יהיו שיאמרו מהר מהצפוי, יהיו שידייקו – הרבה מעבר למצופה, ממשלת בנט-לפיד שהוקמה כנגד כל הסיכויים, נראית עכשיו כמתקרבת לסוף דרכה.
זה לא קרה בגלל ממשלה שמתקשה לתפקד או חוסר יכולת של ראשי המפלגות לחיות יחד זה לצד זה, למרות הפערים האידיאולוגיים. זה קרה בעיקר בגלל לחצים חיצוניים שחלחלו פנימה, מצד שני המחנות, והכריעו חלק מחברי הכנסת ששחררו עצמם מהמחויבות הקואליציונית.
3 צפייה בגלריה
בנט ולפיד. ראשי המפלגות מצליחים לחיות זה לצד זה, אבל הלחצים החיצוניים הכריעו את חברי הכנסת
(צילום: EPA)
הסיפור המרכזי של הממשלה הנוכחית, שצריך לקרות משהו דרמטי כדי להציל אותה, הוא בעיקר סיפור טראגי על ראשי מפלגות שלא הצליחו לייצב את ספינתם הפרטית בים הסוער שבו מתנהלת קואליציה מהסוג הזה.
פרישתם של שני חברי ימינה, עמיחי שיקלי ועידית סילמן, הם שערערו משמעותית את היסודות הרעועים ממילא עליהם הוקמה הממשלה. בדרך נרשמה טלטלה נוספת, לאחר שח"כ ג'ידא רינאווי זועבי הודיעה כי היא עוזבת את הקואליציה, ואז חזרה אליה. בסוף השורה נמצא חבר רע"מ מאזן גנאים, שבימים האחרונים מתנהל כמו סיעה עצמאית, והבהיר שיעשה כך גם בשבועות הקרובים.
בקואליציה שבה כל קול קובע, וכל אצבע יכולה לסייע לממשלה הנוכחית לשרוד או לדחוף אותה ליפול, אין מרחב תמרון גדול מדי. חברי הכנסת שלוקחים בה חלק מבינים את המתמטיקה הזאת למתחילים, ובכל זאת, עושים לא פעם שיקולים אחרים.
3 צפייה בגלריה
מיכאלי וסער. חברי העבודה יצאו מהמליאה בזמן ההצבעה ועוררו את חמתו של שר המשפטים
(צילום: אלכס קולומויסקי )
כך, לדוגמה, הקושי לגייס את כל חברי הקואליציה סביב אישור תקנות יו"ש, או הקושי לאשר מחדש את מינויו של מתן כהנא לשר הדתות. דוגמה נוספת היא ההצבעה על הצעת החוק להעלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה. הצבעה שבה נרשמה הפרה של המשמעת הקואליציונית מצד רע"מ, ועימות בין העבודה ומרצ לגדעון סער, לאחר שהראשונים יצאו מהמליאה בזמן ההצבעה כדי לסייע לאופוזיציה להעביר את החוק, למורת רוחו של סער.
אחרי השבוע האחרון, שבו החלה סילמן להצביע אקטיבית נגד הממשלה והביאה אותה למצב שבו איבדה את הרוב בכנסת, האופק לא נראה טוב יותר.
הדיונים סביב תקציב המדינה הבא נעצרו, התקנות שאמורות להחיל את הדין הפלילי ביו"ש ולמנוע כאוס תקועות בקנה בגלל בעיית רוב, וכל הצעה ממשלתית אחרת לא תוכל לקבל את אישור הכנסת אחרי שבאופוזיציה הודיעו שיתנגדו אוטומטית.
3 צפייה בגלריה
סילמן. התחילה השבוע להצביע אקטיבית נגד הממשלה - והאופק לא מעודד
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לא ברור כמה זמן תחזיק הכנסת הזאת במצבה הרע ותצליח להימנע ממערכת בחירות. אבל גם הדרך לבחירות מסובכת וכוללת שתי אפשרויות. הראשונה היא הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית והקמת ממשלה אחרת בכנסת הנוכחית. מדובר בתרחיש שנראה קלוש בנקודת הזמן הזאת.
האפשרות השנייה היא להעביר חוק לפיזור הכנסת. נכון לרגע זה, גם אם כולם מעוניינים בו, לא בטוח שיימצאו מספיק אצבעות כדי להשיג אותו. רוב הסיעות בקואליציה הנוכחית אינן מעוניינות להיות אלה שיפילו את הממשלה, ובלעדיהם יש בכנסת תיקו 60. אלא אם יימצא מורד אחד נוסף שיחצה את הקווים ויעזור לזה לקרות.
