צרפת, איטליה ומדינות אירופיות נוספות כבר מטילות אמברגו נשק על ישראל, אבל האיום האמריקני החדש בהטלת אמברגו שכזה, אם סיוע הומניטרי לא יועבר לעזה - הוא חריג במיוחד. גורמים ישראלים אמרו אתמול בערב (שלישי) שמדובר במכתב החריף ביותר שארצות הברית שלחה לישראל זה עשרות שנים, ובמיוחד בכל מה שנוגע לאספקת נשק. ישראל תצטרך לבצע בקרוב מאוד פעולות משמעותיות להגדלת הסיוע ההומניטרי, אם היא לא רוצה להיכנס למשבר עם האמריקנים.
תיעוד המשאיות שנכנסו שלשום לצפון הרצועה
(צילום: דובר צה"ל)
בישראל אומרים כי לא באמת היה שינוי מדיניות דה-פקטו של ישראל בכל מה שקשור בהכנסת הסיוע ההומניטרי, והמכתב החריף נובע מחוסר האמון של הממשל בכוונותיה של ישראל. האמריקנים חששו מכך שישראל מתכננת הרעבה על רקע "תוכנית האלופים" שאותה יזם אלוף במיל' גיורא איילנד, לצד בידוד צפון הרצועה.
לכך יש להוסיף את ההחלטה הישראלית להוריד את הסקטור הפרטי מחלוקת הסיוע ומסגירת המעברים בצפון הרצועה. כל זה הביא לירידה גדולה במספר המשאיות שנכנסות לרצועה, והעלה חשד אצל האמריקנים שישראל עושה את זה במכוון. גם הדיבורים על כך שישראל בוחנת את חלוקת הסיוע על-ידי צה"ל לא תרמו לשיפור המצב.
ברקע כל זאת נמצא משבר האמון החריף בין הבית הלבן לראש הממשלה בנימין נתניהו, ולא בכדי המכתב ממוען לשר הביטחון יואב גלנט ולשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר - ולא לנתניהו.
במכתב ששלחו מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן ושר ההגנה לויד אוסטין הם דרשו מישראל לנקוט בצעדים קונקרטיים תוך 30 יום. לצד מעבר קבוע של הסיוע ההומניטרי, הממשל האמריקני דורש מישראל לאפשר גם ביקורים של הצלב האדום אצל עצירים פלסטינים ולהקפיא את החקיקה נגד אונר"א.
המשמעות של המזכר שהעבירו בלינקן ואוסטין היא שאם ישראל לא תפתור את המשבר ההומניטרי בצפון הרצועה תוך 30 יום היא תיאלץ להתמודד עם משבר חימושים חריף, כשבינתיים ארצות הברית עדיין מעכבת משלוחים של פצצות 900 ק"ג. למעשה, אם הצעדים שדורשים האמריקנים לא ייושמו, הדבר עלול להוביל להשלכות על המשך הסיוע הצבאי לישראל, שמחייב את החתימה של בלינקן ואוסטין.
גורמים בכירים שמעורים בנושא אמרו כי אין במכתב הפתעה כי האמריקנים הזהירו את ישראל כבר כמה שבועות שאנו צועדים לשם. "ישראל חתמה על המזכר כמו הרבה מדינות בעולם. הם אומרים 'אתם בדרך לא לעמוד בחקיקה האמריקנית ואז לא נוכל למכור לכם נשק גם אם נרצה'. הם מזהירים אותנו לא להגיע למצב הזה. זו קריאת השכמה", הסבירו.
המתקפה של נתניהו על מקרון, בתחילת החודש
(צילום: דוברות רה"מ)
במכתבם מציינים בלינקן ואוסטין כי על משרד החוץ ומשרד ההגנה האמריקני לקיים הערכה מתמדת של עמידת ישראל בהתחייבותה ולפיה "ישראל תאפשר ולא תמנע באופן שרירותי, תצמצם או תמנע, במישרין או בעקיפין, את ההעברה או האספקה של סיוע הומניטרי אמריקני או כזה הנתמך על-ידי ממשלת ארצות הברית" לעזה.
"מכתב זה נועד להדגיש את הדאגה העמוקה של הממשל האמריקני לאור המצב ההומניטרי המתדרדר ברצועת עזה", כתבו האמריקנים. "אנחנו דורשים לראות צעדים דחופים במהלך החודש הקרוב להיפוך המגמה השלילית. למרות המעבר ביולי ממבצעים צבאיים למבצעי לוחמה בטרור ברצועת עזה, כמה פקודות פינוי אילצו 1.7 מיליון אנשים להצטופף ברצועת חוף צרה ממוואסי ועד דיר אל בלח. הצפיפות הקיצונית חשפה את האזרחים לסיכון גבוה להידבק במחלות קשות. אנו מודאגים במיוחד מכך שהפעולות האחרונות של ישראל תורמות להחמרה המואצת בתנאים בעזה".
"מאז ההבטחות שניתנו במרץ והמכתב מאפריל, כמות הסיוע שנמסרה צנחה ביותר מ-50%", נכתב במזכר. "כמות הסיוע שנכנסה לעזה בחודש ספטמבר הייתה הנמוכה ביותר בכל השנה האחרונה".
הם הוסיפו רשימת דרישות ארוכה הכוללת בין היתר מתן אפשרות להכנסת מינימום של 350 משאיות; קיום הפסקות הומניטריות ברחבי עזה; לאפשר לאנשים במוואסי ובאזור ההומניטרי לעבור מזרחה לתוך הרצועה לפני החורף; ביטול פקודות פינוי כשאין צורך מבצעי; האצת יישום התוכנית של תוכנית המזון העולמית (WFP); הסרת רשימת מוצרים דו-שימושיים מוסכמת מהמוצרים המוגבלים; הסדרת מסלול מואץ בנמל אשדוד עבור סיוע הומניטרי לרצועת עזה; ודרישות רבות אחרות.
דובר המועצה לביטחון הלאומי בבית הלבן, ג'ון קירבי, התייחס לדרישה האמריקנית ואמר כי "ממשל ביידן-האריס ביצע פנייה דומה בעניין הסיוע ההומניטרי בחודש אפריל בצורת מכתב, והוא קיבל מענה ראוי מהצד הישראלי. המכתב הזה מגיע בעקבות ירידה בסיוע ההומניטרי לעזה, דבר שהיינו מאוד מודאגים לגביו מאז תחילת הקונפליקט. למה המכתב נשלח? כי הייתה ירידה בסיוע ההומניטרי. זה לא שלא העברנו את הדאגות לישראלים".
בתדרוך היומי אמר קירבי גם כי "אנחנו מרגישים כאן תחושת דחיפות לגבי הצורך הנואש של תושבי עזה בסיוע. כשאנו מדברים עם שותפנו הישראלים יש תחושת דחיפות. הנשיא ביידן היה מאוד עקבי בהבעת הדאגות בפני הישראלים שסיוע הומניטרי ייכנס לעזה. הוא מודע למאמצים שלנו להעביר את הדאגות לישראלים, בין אם הם נעשים בעל פה או בכתב. זה לא נושא שהנשיא הופתע לגביו. זה עלה בשיחות שהוא קיים עם נתניהו".
"הנשק עשוי להוביל להפרה של החוק הבינלאומי"
בתחילת החודש קרא נשיא צרפת עמנואל מקרון להפסיק להעביר לישראל נשק שעשוי לשמש אותה במלחמה בעזה, לאחר שב-18 בספטמבר הוא תמך בהחלטה שיזמו הפלסטינים בעצרת הכללית של האו"ם. אתמול בערב הגיע המשבר ביחסים לשיאו, כשמקרון תקף את רה"מ נתניהו בדיון סגור שערך עם שריו. "על נתניהו לא לשכוח שהמדינה שלו הוקמה בהחלטה של האו"ם, אסור לו לשחרר עצמו מהמחויבויות של החלטות האו"ם", אמר לפי העיתון הצרפתי "לה פריזיאן".
אתמול בערב החליטה ממשלת צרפת לאסור על השתתפות חברות ישראליות ביריד הנשק הימי הגדולה בעולם Euronaval, שיתקיים בחודש הבא בפריז. 12 חברות ישראליות התעניינו להציג בתערוכה הימית, ואם המגמה השלילית הזו תימשך - כמעט בוודאות תימנע כניסה ישראלית גם לסלון האווירי בלה-בורז'ה, היהלום שבכתר התערוכות.
גם בבריטניה כבר הודיעו על השעיית כ-30 רישיונות ייצוא נשק לישראל - מתוך כ-350. ממשלת הלייבור בלונדון היא שהודיעה על ההחלטה, אך במדינה הדגישו כי לא מדובר באמברגו נשק, והסבירו שההחלטה התקבלה אחרי שבדיקה שערכו קבעה שישנו "סיכון ברור" לכך שהנשק עלול להוביל "להפרה משמעותית של החוק הבינלאומי". בתוך כך, גרמניה החלה לדחות בקשות ישראליות לרכישת כלי נשק שונים - ומפעילה למעשה "אמברגו שקט" על ישראל.
איטליה לעומת זאת חדלה את העברות הנשק כבר ב-7 באוקטובר אשתקד. כך אמרה ראש הממשלה ג'ורג'יה מלוני לחברי הפרלמנט שלה. "הקפאנו את כל החוזים", אמרה. על רקע התקרית שבה צה"ל ירה לעבר עמדת יוניפי"ל בדרום לבנון, אמרה מלוני כי תגיע לביקור בביירות.
פורסם לראשונה: 22:10, 15.10.24
