אמנם מזכרים בודדים ביחס לפנייה למספר מועט של אנשים נוספים, אך לא הוצגו עדויות שנגבו מהם ואף לא הוצגו בפניי מזכרים המתעדים ניסיונות לאיתור עשרות עדי ראייה רלוונטיים נוספים, שייתכן שחזו באירוע התקיפה. הם יכולים היו ללמד על אופיו ועל זהותו של התוקף ומדובר לטעמי במחדל חקירתי של ממש".
"באנו להפגנה רגועה ונחמדה עם הילדים והמשפחות", שחזר סער אחרי ההפגנה, לפני יותר משלוש שנים. "כשהסתיימה למעשה ההפגנה הגיעו למקום כמה חבר'ה לעשות בלגן. הם קיללו, ירקו והרביצו. הם ראו שחבר שלי מחזיק ילדה בת 3 ועוד ילדה בת 6 ודחפו אותו לכביש. הילדים בכו, הייתה אווירה של לינץ', של פוגרום, של משהו רע שהולך לקרות. הייתה שנאה בעיניים. באיזשהו שלב הרגשתי מכה בצוואר, והסתובבתי לראות מי נתן לי את זה. היה לי ברור שזה מחפץ ולא רק מאגרוף".
לדבריו, "אלה חבר'ה ערסים, אלה לא אנשים אידיאולוגיים. זה אנשים שאני מעריך שהם שוליים בכל מקום שבו הם נמצאים. הדעות שלי זה משהו אחד, אבל אני לא חושב שזה מייצג את הליכוד והימין".