(צילום: אלי מנדלבאום, נויל האריס)
נאט"ו הודיעה בצהריים (יום ב') כי היא מתגברת כוחות במדינות הבלטיות ושולחת ספינות ומטוסי קרב נוספים למזרח אירופה. זאת על רקע החשש הגובר במערב מפני פלישה רוסית לאוקראינה. ברוסיה גינו את המהלך והזהירו כי הסבירות לעימות צבאי גבוהה מתמיד.
"אני מברך את בעלות הברית התורמות כוחות נוספים לנאט"ו", אמר מזכ"ל הברית הצבאית, ינס סטולטנברג, בהצהרה. "נאט"ו תמשיך לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על כל בעלות בריתה, כולל על ידי חיזוק החלק המזרחי של הברית. נגיב תמיד לכל הידרדרות בביטחון האזור".
בהצהרה נאמר בין היתר כי דנמרק שולחת ספינה ומטוסי קרב לליטא. גם ספרד תשלח ספינות מלחמה, וייתכן שתציב מטוסי קרב בבולגריה. צרפת הודיעה כי היא מוכנה לשלוח חיילים לבולגריה אם יהיה צורך.
8 צפייה בגלריה
דנמרק וספרד שולחות כוחות. אזרחים אוקראינים שהתנדבו לצבא לקראת עימות אפשרי במזרח
(צילום: gettyimages)
רוסיה גינתה את ההצהרה והאשימה את ארה"ב ואת בעלות בריתה בהסלמת המתיחות. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, אמר כי הסבירות לעימות צבאי במזרח אוקראינה, ביוזמת הצד האוקראיני, "גבוהה מתמיד".
פסקוב אמר עוד כי אוקראינה פרסה מספר רב של חיילים ליד הגבולות של אזורים שנשלטים על ידי בדלנים פרו-רוסים, שלדבריו הצביעו על כך שקייב מתכוננת לתקוף אותם. אוקראינה הכחישה זאת שוב ושוב. פסקוב הוסיף כי מידע שהגיע מהמערב היה "היסטרי" ו"רצוף בשקרים".
גם סגן שר החוץ הרוסי אלכסנדר גרושקו גינה את היערכות נאט"ו. גרושקו אמר כי הברית הצבאית "עושה דמוניזציה לרוסיה" כדי להצדיק את פעילותה הצבאית.
צבא רוסיה בתרגיל ליד גבול אוקראינה, החודש
(צילום: רויטרס)
הכרזת נאט"ו הגיעה במקביל לפגישת שרי החוץ של האיחוד האירופי בבריסל, המבקשים להפגין חזית אחידה בנושא. "אנחנו מראים אחדות חסרת תקדים לגבי המצב באוקראינה, עם תיאום חזק עם ארה"ב", אמר לכתבים בבריסל ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל. בהמשך היום צפוי מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן לתדרך את השרים על שיחותיו בשבוע שעבר עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב.
שר החוץ של אירלנד, סיימון קובני, אמר כי רוסיה הודיעה לארצו על כוונתה לערוך תרגיל ימי בים האירי, במים הבינלאומיים. "אין לנו סמכות למנוע את קיומו של התרגיל הזה, אך הבהרתי לשגריר הרוסי שאנחנו לא מקבלים את התרגיל בברכה", הוסיף קובני.
8 צפייה בגלריה
"ננקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על כל בעלות הברית". כוחות נאט"ו בתרגיל, בשנה שעברה
(צילום: EPA)
על רקע ההסלמה הגוברת, מחלקת המדינה האמריקנית הורתה הלילה למשפחות עובדי שגרירות ארה"ב בקייב לעזוב את אוקראינה והזהירה את אזרחיה שלא לטוס לרוסיה. ארה"ב ציינה כי על כל האזרחים האמריקנים באוקראינה לשקול לעזוב מיד. "פעולה צבאית רוסית יכולה להגיע בכל זמן", נכתב הצהרה. עוד נכתב כי לגורמים רשמיים לא תהיה אפשרות לפנות אזרחים אמריקנים במקרה כזה, "ולכן אזרחי ארה"ב הנמצאים כעת באוקראינה צריכים להתכונן בהתאם".
הבוקר הודיעה בריטניה כי החלה לפנות עובדי השגרירות באוקראינה. גורמים רשמיים אמרו שלא התקבלו איומים ספציפיים על דיפלומטים בריטים, אך כמחצית מצוות העובדים בקייב יחזור לבריטניה.
ביידן שוקל לפרוס אלפי חיילים במזרח אירופה
הלילה דווח ב"ניו יורק טיימס" כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שוקל לפרוס אלפי חיילים אמריקנים, כמו גם ספינות מלחמה וכלי טיס, בשטחן של מדינות מזרח אירופה החברות בברית נאט"ו. אחת האפשרויות שהוצגו לנשיא האמריקני היא שליחת 1,000 עד 5,000 חיילים למדינות במזרח אירופה, אך בפנטגון לא שללו גם אפשרות שמספר החיילים שיישלחו יהיה גדול פי עשרה, אם המצב יידרדר. ביידן, כך לפי הדיווח, צפוי לקבל החלטה בנושא כבר השבוע.
בחודשים האחרונים ריכזה רוסיה כ-100 אלף חיילים ליד הגבול שלה עם אוקראינה, כשברקע טענותיה של מוסקבה כי הממשלה הפרו-מערבית בקייב נערכת למבצע נגד המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. בעולם מפרשים את הטענה הזו כהכנת הקרקע לפלישה של צבא רוסיה לשטח האוקראיני, כביכול כדי להגן על המורדים הפרו-רוסים. הקרמלין מכחיש שהוא מתכנן פלישה יזומה.
הרוסים מתעקשים כי שמורה להם הזכות להניע את כוחותיהם להיכן שירצו בתוך שטחם הריבוני, וטוענים כי החיילים רוכזו בסמוך לגבול לצורך תמרונים בלבד – וישמשו את רוסיה לכל היותר להדיפת התקפה שתיזום אוקראינה בדונבאס. אלא שהמודיעין האמריקני טוען כי מדובר בהיתממות רוסית, וכי בפועל מוסקבה חותרת באופן פעיל לעימות: לדברי הבית הלבן רוסיה שלחה לדונבאס בחשאי סוכנים המחכים להוראה מהקרמלין כדי לביים שם מתקפה אוקראינית וכך לתת לצבא הרוסי תירוץ לפלישה, כזו העלולה להתרחב אל הרבה מעבר לגבולות החבל.
רוסיה רואה בנאט"ו את האיום הצבאי הגדול ביותר עליה, וטוענת כי אחרי שהבליגה שוב ושוב על התרחבותו מזרחה – כעת הגיע "רגע האמת" והיא נאלצת לסמן קו אדום: ברשימת דרישות שהעבירה בדצמבר לארה"ב, ושעליהן היא דורשת תשובה בכתב, היא תובעת מוושינגטון שנאט"ו תסיג כוחות ממדינות במזרח היבשת שהיו בעבר חלק מהגוש הקומוניסטי – בהן פולין, רומניה והמדינות הבלטיות ליטא, לטביה ואסטוניה – ושהארגון יתחייב שלא לצרף אליו עוד ממדינות המזרח, ובראשן אוקראינה וגאורגיה.
בתמורה הציעה רוסיה צעדים בוני אמון מצדה, כגון צמצום התמרונים שהיא מקיימת והפחתה של פעילותה האווירית בשמי אירופה. ארה"ב ונאט"ו דוחות את העסקה בתוקף, ומדגישות שאחד מעקרונות היסוד של הברית הצפון-אטלנטית הוא שכל מדינה העומדת בתנאי הסף של הברית רשאית להצטרף אליה.
