זלנסקי חילק מדליות
השלטונות הרוסיים המחזיקים בעיר ליסיצ'נסק שבמזרח אוקראינה הודיעו היום כי לפחות 28 בני אדם, בהם תשע נשים וילד, נהרגו מרקטות שירה אתמול הצבא האוקראיני על מאפייה ומסעדה בעיר. קייב ומוסקבה מסתמכות בחודשים האחרונים יותר ויותר על ירי מרחוק לנוכח החורף שיוצר תנאים קשים לתנועת כלי רכב צבאיים, ועובדה זו כבר גרמה לא אחת לאבדות כבדות בנפש.
16 צפייה בגלריה
פינוי ההריסות מזירת הירי בליסיצ'נסק. רוסיה טוענת: "אלה רקטות שקייב קיבלה מהמערב"
(צילום: Russian Emergencies Ministry/Handout via REUTERS)
16 צפייה בגלריה
החיפושים אחר ניצולים בהריסות המאפייה והמסעדה במזרח אוקראינה
(צילום:Handout / RUSSIAN EMERGENCIES MINISTRY / AFP)
לדברי רוסיה, הרקטות שפגעו אתמול בליסיצ'נסק היו רקטות HIMARS שאוקראינה קיבלה מהמערב. "אזרחי האיחוד האירופי צריכים לדעת לאיזו מטרה מנוצלים כספי המיסים שלהם", מסר משרד החוץ הרוסי, "משתמשים בהם כדי לקנות נשק קטלני ולשלוח אותו למשטר בקייב, שמשתמש בו להרג אזרחים".
בתוך כך נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הגיע היום לבקר חיילים בזפוריז'יה שבחזית הדרומית וחילק להם מדליות. ביקורו של זלנסקי בא כשברקע הדיווחים על כך שהוא עשוי להדיח בקרוב את מפקד הצבא האוקראיני, ולרי זלוז'ני, שלפי הפרסומים רוצה להתמודד מולו על הנשיאות בבחירות הבאות.
16 צפייה בגלריה
חלוקת המדליות בזפוריז'יה. זלנסקי בחזית
(צילום: EPA/UKRAINIAN PRESIDENTIAL PRESS SERVICE)
בין זלוז'ני לזלנסקי יש חילוקי דעות בשורה של נושאים, ויש הסבורים כי הרצון להדיחו נובע גם מכישלון מתקפת-הנגד שאליה יצאה אוקראינה בשנה שעברה. בסוף השבוע דווח כי קייב כבר עדכנה את הממשל האמריקני, התומך הראשי שלה יחד עם אירופה, בכוונתה להעביר את זלוז'ני מתפקידו. זלוז'ני, המכונה "גנרל הברזל", זוכה לפופולריות רבה בציבור האוקראיני, ויש הסבורים כי הדחתו תפגע במורל בקרב הלוחמים בחזית.
ובתוך כך, בימים האחרונים התרגשו באוקראינה ממשדר הפרידה של מגיש החדשות הפופולרי אורסט דרימלובסקי, שסיים את השידור בהודעה שהוא מתגייס לצבא: "הגיע זמני להחליף את מקום העבודה הרגיל שלי, האולפן הנוח הזה שאני אוהב, במדי צבא", הכריז דרימלובסקי בן ה-29. הודעתו של דרימלובסקי באה כשברקע קריאה נואשת של מערכת הביטחון האוקראינית בשבועות האחרונים לעוד גברים אוקראינים להצטרף לצבא כדי לרענן את הכוחות בחזית.
הפרידה של השדר:
"באשר אליי", אמר בתום המשדר, "עבורי זהו סיום אישי היום. זה היה השידור האחרון שלי לפני שאתגייס לכוחות המזוינים של אוקראינה. אני קורא לכם להאמין בהם, לעזור להם ולהצטרף אליהם. אין שום דרך אחרת לניצחון". בהמשך אמר כי מחובתו של כל גבר אוקראיני בגיל גיוס להצטרף ללחימה.
מצב חירום בצ'ילה: "נשארתי בלי כלום"
בצ'ילה עלה היום ל-69 מספר הנספים בגל השריפות ההיסטורי שפוקד את המדינה – גל שבו נהרסו לפחות 1,100 בתים ואלפים הפכו לפליטים בארצם. הנשיא גבריאל בוריץ' הכריז על מצב חירום בדרום המדינה ובמרכזה, והרשויות מזהירות כי ההערכה היא שמספר הנספים עוד יעלה.
16 צפייה בגלריה
"כל חיי עבדתי, ונשארתי בלי כלום". האש מאכלת בעיר ויניה דל מאר
(צילום: Javier TORRES / AFP)
בסך הכול נאבקו הכבאים בסוף השבוע בלא פחות מ-92 שריפות, שהקטלנית שבהן פרצה באזור ולפראיסו, הפופולרי בקרב תיירים. עשן סמיך כיסה גם היום את העיר ויניה דל מאר, סמוך לקו החוף של צ'ילה, וראש העיר מקארנה דיפמונטי אמרה כי מדובר ב"קטסטרופה חסרת תקדים, מצב שלא ידענו באזור הזה מעולם".
רולנדו פרננדז, אחד מהתושבים שבתיהם נהרסו בוויניה דל מאר, סיפר שביום שישי אחר הצהריים ראה תחילה את האש בוערת בגבעה סמוכה, ובתוך 15 דקות היה האזור כולו מוקף בלהבות ובעשן, והמוני תושבים נמלטו על חייהם. "אני חי כאן 32 שנה, ומעולם לא דמיינתי שדבר כזה יקרה", אמר. "עבדתי כול חיי ועכשיו נותרתי בלי כלום".
ברשתות החברתיות בצ'ילה נפוצו בסוף השבוע תמונות של נהגים כלואים בין להבות ענק בקצה של "דרך 68" המפורסמת, דרך שבה נוסעים אלפי תיירים מדי שנה בדרכם לחופי האוקיינוס השקט. "זה גיהינום", אמר רודריגו פולגר, שאיבד את ביתו בעיר אל-אוליבאר, שגם אליה הגיעו השריפות: "הבית שלי עלה בלהבות, זה היה כמו גשם של אפר".
מכת השריפות פוקדת את צ'ילה בשיאו של גל חום, ובסוף השבוע נמדדו באזורים שונים במדינה 40 מעלות צלזיוס. גל חום דומה פוקד בימים האחרונים מדינות נוספות בדרום אמריקה, בהן קולומביה, ברזיל ופרגוואי. גם מכבי האש של ארגנטינה נאבקים כבר ימים ארוכים בלהבות, והם מנסים לכבות שריפה המשתוללת מאז 25 בינואר בפארק הלאומי לוס אלרסס שבפטגוניה, פארק המפורסם ביופי ובעולם החי שלו.
מנהיגת צפון אירלנד: "הוריי לא יכלו לחלום על זה"
מישל אוניל, סגנית מנהיגת המפלגה האירית הלאומנית שין פיין, עשתה בסוף השבוע היסטוריה כשהפכה לאדם הראשון מהמחנה הלאומני שינהיג את צפון אירלנד, הטריטוריה הבריטית שאותה מבקש המחנה הזה לנתק מבריטניה. זהו ציון דרך רב-משמעות בתולדות הסכסוך בצפון אירלנד: שין פיין נחשבה במשך שנים לזרוע הפוליטית של "הצבא האירי העממי" (IRA), שניהל מאבק מזוין בניסיון להוציא את הטריטוריה משליטה בריטית, והיא ספגה עוינות מצד הממסד הפוליטי בשני צדי הגבול, בלונדון ובדבלין.
16 צפייה בגלריה
מישל אוניל. החרם הוסר, המתנה של כמעט שנתיים הסתיימה
(צילום: Charles McQuillan/Getty Images)
צפון אירלנד, נזכיר, היא טריטוריה השייכת לבריטניה, והיא ישות מדינית נפרדת מהרפובליקה של אירלנד, שהיא מדינה עצמאית. משנות ה-60 עד לסוף שנות ה-90 של המאה שעברה התחוללו בצפון אירלנד עימותי דמים בין המחנה היוניוניסטי, התומך בכך שהטריטוריה תישאר חלק מבריטניה ונשען בעיקרו על פרוטסטנטים, לבין המחנה הלאומני, התומך באיחוד של הטריטוריה עם הרפובליקה של אירלנד ונשען ברובו על קתולים. במהלך השנים הללו נהרגו כ-3,500 בני אדם, והלחימה הגיעה לסיומה רק עם חתימת הסכם שלום ב-1998. מאז החתימה על ההסכם ההוא נשמר ברובו השקט, אם כי מהומות עדיין מתעוררות מעת לעת.
מאז הקמתה של צפון אירלנד כישות מדינית בעלת רוב פרוטסטנטי, ב-1921, שלטו בה רק מפלגות יוניוניסטיות, והניצחון של שין פיין בבחירות שנערכו שם במאי 2022 קבע שתהיה זו הפעם הראשונה שבה הלאומנים יקבלו את הזכות למנות את השר הראשון של הטריטוריה, האישיות הפוליטית הבכירה ביותר שם. אלא שלאחר הניצחון ההוא הטילה המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית (DUP), המפלגה הגדולה ביותר שתומכת בהישארות של צפון אירלנד חלק מבריטניה, חרם על מוסדות הפרלמנט, ובכך מנעה את כינוסו ואת מינויה של אוניל, מועמדת השין פיין, לשרה הראשונה.
בסוף השבוע האחרון, אחרי שממשלת בריטניה חתמה עם ה-DUP על הסכם לכינון חוקי סחר חדשים לעידן של אחרי הברקזיט והפיגה את חששות המפלגה, הסירה ה-DUP את החרם, ובכך אפשרה את כינוס הפרלמנט הצפון אירי. ביום שבת הצביעו המחוקקים על חידוש פעילותו ואז מינו את אוניל לשרה הראשונה. מיד אחר כך מונתה אמה ליטל-פנגלי מה-DUP לסגניתה.
לפי "הסכם יום שישי הטוב" מ-1998, ששם קץ לעשרות שנים של אלימות בצפון אירלנד, השרה הראשונה וסגניתה נושאות בתפקידים שווים בכוחם, אבל מינוי מנהיגה קתולית התומכת באיחוד עם הרפובליקה של אירלנד לשרה הראשונה בטריטוריה שעוצבה כבעלת רוב פרוטסטנטי תחת השלטון הבריטי היא צעד סימבולי רב-משמעות, והוא משקף לא רק את מעמדה של שין פיין כמפלגה הגדולה ביותר בצפון אירלנד כיום, אלא גם את השינויים הדמוגרפיים שחלו בטריטוריה.
16 צפייה בגלריה
אוניל בישיבה ההיסטורית בשבת. "חשה צער על כל מי שחייו אבדו בסכסוך"
(צילום: Kelvin Boyes - Pool / Getty Images)
"זהו יום היסטורי, יום של שחר חדש", אמרה אוניל בת ה-47 אחרי שנבחרה. "מה שקרה כאן היום הוא דבר שהדור של ההורים שלי והסבים שלי לא יכלו להעלות בדעתם. אסור לנו לשכוח לעולם את כל מי שמתו או נפצעו ואת משפחותיהם. אני חשה צער על החיים שאבדו בימי הסכסוך, בלי יוצא מן הכלל, ואני מחויבת באמת ובתמים להמשיך לפעול לפיוס בין כל בני עמנו".
