חום כבד שרר אתמול בחאן אל-אחמר. רצה הגורל ומזג האוויר הקיצוני יצא דווקא בצום יום ערפה שמצוין על ידי המוסלמים יום לפני חג הקורבן. הרחבה המרכזית של חאן אל-אחמר הייתה שוממת למעט ילדים בודדים ששיחקו במקום שבו שכן אוהל המחאה המרכזי נגד הפינוי שהקימו התושבים הבדואים. "החום הזה כבד אפילו לנו", אמר בחיוך יוסף ג'האלין אבו דהוק. "אנשים נשארים בבתים שלהם".
דגלי פלסטין שקיבלו בעבר את פני הנכנסים לחאן הוסרו, השלטים נגד הפינוי נעלמו גם הם, וכך גם משמרות הסולידריות הקבועות ששלחה לכאן הרשות הפלסטינית. נראה שהפסקת ההתעסקות בחאן אל-אחמר, כמו גם הקורונה, עשו את שלהן.
בימים האחרונים שלח שר החוץ יאיר לפיד מכתב למזכיר הממשלה שבו ביקש לבחון מחדש את סוגיית פינוי חאן אל-אחמר. על פניו חדשות טובות לתושבים, אלא שלא כולם פה תמימי דעים. "אנחנו לא מאמינים ללפיד ולא לאף אחד אחר אצלכם" הבהיר אבו דהוק. "אם הוא רוצה לשנות את החלטת הפינוי, שיכריז שהוא מכיר בהימצאותנו כאן ושייתן לנו את הזכות הבסיסית לבנות תשתיות, מים, חשמל ובתים כמו שיש לשכנים שלנו בכפר אדומים". הוא ביקש להדגיש שמדובר בזכות הומניטרית בסיסית שמגיעה לכל אדם ולא משנה מה הלאום שלו.
תושבי חאן אל-אחמר עוסקים בעבודות שונות. חלקם עובדים ביישובים הישראליים הסמוכים וחלקם נותרים במקום ומתפרנסים מרעיית צאן. ניכר שאלו שיוצאים לעבוד מחוץ לחאן מחזיקים בדעות מתונות יותר. "יש לכם ממשלה חדשה. נפתלי בנט הוא ראש הממשלה והיא בעצם סלט של ימין ושמאל", הסביר אחד התושבים בחאן שביקש שלא לפרסם את שמו. "אולי דווקא הסלט הזה יגרום לבנט שלא לפנות אותנו כי זה יהיה לו מסובך מדי עם מרצ ורע"מ".
אבל אבו דהוק ממש לא מפתח ציפיות גדולות. "זה אותו נפתלי בנט שעמד פה בגבעה מולנו לפני שנתיים ודרש מנתניהו לפנות מיידית את חאן אל-אחמר. אין לי שום ציפיות ממנו. יכול להיות שההכרזות הללו נועדו להרגיע את הקהילה הבינלאומית. אני לא אופטימי".
בחאן אל-אחמר חוזרים תמיד על המנטרה של חוסר ודאות. "אני לא חושב שהמצב מתקדם לכיוון חיובי. כל טלפון מעו"ד שמטפל בנו מערער אותנו. אמא שלי מתקשרת אליי בוכה כשאני באמצע העבודה ואומרת לי שהיא פוחדת שיבואו להרוס את החאן. לפני כמה שבועות היא רצתה לשתול כאן עץ ואני התנגדתי כי פחדתי שמחר-מחרתיים יעקרו אותו אם יהיה פינוי. אתה קם בבוקר, הולך לעבודה ולא יודע אם בערב יהיה לך בית", סיפר אותו תושב.
חאן אל-אחמר נמצא במורדותיו של כפר אדומים. קבוצה קטנה של אנשי הכפר נמצאת בקשר טוב עם תושבי החאן ותומכת במאבקם להישאר במקום. עם זאת, חלק מהתושבים מתלוננים שיש גם קבוצה שמתנכלת להם. "כל פעם שאנחנו עולים עם הצאן לגבעה שעולה לכפר אדומים, הם יוצאים אלינו, זורקים אבנים ומגרשים אותנו. לפעמים זה מסתיים באלימות", סיפר אבו דהוק. תושב אחר טען כי לפעמים נשלחים למקום רחפנים שיורדים לגובה נמוך ומפחידים את הילדים.
התושבים טוענים כי גם משא ומתן רציני לא מתקיים עמם בחודשים האחרונים. לדבריהם לעיתים נעשה ניסיון כזה שהם דוחים אותו מכל וכל. "יום אחד הגיע לכאן מישהו ואמר שהוא שליח של נתניהו. הוא הציע לנו לחזור לאזור תל שבע (ממנו הגיעו במקור תושבי שבט הג'האלין שהקימו את החאן - א"ל). אמרנו לו - אתם הורסים יישובים בדואיים באזור תל שבע, אז אתם מציעים לנו לחזור למקום שגם אותו אתם הורסים?".
בשנים האחרונות הרשות הפלסטינית פרסה את חסותה על מאבק חאן אל-אחמר. כשהתושבים נשאלים אם הם מרוצים מזה, הם נעים בחוסר נוחות ומודים כי הם חוששים לדבר על כך ומתנים זאת בכך שלא יזוהו בשמם. "יושבי הבתים ברמאללה לא באים לפה בשבילנו. אנחנו לא מעניינים אותם", אמר אחד התושבים בזלזול. "הם אומרים לנו 'תהיו חזקים, אנחנו איתכם', אבל כשזה מגיע לתשלום על הסיוע המשפטי שלנו הם נעלמים כאילו בלעה אותם האדמה. הם יודעים להופיע פה רק כשיש פה מצלמות".
לפני כמה שנים, בשיאו של המאבק, המינהל האזרחי הציע לתושבים קומפלקס חלופי לעבור אליו ליד המזבלה של העיירה אל-עיזריה שסמוכה למעלה אדומים. במקום כבר הוכנו תשתיות לקליטתם אך לבסוף ישראל החליטה להקפיא את הפינוי. "קודם כל, למה שאני אסכים לגור ליד ערימה של זבל? אתה היית מוכן לגור ליד הר של זבל? אבל בוא אספר לך עוד משהו, באותם ימים באו אלינו נציגים מאל-עיזריה והבהירו לנו שהשטח שייך להם והם לא רוצים שנעבור לשם".
המשפט הזה מקפל לתוכו הרבה מהסוגייה של חאן אל-אחמר: יש לא מעט גורמים שמוכנים להיאבק למענם ונגדם, אבל אף אחד מהנאבקים מכל צד לא רוצה אותם כשכנים שלו.