ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' עמוס ידלין, אמר כי יש לברך את רה"מ בנט על הפגישה עם נשיא רוסיה פוטין במוסקבה, אם היא אכן תתרום איזושהי תרומה לעצירת המלחמה באוקראינה. בריאיון לאולפן ynet התייחס ידלין להמשך המלחמה: "יחסי הכוחות הם כאלה שרוסיה יכולה להשתלט לבסוף על אוקראינה בתוך כחודש, אם לא יהיה שינוי דרמטי במעורבות המערב". על הסכם הגרעין המסתמן עם איראן אמר ידלין: "ההסכם גרוע מזה של 2015,כי איראן תוכל לפי ההסכם להגיע לפצצה בתוך כשלושה חודשים. השאלה מהי האלטרנטיבה".
"אני שואל את עצמי אם זה באמת מסע תיווך בדילוגים או שבנט קיבל זימון למוסקבה ונסע", אמר ידלין. "עמדתי היא שמה שצריך להוביל את המדיניות הישראלית זה הערכים של ישראל – היותה מדינה דמוקרטית שצריכה להזדהות עם המחנה המערבי הדמוקרטי ושמוחה קשות על המהלך הרוסי של תקיפה ללא התגרות באוקראינה. אבל אם רה"מ תיאם את המסע הזה למוסקבה עם הנשיא ביידן ובני הברית שלנו באירופה, אני חושב שהוא צריך לעשות כל מאמץ כדי לעצור את המלחמה. אנו נמצאים ברגע שהמלחמה הזו יכולה להידרדר לשני כיוונים מאוד מסוכנים. אחד הוא התנגשות בין רוסיה לנאט"ו, והשני זה הנושא הגרעיני שבכלל מחריד אם חושבים עליו. לכן אם רה"מ ייתן איזושהי תרומה לעצירת המלחמה הזו ולסיכונים של טרגדיה אנושית הרבה יותר גדולה ממה שאנו רואים באוקראינה, ואנו רואים משם טרגדיה גדולה, אני חושב שצריך לברך אותו על המהלך הזה".
הרוסים תוקפים ללא אבחנה גם מרכזים אזרחיים, האם זה נובע לדעתך מתסכול רוסי על כך שלא הלך חלק כפי שחשבו שילך?
"אין ספק שהצבא הרוסי הביא ביצועים הרבה יותר נמוכים ממה שפוטין ציפה. היו לו ניסיונות מצ'צ'ניה, גיאורגיה ובמיוחד מסוריה, בהם הצבא הרוסי נלחם באסטרטגיה של הפצצות שטיח. מה שנשאר מגרוזני ומחלב הראה על האופן בו הרוסים באופן ברוטאלי תקפו עיר שלמה על בתי החולים שלה, בתי הספר והשווקים. זה לא מה שהוא תכנן באוקראינה. פוטין תכנן מבצע נקודתי, מהיר, להשתלט על שדות התעופה ולהטיס לשם כוחות, להדיח את ממשלת אוקראינה, אם בעריפה ואם פשוט להגיע למשרדים ולהוציא אותם.
ואז הוא קיווה שהצבא האוקראיני יפסיק להילחם. זה לא קרה ולכן הוא עובר עכשיו לאסטרטגיה שהוא לא רצה להפעיל נגד אחיו הסלאבים-נוצרים. הוא אומר ששם נוצרה האומה הרוסית, בקייב, ולכן הוא לא רוצה להשאיר אותם כמו חלב או גרוזני. על הדילמה הזו הוא מתלבט. הוא מבקש מאנשי הצבא שלו לעשות את זה עם נזק מינימלי, אבל לפי מה שרואים בשטח זה מוביל לכיוון של גרוזני".
בסופו של דבר הרוסים באמצעות הרבה כוח יוכלו להשתלט על אוקראינה, זה מה שאתה אומר
"אם הם יפעילו את כל הכוח שלהם. לא ראינו את חיל האוויר שלהם פועל הרבה, ולא את יחידות העילית. אני חושב שיחסי הכוחות בין רוסיה ואוקראינה הם כאלה שזה ייקח עוד שבועיים, ייקח חודש, אם לא יהיה שינוי דרמטי במעורבות המערב, ואני רואה שהמערב לא רוצה להיות מעורב, אפילו משהו כמו אזור אסור לטיסה מבחינת נאט"ו זו מלחמה עם רוסיה. הם לא רוצים להיות שם. ולכן סביר שהעוצמה הרוסית תנצח בסוף.
השאלה היותר מהותית היא מה יהיה דקה אחרי זה. האם הוא מוריד מסך ברזל חדש על אוקראינה ומספח אותה, או ממשלת בובות מאוד יעילה או שהוא שוקע באותו בוץ שבו הרוסים והאמריקנים שקעו באפגניסטן. האמריקאים בעיראק זו הדוגמה הטובה ביותר, לקח להם מספר שבועות להגיע לבגדד, אבל אחרי זה הייתה התנגדות עממית במשך שנים שהובילה לעזיבה. זו נקודה מעניינת שנצטרך להסתכל עליה אם הרוסים יצליחו לכבוש את קייב ולמוטט את הממשלה של זלנסקי".
יש עוד מה לעשות בכלל בנוגע להסכם הגרעין עם איראן? יש סיכוי שמדינת ישראל תצליח להביא איזשהו הישג?
"יש פה שתי שאלות. אחת היא מה ממשלת ישראל רוצה אחרי שהיא אומרת וצודקת שההסכם הזה מאוד גרוע - גרוע יותר מההסכם של 2015 כי האיראנים מתקדמים יותר עם צנטריפוגות יותר מתקדמות, ההסכם מזיז אותם לא לשנה מפצצה אלא ל-3 חודשים מפצצה. אבל השאלה היותר מעניינת היא אם אין הסכם, מה אז עושים? האם אולי חתימת ההסכם הזה, כמה שהוא בעייתי, לטווח הקצר עד שנהיה מוכנים עם אופציות אחרות, אולי זה הדבר הכי נכון כי הוא מרחיק את איראן מאיפה שהיא נמצאת היום. יש דו"ח של סבא"א משבוע שעבר שקובע שהאיראנים כבר עם 33 קילו של 60%, שזה מספיק לפצצה הראשונה ברגע שזה עובר ל-90% - וזה עניין של שבועיים אם הם מחליטים לעשות זאת.
"אבל יש עוד התפתחות", הוסיף ידלין. "הודעת לברוב שמחברת את הסנקציות על האיראנים עם הסנקציות על רוסיה. הוא אמר לאמריקנים שהם צריכים להבטיח לרוסים שהסנקציות הכבדות שהוטלו על רוסיה לא יכללו את איראן. אם הרוסים מזהים את הלהיטות האמריקנית להגיע להסכם, ומחפשים פרצה גדולה מהסנקציות, אני חושב שפה האמריקנים לא יסכימו ויכול להיות שבהפוך על הפוך לא יהיה הסכם, בגלל הדרישה הרוסית הזו לקבל את זה אפילו בכתב".