בזמן שכולם מתקוטטים בנושא גיוס החרדים לצורך מילוי השורות בצה"ל והשוויון בנטל, איש אינו נותן דעתו לפלח אוכלוסייה משמעותי, נחוש, נאמן ועם פוטנציאל אדיר שמתפספס ובענק – האנשים עם מוגבלות.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2022, מספרם של האנשים עם מוגבלות בגילאי גיוס ועבודה בישראל עומד על כ-817 אלף איש (כ-8.5% מכלל האוכלוסייה). מדובר בהון אנושי משמעותי, שאפשר להפיק ממנו תועלת מרובה ולפנות כוח אדם גם לצורך הלחימה ומילוי השורות בצה"ל
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2022, מספרם של האנשים עם מוגבלות בגילאי גיוס ועבודה בישראל עומד על כ-817 אלף איש (כ-8.5% מכלל האוכלוסייה). לרובם יש מוגבלות פיזית, דוגמת עיוורון, חירשות, מוגבלות בהליכה ועוד. מדובר בהון אנושי משמעותי, שבעזרת חשיבה "מחוץ לקופסה" ושיתוף פעולה יעיל ואמיתי בין כלל הגורמים הרלוונטיים, אפשר יהיה להפיק ממנו תועלת מרובה ולפנות כוח אדם גם לצורך הלחימה ומילוי השורות בצה"ל.
בשנים האחרונות אכן מורגשת עלייה במספר המגויסים עם מוגבלות לצבא, ועל פי דובר צה"ל כבר היום משרתים בצבא 1,740 מתנדבים עם מוגבלויות פיזיות, נפשיות או בעיות רפואיות אחרות. באוגוסט האחרון הושק תהליך חדש ומזורז יותר לגיוס ומיון של חיילים עם מוגבלות לתפקידים משמעותיים בצה"ל. משיטוט ברשת ניתן למצוא מגוון של תוכניות לגיוס ושילוב, דוגמת התוכנית "רואים רחוק" לגיוס צעירים עם מוגבלות בעלי תפקוד גבוה, התוכנית "תתקדמו" לשילוב וליווי אוטיסטים בצה"ל, ועוד. עדיין, מדובר במספר נמוך מאוד של מגויסים עם מוגבלות ונראה שהמציאות בשטח לא מזהירה.
קיימתי שיחה עם אימא לצעירה חירשת, שהחליטה להתגייס לצה"ל. היא סיפרה לי בתסכול שלאורך כל שלב המיונים התקשרו עם בתה טלפונית בלבד, ולא עזר כמה שהילדה והאימא הסבירו שאין לה יכולת לתקשר בטלפון, וצריך להתכתב איתה בהודעות. "זה הביא את הבת שלי לבכי וחוסר אונים", סיפרה לי האימא.
ברשת קראתי גם עדויות והתבטאויות מעציבות של חיילים עם מוגבלות, שמרגישים כי מתייחסים אליהם שונה, רק בגלל שגויסו דרך תוכנית לשילוב חיילים עם מוגבלות. חייל אחד כתב: "יש את החייל הרגיל, ויש אותי, החייל האוטיסט שהגיע מהתוכנית 'תתקדמו'". במקרה אחר סיפר צעיר עם מוגבלות על כך שלא אפשרו לו להתקבל לתפקיד מפענח צילומי אוויר ביחידה 9900, למרות שעמד בקריטריונים הנדרשים, מכיוון שלשם מתקבלים רק מועמדים שהגיעו דרך עמותה מסוימת.
רס"ן אודי הלר, מרצה ופעיל חברתי והיזם של התוכנית "תתקדמו" לגיוס וליווי אוטיסטים לשירות בצה"ל, אמר לי: "צה"ל מחפש כוח אדם זול, לא מעוניין להשקיע יותר מדי בפיתוח של חיילים עם מוגבלות כדי למצות מהם את הפוטנציאל וכוח אדם איכותי שהם יכולים לתרום לו בהמשך. בצבא עדיין רואים בגיוס אנשים עם מוגבלות יותר מעשה של חסד ופרויקט חברתי, מאשר מיצוי הון אנושי יקר ערך". הלר תיאר לי גם את הקשיים שמערימים על אוטיסטים בענף הרפואה ובריאות הנפש, בכל הנוגע לבירוקרטיה שהם נאלצים לעבור בדרך להתגייס.
כעיוור וכבד שמיעה בעצמי, שנלחם על הזכות לשרת וגויס ליחידת מודיעין מובחרת, אין ספק שהתרשמתי לטובה מההתקדמות שעשה צה"ל בשנים האחרונות בכל הנוגע לגיוס אנשים עם מוגבלות. הרצון של הצבא להשתפר ולייעל תהליכים ניכר, ואני מברך על כך. יחד עם זאת, על צה"ל לשנות גישה ולא לראות בגיוס אנשים עם מוגבלות רק מעשה של חסד או תרומה לקהילה, אלא מהלך אסטרטגי, שאפשר להפיק ממנו תועלת רבה ולמלא את השורות – ולעשות זאת תוך שאיפה לגייס ולשלב אנשים עם מוגבלות מלכתחילה, ולא רק אם הם באים ומבקשים להתגייס. האזרחים מן השורה, החרדים, וגם האנשים עם מוגבלויות, הם אלה שיעצבו את כוחו ותדמיתו של צה"ל כצבא חזק, ערכי והמתקדם ביותר במזרח התיכון בשנים הקרובות.
