ראש הממשלה יאיר לפיד נפגש עם ראש ממשלת בריטניה ליז טראס
(צילום: איתי בית-און, לע"מ)
שתי מדינות מרכז-אמריקניות, אחת המדינות הצעירות בעולם - ואולי גם אחת החשובות ביותר. אחרי הפצצה שהטיל נשיא ארצות הברית לשעבר עם העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, רק שלוש מדינות - גואטמלה, הונדורס וקוסובו - פתחו שגרירויות בבירת ישראל, ואף אחת מהן לא נחשבת לחשובה ברמה הבינלאומית. כל זה עשוי להשתנות בקרוב, לאחר שראש ממשלת בריטניה החדשה, ליז טראס, הודיעה בפגישה שערכה בשולי עצרת האו"ם בניו יורק עם ראש הממשלה יאיר לפיד על כוונתה לבחון את העברת השגרירות לירושלים.
הבוקר (חמישי) הגיב לכך לפיד בעמוד הטוויטר שלו: "מודה לידידתי הטובה, ראשת ממשלת בריטניה ליז טראס, שהודיעה כי היא שוקלת בחיוב את העברת שגרירות בריטניה לירושלים בירת ישראל. אנחנו נמשיך לחזק את השותפות בין המדינות". גורם מדיני בכיר ציין לאחר הפגישה כי ישראל, לדבריו, "תשמח מאוד" אם בריטניה תעשה זאת: "אנחנו מקווים שהדבר יתאפשר".
דוברת בלשכתה של טראס אמרה כי ראש הממשלה שיתפה את לפיד בבחינת הצעד, ואמרה לו כי היא "מבינה את החשיבות והרגישות" שבמיקום השגרירות. הרגישות הזו נראתה היטב בעת העברת השגרירות האמריקנית במאי 2018. אז פרצו מהומות בגבול עזה ו-61 נהרגו, בהם שמונה ילדים - ביום הקטלני ביותר מאז מבצע "צוק איתן" ועד אותה עת.
יממה אחרי העברת השגרירות והעימותים שפרצו, טורקיה גירשה את שגריר ישראל והנשיא רג'פ טאיפ ארדואן תקף ואמר: "חמאס אינו ארגון טרור, העולם סולידרי עם הפלסטינים אל מול המדכאים שלהם". שלשום, יממה לפני הפגישה עם טראס והודעתה על כוונתה לבחון את העברת השגרירות, נועד בניו יורק לפיד עם ארדואן - בפגישה הראשונה זה 14 שנה של ראש ממשלה ישראלי עם הנשיא הטורקי.
דבריה של טראס ללפיד נאמרו חודש אחרי שהכריזה - בהתבטאות חריגה ביותר ועוד לפני שנבחרה לתפקיד מחליפתו של בוריס ג'ונסון - על כוונתה לשקול את העברת השגרירות. זהו מהלך שאם אכן יתבצע יהיה לא פחות מרעידת אדמה מדינית, ועצם ההצהרה על הכוונה לבחון אותו נחשבת להבעת תמיכה מצד טראס בישראל. למעשה, שום בכיר בריטי לא ניפק עד כה הצהרה מרחיקת לכת שכזו.
ברכת טראמפ בטקס חנוכת שגרירות ארה"ב בירושלים, לפני 4 שנים
(מזמור)
6 צפייה בגלריה
נתניהו ונשיא גואטמלה. הראשונה שהעבירה את השגרירות, אחרי האמריקנים
(צילום: אוהד צויגנברג)
לטקס חנוכת השגרירות האמריקנית בירושלים ב-2018 טראמפ אמנם לא הגיע, אבל הוא שלח ברכה מצולמת: "ירושלים היא מושבה של ממשלת ישראל, בית המחוקקים הישראלי ובית המשפט העליון הישראלי. ישראל היא אומה ריבונית עם זכות כמו של כל אומה ריבונית אחרת לקבוע את בירתה. במשך הרבה שנים לא הכרנו במובן מאליו. ב-2017, בהנחייתי, ארצות הברית הכירה רשמית סוף-סוף בירושלים כבירת ישראל האמיתית. אנחנו עומדים בהכרה זו ופותחים את השגרירות באדמה הקדושה וההיסטורית של ירושלים, שנים רבות לפני התכנון".
יומיים לאחר חנוכת השגרירות האמריקנית בירושלים, החזירה גואטמלה את השגרירות שלה לבירת ישראל, אחרי שנים ארוכות שבהן היא הייתה בתל אביב. המדינה המרכז-אמריקנית החזיקה שגרירות בירושלים משנת 1955 עד שנת 1980, והייתה אחת המדינות הראשונות שמיקמה את השגרירות שלה בירושלים. אבל ב-1980, במחאה על אישור "חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל", היא העבירה את השגרירות לתל אביב. גואטמלה, המדינה המאוכלסת ביותר במרכז אמריקה, קראה מאז גם רחובות רבים על שם ירושלים.
כמעט שלוש שנים אחרי גואטמלה, ב-2021, פתחה קוסובו את השגרירות שלה ברחוב קרן היסוד בירושלים. ישראל וקוסובו כוננו יחסים אחרי שישראל הכירה במדינה המוסלמית במסגרת הסכם בין קוסובו לסרביה, שהושג בתיווך אמריקני. לפתיחת השגרירות קדם לחץ כבד מצד הפלסטינים ומצד טורקיה, שדרשו מהמדינה הצעירה לא לעשות זאת.
ימים בודדים אחרי הקמת הממשלה של נפתלי בנט ויאיר לפיד, ביוני אשתקד, הגיע לישראל נשיא הונדורס חואן אורלנדו ארננדס וחנך את שגרירות הונדורס בגן הטכנולוגי בירושלים. הפגישה המדינית שקיים איתו בנט הייתה הראשונה שלו עם ראש מדינה בחו"ל.
לצד ארבע המדינות הללו, מדינות אחרות הודיעו על כוונה לפתוח שגרירות בירושלים - אך לא עשו זאת. מלאווי שבאפריקה הכריזה ב-2020 כי עד קיץ 2021 תחנוך שגרירות בבירת ישראל, וזה עדיין לא קרה. נשיא מדינה אפריקנית אחרת, גינאה המשוונית, אמר זאת לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בשיחה ביניהם בשנה שעברה, אבל השגרירות עדיין לא עברה.
במאי האחרון שר החוץ של סורינאם הודיע בפגישה עם לפיד על כוונת המדינה הדרום-אמריקנית לפתוח שגרירות בירושלים, אבל חודש לאחר מכן נשיא סורינאם הבהיר כי המדינה חזרה בה - מסיבות כלכליות. מדינה נוספת שציינה כי היא שוקלת את העברת השגרירות, אבל לא העבירה אותה בסופו של דבר היא הרפובליקה הדומיניקנית שבאיים הקריביים.
