שר הביטחון יואב גלנט עומד על סירובו שלא להגיש את עקרונות חוק הגיוס לישיבת הממשלה ביום ראשון, כל עוד אין לכך הסכמה מצד השר בני גנץ. ההחלטה נותרה בעינה גם אחרי הישיבה הארוכה שהתקיימה אתמול (רביעי) במשרד ראש הממשלה, והערב הייתה אמורה להתקיים שיחה נוספת עם גנץ ונציגי החרדים כדי לגבש הסכמות - איך זה הודיע עם השר איזנקוט שאין בכוונתם להגיע, ולהיות "שותפים לקומבינות".
2 צפייה בגלריה
גלנט, נתניהו וגנץ. שר הביטחון מתעקש לא להגיש את עקרונות חוק הגיוס ללא הסכמה של יו"ר המחנה הממלכתי
(צילום: רפי קוץ)
בינתיים, האווירה סביב חוק הגיוס הפכה בימים האחרונים לטעונה במיוחד. לדברי גורמים פוליטיים, במשרד הביטחון זעמו על כך שהדבר נדחה עד לרגע האחרון, וכעת הם פועלים בלחץ זמנים ותוך איום שהקואליציה עלולה להתפרק ברקע המשבר.
במקביל, המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות את מועד התגובה בנושא התמיכות לחרדים והעתירות לגיוס. לפי החלטת בג"ץ המדינה הייתה אמורה להשיב ביום שני הקרוב, אך כעת היא מבקשת דחייה עד אחרי פורים לתאריך 27.3. בדיון האחרון בנושא ביקש בג"ץ מהמדינה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, ומדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הגיוס, ולהסביר למה נוכח פקיעת חוק הגיוס מגיעות להם תמיכות. כעת המדינה מבקשת להשיב לבג"ץ ביחד לגבי כלל הנושאים: הגיוס והתמיכות לחרדים.
כאמור, מפלגת המחנה הממלכתי התייחסה לבקשת המדינה ומסרה בתגובה שאין בכוונתה להשתתף בדיונים שלטענתה לא יקדמו פתרון אמיתי לסוגיה הבוערת. "במהלך השבועות האחרונים, הוצגו לנציגי הסיעות השונות החברות בממשלת החירום וגורמי המקצוע הרלוונטיים, עקרונות 'מתווה שירות ישראלי' של השרים בני גנץ וגדי איזנקוט", אותו הציגו בהצהרה משותפת ב-26 בפברואר. בהודעת המפלגה נטען כי "עד כה, לא הובעה כל הסכמה או נכונות לקיים דיון מקצועי בכדי להביא לקידום המתווה ולא הוצגה כל חלופה אחרת.
"גנץ, הודיע הבוקר לראש הממשלה, כי זו עת למעשים ולא לדיוני סרק, שמתכנסים מהרגע להרגע, ללא מצע ברור, ללא תוכן, ומבלי שגורמי המקצוע עיבדו וגיבשו פתרונות והצעות קונקרטיות. לפיכך, הוצע ללשכתו כבר אתמול, לקיים דיון מקצועי בכדי לראות אם יש בסיס לקידום קבלת החלטות על ידי ראש הממשלה והשרים. הצעה זו לא התקבלה עד כה", נמסר.
עוד הודגש בהודעה כי "הציבור הישראלי כולו מסתכל על ההנהגה, מצפה ממנה שתביא להרחבת שורות המשרתים, שתאפשר לצה"ל לעמוד במשימתו. המחנה הממלכתי תמיד תהיה בעד הגעה להסכמות רחבות אבל רק אם הן יביאו לפתרון אמיתי. הן בטווח הזמן המיידי, באופן שיקל על העומס של המשרתים, והן בטווח הרחוק, באופן שיחזק את צה"ל, ארגוני הביטחון, החירום והחברה. המחנה הממלכתי תהיה שותפה לכל דיון או מהלך שיקדם מתווה כזה באופן אמיתי - היא לא תהיה שותפה לתרגילים וקומבינות על חשבון צורכי הביטחון של המדינה".
עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת את ארגון "אימהות בחזית" בבג"ץ, ביקרה את בקשת המדינה, וטענה: ״שוב אנחנו נוכחים בבירור כי לממשלה אין שום נימוק ענייני לבג״ץ נגד דרישתנו הבסיסית והמתחייבת על פי חוק לגיוס שווה לכולם. על כן, הממשלה עושה את הדבר היחיד שהיא מסוגלת לעשות וזה לבקש דחיות חוזרות ונשנות עד אין קץ. אנו נעשה כל שניתן כדי שהפעם לא ייתן בג״ץ את ידו להמשך המסמוס והדחייה כפי שהיה בעבר״.
בפגישה בלשכת נתניהו נכחו אתמול שר המשפטים יריב לוין, שר הביטחון גלנט, השר המקשר בין הכנסת לממשלה דודי אמסלם, מזכיר הממשלה יוסי פוקס ויו"ר הקואליציה אופיר כץ. במהלך הדיון לחצו הנוכחים על גלנט להתפשר ולא להתעקש על הסכמות מול גנץ. "הקואליציה בסכנה", חזרו ואמרו, "זאת מלחמה ואין זמן לפוליטיקה".
גלנט השיב לנוכחים: "חודשיים אני מדבר על הצורך להאריך את חוק המילואים וחוק השירות, ואתם מדברים איתי עכשיו על פוליטיקה?". נוכח האיומים שהשמיעו מולו, לפיהם הממשלה עלולה ליפול, השיב גלנט: "אני עשר שנים בפוליטיקה, ואת התרגילים האלה למדתי בשנה הראשונה".
ההצהרה הדרמטית של גלנט על חוק הגיוס
(צילום: לע"מ)
שר הביטחון, נזכיר, חולל סערה של ממש בקואליציה לפני כשבועיים, כשהבהיר כי לא יגיש את חוק הגיוס כל עוד אין הסכמה רחבה לגביו בקרב כל חלקי הממשלה. "המלחמה הזאת הוכיחה שכולם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה, כל חלקי העם. ללא קיום פיזי אין קיום רוחני", אמר בהצהרתו הדרמטית.
"כל חוק גיוס שיהיה מוסכם על כל מפלגות ממשלת החירום - יהיה מקובל עליי. אבל, ללא הסכמת כלל חלקי הקואליציה - מערכת הביטחון בראשותי לא תגיש את החוק. הנשיאה המשותפת בנטל חיונית לניצחון במלחמה. זה לא עניין מפלגתי וזה לא עניין מגזרי, זה עניין לאומי-ביטחוני עליון. עלינו לקחת דוגמה ולשאוב כוח מן הלוחמות והלוחמים. זהו זמן לאחדות, זהו זמן לשותפות. עלינו, על כולנו, להגן על הבית".
כעת מנסים נתניהו והשרים שסביבו להביא עקרונות בסיסיים לחוק גיוס, שיהוו מעין מענה ראשוני לבג"ץ מבלי שייחשבו לפתרון קבע. לטענתם, גיבוש עקרונות כאלה כמענה לעתירה יעניק מרחב נשימה לקואליציה לפתח מתווה חדש לפחות עד חודש יוני. מנגד, לטענת גלנט, מתווה שיגיע ללא הסכמה רחבה ובאופן חד-צדדי יוביל להתקוממות מסוכנת בשעת מלחמה - והוא אינו מתכוון לעשות זאת.
גורם בכיר טען היום: "גנץ אמור היום לדבר עם החרדים ולבחון אם המינימום שלו פוגש את המקסימום שלהם. יש לו אחריות בדיוק כמו לכולם בממשלה הזאת". מאחורי הקלעים, גם השר חילי טרופר, השר לשעבר מש"ס אריאל אטיאס וגורמים נוספים ממשיכים לעבוד על פתרון. בשלב זה, המתווה שעליו מדברים כולל אמנם סנקציות לבחורי ישיבות שלא יתגייסו - אולם מעניק גם תקופת הסתגלות שמהווה קרקע לשינויים עתידיים בחוק, עוד לפני שייכנסו לתוקף הסעיפים הנוגעים לסנקציות.
לפי חוק הגיוס הכללי, נזכיר, מי שהגיע לגיל 26 ועדיין לא גויס כבר לא יגויס לצבא. בהתאם לחוק, שתוקפו פג, לחרדים היו נותנים דחיית שירות, ובכל שנה נוספו אלפי תלמידים שלא גויסו מכיוון שהגיעו לגיל הפטור.
בתוך כל אלו יש כ-63 אלף תלמידי ישיבות שעל פניו היו אמורים להתגייס כשהחוק פקע, אולם מאחר שהם לא מגויסים עקב החלטת הממשלה, עם כל יום שעובר מגיעים לגיל הפטור תלמידי ישיבות נוספים. עבור צה"ל, מדובר בפוטנציאל כוח אדם המונה עשרות אלפי חיילים, שהיו יכולים להשתלב בתפקידים שונים, לאו דווקא בתפקידי לוחמה.
פורסם לראשונה: 12:17, 14.03.24
