חכמה, מה היא אומרת? היי עצמאית כלכלית. הילחמי על עצמאותך הכלכלית כאילו חייך תלויים בה. הם תלויים בה. למדי להרוויח כסף ולנהל אותו בעצמך. למדי לדרוש כסף, ולנהל משא ומתן מתוך ידיעה ברורה שמגיע לך להרוויח כסף. מתוך ידיעה שאת שווה. שליכולות, לכישרון ולזמן שלך יש ערך. אל תתפשרי על פחות ממה שמגיע לך, או על פחות ממה שמקבלים הקולגות שלך, גם אם הקולגות שלך לא נשארים בבית כשהילד חולה. זכרי שהאימהות לא גורעת מהיכולות או מהכישרון שלך, ובוודאי לא מהזכות שלך להתפרנס בכבוד.
דעי לנהל את חשבון הבנק שלך. הביטי במספרים, אל תפחדי מהם. גם לא ממילים כמו פק"מ, אג"ח, קרן השתלמות, קופות גמל ופנסיה. אל תתנצלי בפני ילדייך על שאת עובדת, או על שאת אוהבת את העבודה שלך. הביטחון שמגיע עם הגשמה עצמית ועם עצמאות כלכלית הוא מסוג המתנות שאין להשיג בחנויות הצעצועים. אל תתני לאף אחד לשלוט בך באמצעות כסף. דעי שגם אם את מרוויחה פחות, או מעט, או כלום - אין אף אדם בעולם שיכול להתייחס אליך כאל רכוש.
ערערי על השפה, כי השפה מאגדת בתוכה אמונות, הנחות ודעות קדומות. היא מלמדת אותנו מה חשוב, ומי פחות. הרשי לעצמך לשחק איתה, לאתגר אותה, לשנות אותה. זכרי שאם באקדמיה ללשון העברית מספיק גבר אחד בחדר של מאה נשים כדי לפנות לכולן בלשון זכר, לאקדמיה ללשון יש עוד מה ללמוד.
תמה, מה היא אומרת? מה העניין הזה שלכן עם שוויון זכויות? יש "דברים של בנים" ו"דברים ׳של בנות". נשים רק מרוויחות מלהישאר בבית עם ילדים, הן הרבה פחות טובות בכסף
גדלי את הבנות שלך כאינדיווידואליות. למדי אותן שאין שום דבר שהן לא יכולות לעשות רק כי הן בנות. למדי אותן שמותר להן להיות כועסות, אסרטיביות, מרדניות. שהן יכולות לאהוב מתמטיקה, להיות כבאיות אש, להציל את הנסיך. שהן יכולות לדפוק מסמר בקיר. באותה הזדמנות: למדי את עצמך לדפוק מסמר בקיר. למדי אותן לאהוב את הגוף שלהן. באותה הזדמנות: תאהבי את הגוף שלך. יש לך רק אחד כזה, והוא נהדר ומפואר ויודע לעשות ספורט, סקס ובני אדם - בלי קשר לצלוליט, מידה בג'ינס או תכתיבים חברתיים.
גדלי את הבנים שלך כאינדיווידואלים. למדי אותם שאין שום דבר שהם לא יכולים לעשות רק כי הם בנים. למדי אותם שמותר להם להרגיש, לבכות, לפחד. למדי אותם לדבר על הקשיים שלהם ולהיות רגישים לקשיי האחר. למדי אותם להאמין בשוויון מלא של המינים. גם בפעמים שבהן זה פחות נוח. היי טובה לעצמך. מחלי לעצמך. שחררי. הזדקפי. ותאכלי את הקרואסון הזה, לעזאזל.
רשעית, מה היא אומרת? תגידי, כמה ילדים את מתכננת? כי אני מכירה עובדות. אתן מתחתנות, מתעברות, ואז מתחילות להגיע פחות. ואני צריכה אותך כל הזמן, את מבינה? אין לי זמן לאמהות שרוצות לקחת את הילד לגינה. ומה עם חופשת לידה? את חוזרת אחרי שלושה חודשים, כי אני לא אשמור לך את הג'וב חצי שנה. אל תיקחי את זה אישית, כן? הרי גם אני אישה, ותראי לאן הגעתי, כי הייתי נחושה. גם את יכולה עם קצת מאמץ והרבה ויתורים לצמוח פה במשרד, להיות מטאור. אבל בזמן אמת אעדיף לקדם עוד גבר, כי אין לי כוח לעובדות במחזור.
רתם איזקצילום: גיא כושי ויריב פייןתמה, מה היא אומרת? מה העניין הזה שלכן עם שוויון זכויות? יש "דברים של בנים" ו"דברים ׳של בנות". נשים רק מרוויחות מלהישאר בבית עם ילדים, הן הרבה פחות טובות בכסף ובניהול עסקים. אבות לא יודעים לחתל ולקלח, זה לא בטבע שלהם להתמודד עם ילד צורח. בנים יהיו בנים, בנות הן נסיכות. גברים הם הטייס, נשים הנווטות. אני פמיניסטית? מה פתאום, אני לא מאלה, המשוגעות. וזו לא תקרת זכוכית על הראש שלי, זו מיגרנה, זה שטויות.
ושאינה יודעת לשאול? מודה לאלה שהתעקשו לשאול, לנשים שהבינו שאין לנו את הפריווילגיה להפסיק להטיל ספק. בזכותן הגענו עד הלום. חג חירות שמח.
- רתם איזק היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
