בג"ץ קבע בצהריים (יום ראשון) פה אחד שבניגוד לעמדת המדינה ושרת הפנים איילת שקד, הצו שמעניק פטור מוויזה לאזרחי אוקראינה שרוצים להיכנס לישראל חל גם בזמן המלחמה במדינה. המשמעות: החלטת משרד הפנים שהגבילה את כניסת האזרחים האוקראינים שנמלטים לישראל למכסה של עד 5,000 אנשים, בוטלה. משרד הפנים אמנם עדיין יוכל להגביל הגעת אזרחים אוקראינים לישראל, אך הדבר יצריך שינויים בצו שמסדיר את היחסים בין המדינות ואת אישור ועדת הפנים של הכנסת.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בירך על החלטת בג"ץ ואמר כי "שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם הם בדיוק מה שמייחד דמוקרטיה אמיתית ומפתחת".
הפגנה מול ביתה של איילת שקד בחודש מרץ
(צילום: נדב אבס)
למעשה, בג"ץ השיב על כנו את ההסדר שהיה לפני המלחמה, שבו אזרחי אוקראינה יכלו להיכנס לישראל ללא אשרה מיוחדת לתקופה של עד שלושה חודשים. המצב הזה השתנה בחודש פברואר, אז פלשה רוסיה לאוקראינה ומיליוני אוקראינים נמלטו מארצם למדינות אחרות - אלפים מהם ביקשו להגיע לישראל. רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה אמנם שלא תנקוט בפעולות אכיפה והרחקה נגד אזרחי אוקראינה ששוהים בישראל שלא כדין במהלך המלחמה, אבל במרץ נקבע כי מי שאינו עולה ואין לו קרוב משפחה ישראלי, יצטרך להפקיד 10,000 שקלים ערבות. בהמשך, שרת הפנים גיבשה מדיניות חדשה שבמסגרתה נקבעה מכסה של 5,000 אזרחים שיורשו להיכנס לישראל, בנוסף ל-25 אלף האזרחים שכבר שהו בה.
מדיניות השרה שקד הייתה שפליט אוקראיני שרוצה להיכנס לישראל צריך לשלוח בקשה בטופס מקוון מיוחד, ולאחר מכן לקבל אישור לעלות על מטוס לארץ. אזרחי אוקראינה שזכאים לעלות לארץ מכוח חוק השבות הוחרגו, ובהמשך גם מי שקיבל הזמנה להתארח בארץ מקרוב משפחתו. עוד נקבע, כי המכסה תהיה מכסה "נושמת", כלומר, גם אחרי שנחצה רף ה-5,000, כשאזרח אוקראיני אחד עוזב את ישראל - אחד אחר יוכל להיכנס.
"לצערי, בג"ץ פסק באקטיביזם חריג שהמתווה יופסק אם לא ידון בכנסת. לא ניתן יהיה להשלים עם כניסה בלתי מוגבלת של אזרחים זרים, שלא ברור אם ומתי הם מתכוונים לצאת. פניתי לוועדת הפנים בבקשה לקיים דיון בעניין צו הכניסה לישראל", אמרה השרה שקד בתגובה להחלטה. "המדיניות שהתוותי בעניין כניסת התיירים מאוקראינה הוכחה כהצלחה. מחד אפשרנו לסייע לקרובים של ישראלים להגיע לישראל ואף אפשרנו להם לעבוד, ומנגד בנינו מנגנון אחראי שיווסת את הכניסה לארץ וימנע הצפה חסרת תקדים. בזכות אותו מנגנון יותר אוקראינים אף עוזבים את הארץ מאשר נכנסים", הוסיפה.
עורך הדין תומר ורשה, שעתר נגד שרת הפנים, שר החוץ, הממשלה ורשות ההגירה, טען שהמתווה נעדר סמכות - בין היתר נוכח הוראותיו של צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה), וההסכם הבילטרלי שבין ממשלת ישראל לממשלת אוקראינה. ורשה טען כי המתווה של שקד סותר את התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל, וכי הוא פוגע בזכותם של אזרחי אוקראינה לחיים ולביטחון. גם באוקראינה רתחו על המתווה, השגריר בישראל אף איים לאחרונה כי אם לא יבוטל - אזרחי ישראל יצטרכו גם הם להוציא ויזה לפני ביקור באוקראינה, דבר שיורגש בעיקר לקראת ראש השנה ועליית אלפי החסידים לאומן.
המדינה, מטעם הממשלה, טענה כי הצו הפוטר מוויזה לא חל על אזרחי אוקראינה שנכנסים לישראל בנסיבות הנוכחיות, שבהן מתנהלת מלחמה במדינה. לפי המדינה, הצו נועד לחול בזמני שגרה ובעיקר לקידומה של תיירות.
עו"ד תומר ורשה: "אזרחי אוקראינה יקבלו את אותו יחס שקיבלו לפני המלחמה"
היום החליטו שלושה שופטי בית המשפט העליון, הנשיאה אסתר חיות, השופט עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית, שהעתירה של ורשה מתקבלת. בג"ץ ציין שממילא מנתוני המדינה עולה ש-4,409 אזרחי אוקראינה שנכנסו לישראל מפרוץ המלחמה ועד 8 במאי כבר הספיקו לעזוב אותה, מה שסותר את הנחת היסוד שעליה התבססה המדינה בטענותיה. בחודשים האחרונים, נדגיש, המלחמה מתמקדת בעיקר במזרח אוקראינה, והרוסים כבר לא מנסים לכבוש את קייב - על אף שמעת לעת ישנן אזעקות גם באזורים אחרים במדינה.
עם זאת, בג"ץ הבהיר כי המסקנה שאליה הגיע לא גורעת מהסמכות של שרת הפנים להכריע מי יבוא בשערי המדינה, בהתאם לאפיקים החוקיים שעומדים לרשותה. כלומר, משרד הפנים עדיין יכול לסרב לכניסה של אזרח אוקראיני לארץ על בסיס שיקול דעת פרטני, או לתקן את הצו שהוצא תוך היוועצות בוועדת הפנים.
עו"ד ורשה מסר בתגובה: "אנו מרוצים ביותר שבית המשפט קיבל את כל טענותינו וקבע ששרת הפנים פעלה בניגוד להוראות החוק. אנו שמחים שאזרחי אוקראינה – שעודם מצויים תחת מלחמה – יוכלו למצוא מרגוע במדינת ישראל לצד קרוביהם וחבריהם, ושמחים שיכולנו לסייע ולו במעט להקל על פליטי מלחמה. משרדי ימשיך להיות משענת ומגן מפני הפרה של זכויות אדם ושמירה על שלטון החוק".
"חשוב להבהיר כי מעתה אין עוד מתווה שקד, אין עוד הגבלת כניסה של 5,000 איש בלבד, אין עוד מילוי טופס דיגיטלי", הוסיף ורשה. "אזרחי אוקראינה יקבלו את אותו היחס כפי שקיבלו קודם לכן – ויוכלו להגיע לישראל ללא אשרות כפי שמגיעים שאר אזרחי המדינות הפטורות מאשרה".
ממרכז למדיניות הגירה ישראלית שביקשו להצטרף להליך בג"ץ נמסר: "באיחור ניכר המדינה אימצה את עמדת המרכז למדיניות הגירה ישראלית לפיה העתירה דינה להידחות בהינתן והעותרים אינם עומדים בתנאי הסף הקבועים בחוק. המדינה השתהתה מלהעלות את הטענה בתחילת ההליך וממילא ביהמ"ש, כהרגלו, עשה כבשלו וקיבל עתירה שעל פי פסיקתו דינה היה להידחות על בסיס טענה של אי עמידה בתנאי סף. נמשיך לפעול בשדה החקיקתי והמשפטי לביצור גבולותיה של מדינת ישראל".
בשבוע שעבר תקפה שגרירות אוקראינה פעם נוספת את המתווה, וטענה כי "ממשלת ישראל החליטה באופן חד-צדדי, בניגוד להסכמים, לאסור על כניסת נשים וילדים אוקראינים שאין ברשותם ויזה אלקטרונית. ההחלטה הזו מסכנת חיים. בינתיים, אוליגרכים רוסים ובלארוסים נכנסים לארץ באופן חופשי". האוקראינים צירפו לדבריהם מודעה שבה נכתב כי "אין כניסה לנשים וילדים אוקראינים בלי ויזה אלקטרונית, אבל לאוליגרכים רוסים - הכניסה חופשית".
