גם היום (ראשון), יותר מיממה אחרי הפיגוע שבו נפלו שלושה לוחמי צה"ל בגבול עם מצרים, קהיר עדיין שומרת בעמימות את התקרית – ולא מפרסמת את זהות השוטר, "איש ביטחון" כלשון הגרסה המצרית, שירה למוות בחיילים – וחוסל בתום חילופי אש. אותו שוטר, שהיה מוצב בגבול עם ישראל ושיוכו בתוך מערכת הביטחון המצרית עדיין לא התברר, היה כנראה חלק מכוח שמירת הגבולות – שנחשב ליחידה נפרדת מצבא מצרים. למעשה, הכוח ששומר על רוב הגבול בסיני הוא הביטחון המרכזי, שכפוף למשרד הפנים.
הנרטיב המצרי בכל הנוגע למה שהתרחש אתמול בגבול שונה מאוד ממה שפורסם בישראל. בגרסה המצרית נטען כי איש ביטחון מצרי נכנס אל מעבר לגבול, נקלע לחילופי אש ש"כתוצאה מהם נהרגו שלושה חיילים ישראלים והמצרי", לשון ההודעה. הרשויות במצרים לא לקחו אחריות, לא ציינו שאותו איש ביטחון מצרי ירה בשני הלוחמים שלא במסגרת חילופי אש, וגם לא הביעו התנצלות באופן פומבי. גם פרטיו של השוטר-מחבל לא פורסמו, וכך גם לא השיוך שלו בתוך מערכת הביטחון המצרית.
הכוחות המצריים הפזורים לאורך הגבול עם ישראל הם אנשי שיטור השייכים למנהלת ביטחון הפנים המצרית ולכוח שמירת הגבולות המצרי, שמופרד מהצבא המצרי. הסכם השלום בין ישראל למצרים אוסר על הצבא המצרי לשהות בתוך שטח סיני, למעט ברצועה אחת ממזרח לתעלת סואץ. במקרים חריגים, פונה מצרים לישראל שנוטה לאשר בקשות כאלה. בעשור הקודם, כשמצרים התמודדה עם תאי טרור של דאעש בצפון סיני, קרוב לגבול עם ישראל, נרשמו בקשות כאלה להכנסת כוחות הצבא המצרי.
כוחות משמר הגבול המצרי לא רק שאינם נמנים עם הצבא המצרי, אלא גם משתמשים בציוד מוגבל – גם מבחינת אמצעי לחימה וגם מבחינת אמצעים לוגיסטיים. הם לא מצוידים בכלים כבדים – אלא רק ברכבי שטח, כולל ג'יפים ורכבים ממוגנים קלים – ומחזיקים בידיהם נשק קל בלבד. כשמצרים נדרשה להילחם בתאי טרור של דאעש בסיני, את המשימה ביצעו צבא מצרים וחיל האוויר המצרי, בכפוף לתיאום עם ישראל.
ממוצע 60 לפחות
המשרתים בכוחות שפרוסים בגבול בין מצרים לישראל, כך עולה מפרסומים לאורך השנים בתקשורת המצרית ובפרסומים של דובר צבא מצרים, הם לרוב תושבי מחוזות שונים בסיני – כולל הפריפריאליים. לעיתים קרובות, הם מגיעים מרמת מחייה קשה למדי.
מערכת הביטחון המצרית מעולם לא פרסמה באופן רשמי איך ניתן להתגייס לכוח השיטור המצרי באזור הגבול, אך פורומים שונים שדנים בתהליכי הגיוס, עדויות של אזרחים מצרים ברשת ופרסומים ברשתות החברתיות משקפים כי המצרים משתדלים לבחור באנשים שקרובי משפחתם לא קשורים בפשע, בטרור או נחשבים לדתיים קיצוניים.
האתר הרשמי של משרד ההגנה המצרי מציין כי כל מתגייס למשמר הגבול נדרש להחזיק תעודת בגרות עם ממוצע 60 לפחות. ההעדפה המצרית היא לאנשים שיש להם השכלה כלשהי, גם ברמת תיכון. הסיבה לכך, כנראה, היא רצון שיבינו את הרגישות שבהצבה בגבול. המשרתים בגבול עם ישראל הם לרוב אנשים שמתגוררים לא רחוק ממנו, מהצד המזרחי או מצפון-מזרח סיני. לא פעם האנשים הללו הם מגויסים חדשים יחסית, עם פחות משנה מסיום הכשרתם או מהגיוס בכלל.
ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, הסביר כי "מצרים זקוקה לישראל במאמצים לסיכול הטרור בסיני שהביא מאז 2013 למותם של יותר מ-3,200 אנשי ביטחון מצרים, להפלת מטוס נוסעים רוסי ב-2015 ולפגיעה חמורה בתיירות הנכנסת. ישראל מצדה זקוקה למצרים כדי למנוע התבססות גורמי טרור ולשמור על השקט והיציבות".
וינטר ציין כי "למצרים יש נרטיב משלה למה שכביכול קרה – אבל ברשתות החברתיות ניתן למצוא גם קולות אחרים. חלקם מציינים את חוסר הבהירות בהודעה הרשמית, וחלקם רואים במחבל גיבור ומייחסים קונספירציות כאלה ואחרות לצד הישראלי. אי-פרסום שם המחבל מצביע על המבוכה המצרית, ואולי על הרצון למנוע את הפיכתו לסמל ולגיבור לאומי. התקרית מוכיחה שתרחיש של חייל מצרי שהופך למחבל הוא תרחיש שצריך לקחת בחשבון. חשבון הנפש המצרי כאן צריך להיות כפול: ראשית, איך הוצב בגבול אדם חמוש עם פרופיל של מחבל; שנית, מעבר למקרה האישי, נשאלת השאלה איך מתחנך הציבור הרחב במצרים לראות את ישראל אחרי יותר מ-44 שנות שלום".
במערכת הביטחון התחזקה היום ההערכה כי השוטר המצרי שביצע את הפיגוע פעל לבדו, במתווה של מפגע בודד ומבלי שנשלח על ידי ארגון טרור. בצבא עדיין בודקים אם מישהו סייע לו לחצות דרך פתחי החירום. במקביל, מתחזק החשד כי הוא בעל רקע אדוק כג'יהאדיסט, במקביל לשירותו כשוטר גבול מצרי.
במסגרת החקירה המשותפת לישראל ומצרים, הגיעו אתמול נציגים ממשרד ההגנה המצרי לאזור הפיגוע. צה"ל פרסם היום באופן נדיר למדי תמונה של הנציגים לצד קציני צה"ל במדים. בתמונה נראה מפקד האוגדה, תת-אלוף איציק כהן, לצד אנשי משרד ההגנה המצרי, בתחקיר שערכו בשטח.