הייתי מתמחה צעיר בשבוע הראשון לעבודתי בלשכתו של שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן שהלך היום לעולמו, והכנתי לכבוד השופט מחקר משפטי בסוגייה מסוימת. לאחר מספר ימים קרא לי לחדרו, ולהפתעתי הוא ביקש ממני שאבדוק את הסוגייה גם במקורות של המשפט העברי, מכיוון שהוא מעוניין להוסיף לפסק הדין שהוא כותב הפניות משפטיות למקורות מהמשנה ומהתלמוד.
לאחר מספר שבועות תחת השופט ג'ובראן הבנתי שלא הייתי צריך להיות מופתע כלל. השופט ג'ובראן היה סמל לדו-הקיום הישראלי בין יהודים לערבים. בצדק רב כתב עליו שופט בית המשפט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין "השופט סלים ג'ובראן הוא סמל לערבי גאה בערביותו, נוצרי גאה במסורתו, ישראלי גאה בישראליותו ושופט גאה בתרומתו לעשיית הצדק במדינת ישראל".
השופט ג'ובראן היה השופט הערבי הראשון שמונה לכהונה בבית המשפט העליון במינוי של קבע, אשר מסלול חייו וערכיו מוכיחים את התגשמות מגילת העצמאות והסיפור הישראלי, לפיה מדינת ישראל "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", לצד הקריאה "לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל ... ליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה".
לא היה מקרה בו השופט ג'ובראן סירב להזמנה של משרד החוץ לתת הרצאה בישראל או בעולם, לייצג את ישראל, ולספר את סיפורו האישי כשופט הערבי הראשון בבית המשפט העליון
לא היה מקרה בו השופט ג'ובראן סירב להזמנה של משרד החוץ לתת הרצאה בישראל או בעולם, לייצג את ישראל, ולספר את סיפורו האישי כשופט הערבי הראשון בבית המשפט העליון. אין צורך להכביר במילים על התרומה של השופט ג'ובראן וסיפור חייו למעמדה ותדמיתה של מדינת ישראל.
בחיי המשפט והציבוריות בישראל מעטים הם האנשים היכולים להשתוות בתרומתם למדינת ישראל, לדמותה ולמעמדה הבינלאומי כשופט סלים ג'ובראן. ג'ובראן היה אחד מהיוצרים הגדולים ביותר של הסיפור הישראלי ושל המשפט הישראלי.
כל ניסיון לסכם בקצרה את חייו והישגיו של התינוק שעזב עם משפחתו בסירה ללבנון בזמן מלחמת העצמאות ומונה לימים למשנה לנשיאת בית המשפט העליון של ישראל - נידון לכישלון.
שוויון, סובלנות וכבוד האדם
אך אם אנסה, בכל זאת, לסכם במילים בודדות, אך ממצות, את מורשתו המפוארת של השופט ג'ובראן יהיו אלה: שוויון, סובלנות וכבוד האדם. בפסיקותיו תרם השופט ג'ובראן רבות לביצורה של הזכות לשוויון במשפט הישראלי, ולא חשש לכתוב עמדות מיעוט מהדהדות. כך למשל, בפסק הדין שעסק בחוקתיות העלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת הביע חשש ממשי שהשינוי יוביל "להדרת קבוצת מיעוט בעלת מעמד מיוחד" מייצוג בכנסת.
באולם בית המשפט הוכיח מידי יום את אמונתו היוקדת בכבוד האדם. הוא תמיד היה מתייחס בכבוד רב לכל עורך דין או בעל דין, שומע בנועם ובקשב רב את הטענות, ומעניק לכל אחד את התחושה שהוא "קיבל את יומו" בבית המשפט. אני לא אשכח כיצד היה פונה לנאשמים ומשוחח עמם ישירות, ותמיד היה מורה לשירות בתי הסוהר לאפשר לעצורים לפגוש ולחבק את בני משפחתם שבאו ללוותם לדיון.
בסיום כהונתו הוא ציין כי "ראיתי בתפקידי כשופט משום שליחות כפולה: האחת, להכריע באופן צודק במחלוקות בין בעלי דין, והשנייה, להיות ככל יכולתי גשר לקירוב בין יהודים וערבים במדינת ישראל, מטרה שבחשיבותה אני מאמין באמונה שלמה".
החברה הישראלית חבה רבות לשופט ג'ובראן. איש משפט שהשפיע משך שנים ארוכות על כל תחומי החיים. מנהיג פורץ דרך שחולל שינויים מהפכניים בצנעה ועל ידי יצירת קונצנזוס. דווקא בעת הקשה הזו, שעת משבר למדינת ישראל, חסרים לנו בציבוריות הישראלית עוד סלים ג'ובראנים. תהיו "ג'ובראנים". יהיה זכרו ברוך.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן. היה עוזרו של השופט סלים ג'ובראן.