ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את ד"ר יחיאל לייטר (65) לשגריר ישראל בארצות הברית. לייטר, אב שכול, איבד את בנו - רס"ן במיל' משה (ידידיה) לייטר - בקרב בצפון רצועת עזה בנובמבר בשנה שעברה. בעברו הוא היה ראש המטה של נתניהו במשרד האוצר. כהונתו תחל אחרי 10 בינואר, עם השבעתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית - תחת ממשל שצפוי להיות אוהד בהרבה להתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון.
לייטר הוא דוקטור לפילוסופיה מדינית, מרצה וחוקר בכיר בפורום שילה למדיניות. הוא היה בעבר המשנה למנכ"ל משרד החינוך, ראש מטה שר האוצר וממלא מקום יו"ר חברת נמלי ישראל. ראש הממשלה נתניהו אמר לאחר ההחלטה על המינוי: "יחיאל לייטר הוא דיפלומט עתיר כישרונות, דובר רהוט, ובעל הבנה עמוקה בתרבות ובפוליטיקה האמריקנית. אני משוכנע שיחיאל ייצג את מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר, ומאחל לו הצלחה בתפקידו".
בנו של לייטר שירת כמפקד פלגה ביחידת שלדג, והיה בן 39 בנופלו. הוא נפל לפני כשנה, ב-10 בנובמבר 2023. כשבוע לאחר מכן הגיעו ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה לניחום אבלים בביתו, הניחום הראשון שלהם במלחמה, ויחיאל הפציר בהם: "תמשיכו עד לניצחון מכריע על חמאס". ראש הממשלה אמר לו כי הוא נשבע שכך יהיה. האב השכול אמר עוד: "צה"ל הוא לא רק הצבא המוסרי ביותר בעולם ביחס לאויב - הוא גם הצבא המוסרי ביותר בעולם ביחס שלו לחיילים ולמשפחות".
לייטר, אב לשמונה, מתגורר היום באלון שבות שבגוש עציון. הוא נולד בסקרנטון שבפנסילבניה, בבית ציוני-דתי. ספרו של מנחם בגין, "המרד", היה אחד הגורמים לעלייתו ארצה בשנת 1978 ולהצטרפותו לליכוד. הוא למד בישיבת ההסדר בקריית ארבע וגם הוסמך לרבנות.
לייטר שירת בצה"ל כחובש קרבי בתותחנים והשתתף במלחמת לבנון הראשונה. הוא היה מראשוני המתיישבים בשכונת אדמות ישי בחברון, ולימד במכונים תורניים בירושלים. ב-1986 הקים את "קרן חברון", ובין 1992-1989 היה יו"ר ועד היישוב היהודי בחברון.
ב-1992 עבר לייטר עם בני משפחתו לעלי, הקים את דסק חו"ל של מועצת יש"ע ואף עמד בראשו. הוא עבד לצידו של אריאל שרון בתקופתו כשר התשתיות הלאומיות, ובשנת 2001 מונה לראש המטה של שרת החינוך דאז לימור לבנת. לאחר מכן היה המשנה למנכ"ל משרד החינוך. כמו כן הקים את ארגון ONE JERUSALEM שנלחם נגד ההסדר המדיני שקידם אהוד ברק. ב-2004 מונה לראש המטה של נתניהו, שהיה אז שר האוצר - תפקיד שבו כיהן עד סוף 2005.
ב-2006 הצטרף לייטר אל המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה כחוקר מדיניות בכיר, והחל בלימודי הדוקטורט בפילוסופיה מדינית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. ב-2008 נבחר למקום ה-42 ברשימת הליכוד לכנסת ה-18.
ב-2011 מונה כחבר בדירקטוריון נמלי ישראל, ובמקביל נעשה דירקטור בחברת "החוויה הישראלית". כיום הוא מרצה לפילוסופיה בקריה האקדמית אונו, עמית מחקר במרכז שלם ויועץ אסטרטגי למספר ארגונים, בהם פרויקט שילה הקדומה.
כבעל חברת ייעוץ מדיני פרטי, "ורסטה", ייעץ לייטר למנהיגים במדינות מתפתחות באפריקה ובדרום אמריקה, וביצע פרויקטים נגד ה-BDS עבור המשרד לעניינים אסטרטגיים. הוא מיוזמי הפורום הבינלאומי "דיאלוג הים האדום". בין השאר היה מנכ"ל המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שבמסגרתו יזם קשרי מחקר מדיני עם למעלה מ-25 מכוני מחקר מרחבי המזרח התיכון ואפריקה.
בשנת 2015 היה לייטר האסטרטג הראשי של נשיא פרגוואי באותם ימים, הוראסיו קארטס. לייטר היה יועץ אסטרטגי בקמפיין הבחירות של קארטס ולאחר בחירתו הפך לאחד האנשים הקרובים ביותר אליו, והוביל מטעמו מיזמים רבים במדינה.
לייטר הוא דובר רהוט באנגלית ואיש הסברה מחונן, הזוכה להערכה רבה בקרב אנשים מימין ומשמאל. ההערכה היא שנתניהו לא היה יכול למנות את לייטר, המתנחל, במקרה שקמלה האריס הייתה זוכה בבחירות לנשיאות ארה"ב. במקרה כזה, סביר שהיה מאריך את כהונתו של מייק הרצוג. משנבחר טראמפ, החליט נתניהו למנות את לייטר.
מלכתחילה רצה נתניהו למנות את השר רון דרמר לתפקיד, אך דרמר סירב בתוקף. לאחר מכן הציע ראש הממשלה את התפקיד ליועצו המדיני אופיר פלק, אך גם הוא לא היה מעוניין. המינוי של לייטר יכול להיחשב כהברקה מבחינת נתניהו, כי הוא האיש הנכון בזמן הנכון: יש לו קשרים ענפים במפלגה הרפובליקנית והוא יזכה לאוזן קשבת בבית הלבן.