2 צפייה בגלריה
לוין ונתניהו, חיות ומפגינים נגד המהפכה המשפטית
(צילום: JACK GUEZ / AFP, reuters/Amir Cohen/Ronen Zvulun)
השופטים ענת ברון, דוד מינץ ויוסף אלרון ידונו בעתירות המבקשות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים , בדיון שייערך ב-7 בספטמבר. כך נמסר בצהריים (יום חמישי) מדוברות בתי המשפט, שפרסמה לראשונה את הרכב השופטים. עוד נמסר כי ההנחיה שניתנה הייתה לקבוע לדיון הרכב סניוריטי בכפוף למניעויות, ומאחר שחמשת השופטים הבכירים (הוותיקים) של בית המשפט העליון צפויים לכהן בוועדה, ברון, מינץ ואלרון הם אלה שידונו בעתירות.
בספטמבר יתקיים דיון גם בעתריות שהוגשו נגד החוק לביטול עילת הסבירות. אתמול נכנס החוק לתוקף, אחרי שבג"ץ החליט כי לא יעכב את המהלך ולא נתן צו ביניים בנושא. בהחלטה נקבע עוד כי המשיבים בעתירה - בהם הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה, שר המשפטים יריב לוין והממשלה עצמה - יידרשו להשיב לעתירה עד 10 ימים לפני מועד הדיון שייקבע.
ב-12 בספטמבר צפוי דיון טעון נוסף בבג"ץ, בעתירות שמבקשות לפסול את נתניהו מכהונתו כראש הממשלה. הדיון הזה ייערך בהרכב של שלושה שופטים, בהם הנשיאה אסתר חיות שתפרוש באוקטובר הקרוב (גם לאחר הפרישה תוכל לקבל החלטות בעתירות שבהן עסקה לפני כן וטרם הושלמו). בשבוע הבא, ב-3 באוגוסט, חיות תעמוד גם בראש הרכב שידון בעתירות נגד חוק הנבצרות. הרכב השופטים בדיון נגד חוק עילת הסבירות טרם נקבע.
התיקון ל"חוק יסוד: השפיטה" שנכנס אתמול לתוקף מחסן החלטות ממשלה ושרים מביקורת שיפוטית באמצעות עילת הסבירות, בדגש על מינויים וגם על אי-קבלת החלטות – כמו למשל הימנעותו של לוין מכינוס הוועדה לבחירת שופטים. זהו החלק הראשון שממשלת נתניהו העבירה מתוך המהפכה המשפטית שהיא מקדמת, והוא אושר חרף מחאת הענק נגדה, החשש מפגיעה בכשירות הצבא בשל מחאת אנשי המילואים וגם אזהרות מפגיעה בכלכלה.
מיד עם העברת החוק הוגשו נגדו שורת עתירות לבג"ץ, בין היתר בטענה לניצול לרעה של "הסמכות המכוננת" של הכנסת, כלומר סמכותה לחוקק חוקה. ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודיע אף הוא כי יעתור נגד החוק, אך לא ברור אם שופטי בג"ץ יקבלו את העתירות הללו: בית המשפט מעולם לא פסל חוקי יסוד, ועד היום פסל רק 22 חוקים "רגילים".
