ההצבעה ותגובת ארדן: "ההחלטה - אות קלון על האו"ם"
(צילום: רויטרס)
הפלסטינים חגגו הבוקר (שבת) את ההצבעה בעצרת האו"ם, שבה נקבע כי בית הדין הבינלאומי בהאג יבחן את "חוקיות הכיבוש הישראלי" בשטחים. ההחלטה, שהתקבלה ברוב של 87 מדינות מול 26 מתנגדות ו-53 נמנעות, תאפשר לבית הדין (ICJ) להעביר חוות דעת משפטית לגבי המשמעות המשפטית של "הכיבוש הישראלי המתמשך".
בתגובה להחלטת העצרת, אמר הבוקר דוברו של אבו מאזן, נביל אבו רודינה, כי "הגיע הזמן שישראל תהיה מדינה הכפופה לחוק ותישא באחריות לפשעים נגד עמנו". לדברי אבו רודינה, "אנחנו מאמינים שצדק המבוסס על החלטות בעלות לגיטימציה בינלאומית והיעדר פטור מעונש הוא הדרך היחידה להגיע לשלום קבוע ומתמשך בפלסטין, ישראל והאזור כולו".
בכיר הרשות הפלסטינית חוסיין א-שייח הגדיר את ההצבעה "ניצחון". "ההצבעה בעצרת האו"ם והתמיכה מ-87 מדינות בבקשה לקבל חוות דעת משפטית מבית הדין לגבי טבע הכיבוש בשטחים הפלסטיניים הכבושים משקף את ניצחון הדיפלומטיה הפלסטינית שמוביל הנשיא (אבו מאזן). היה לחץ לדחות או למשוך את ההחלטה, אבל הוא סירב", כתב א-שייח בחשבון הטוויטר שלו.
גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם, אמר מנגד לאחר ההצבעה כי "שום בית דין או גוף בינלאומי לא יכול לקבוע שישראל כובשת בארצה או שנוכחותנו בירושלים וביהודה ושומרון אינה חוקית. להליך שמקבל מנדט מגוף מעוות מוסרית כמו האו"ם אין לגיטימציה". הוא הוסיף כי "הפלסטינים סירבו לכל יוזמות השלום, הם מסיתים יום יום לרצח ותומכים בטרור - ובאו"ם מסייעים להם לפגוע דווקא בישראל".
ישראל, כך אמר אמש גורם מדיני בכיר, מתכננת כעת לפנות למדינות שהתנגדו להחלטה, בבקשה שיעבירו לבית הדין חוות דעת לפיה הן מתנגדות להליך בבית הדין עצמו. "צריך לשים את זה בפרופורציה. נכון שיש פה קמפיין כחלק ממסע האפרטהייד או פליליזציה של הכיבוש, אבל זאת לא פעם ראשונה שאנו מתמודדים עם דברים כאלה באו"ם", אמר הבכיר הישראלי. "ידענו להתמודד עם זה בעבר ונצליח גם עכשיו. ככלל, ככל שיותר מדינות מערביות יתנגדו להחלטה - נעביר מסר לבית הדין הבינלאומי שה'עולם הנאור' נגד המהלך הפלסטיני".
במאמצים המדיניים לקראת ההצבעה באו"ם לקחו חלק נשיא המדינה יצחק הרצוג ששוחח עם שורת מנהיגים, משרד החוץ והשגרירויות שפעלו אל מול כ-100 מדינות בעולם וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ששוחח עם מנהיגי כמה מדינות. נתניהו הצליח לשכנע לפחות חמישה מנהיגים לא להצביע בעד ההחלטה - מנהיגי קרואטיה, טוגו, יוון, רומניה וקניה. במאמצים לקח חלק גם ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, ששלח איגרות ליותר מ-60 מנהיגים בעולם לקראת ההצבעה.
תוצאות ההצבעה הלילה הביאו את המשלחת הישראלית לאו"ם לכדי תחושת סיפוק מסוימת. בהצבעה הנוכחית נרשמו פחות הצבעות בעד (87) מבהצבעה הקודמת שנערכה בחודש שעבר (98). המדינות החדשות שהצביעו נגד הצעת הפלסטינים הן קרואטיה, רומניה, בריטניה, אלבניה, פפואה גינאה החדשה, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, קניה וטוגו. בישראל כועסים בין היתר על פולין, שהצביעה בעד ההחלטה. אוקראינה, שתמכה בהצבעה הקודמת, נעדרה מההצבעה הלילה, ככל הנראה בעקבות לחץ ישראלי.
על פי נוסח ההחלטה שעברה הלילה, העצרת הכללית תבקש חוות דעת מבית הדין בהאג בשתי שאלות שנוגעות לכיבוש הישראלי: הראשונה היא מהן המשמעויות המשפטיות של ההפרות הנמשכות של הזכות להגדרה עצמית של הפלסטינים כתוצאה מהכיבוש המתמשך, מדיניות ההתנחלות, הסיפוח של מזרח ירושלים, הפעולות לשינוי ההרכב הדמוגרפי והחלת מערכת משפטית מפלה. השאלה השנייה היא כיצד משפיעה המדיניות הזו על המעמד המשפטי של הכיבוש כלפי האו"ם והמדינות החברות בו. ישראל לא צפויה לשתף פעולה עם עבודת בית הדין, וייתכן שתטען שאין לו סמכות לדון בנושא. כך או אחרת, חוות הדעת המייעצת צפויה להתפרסם תוך שנה עד שנתיים.
חמאס, יש לציין, מתח ביקורת על הרשות הפלסטינית ובהודעה מטעמו נטען כי "ההחלטות הדיפלומטיות הרשמיות של הרשות נובעות מחוסר יכולתה להתעמת באמת עם הכיבוש". לפי הודעת הארגון, "ההצבעה מצטרפת לשורה ארוכה של החלטות בינלאומיות שלא הפכו לצעד מעשי שלוחץ על הכיבוש. כל עוד ארה"ב תפעל כשותפה לכיבוש ותספק לו כיסוי, ההחלטות יישארו אות מתה".
הקביעות האפשריות
מאחר שישראל לא נתנה לו את הסכמתה מעולם, בית הדין לא יכול לדון בתביעת נגדה ולהפיק צווים המחייבים אותה, אבל כן רשאי לפרסם חוות דעת מייעצת – מעין צו הצהרתי – לבקשת אחד מחמישה ארגונים של האו"ם (העצרת הכללית במקרה זה) ו-16 ארגונים בינלאומיים. חוות הדעת שלו אינה מהווה צו אלא הצהרה בלבד, אך היא יכולה לעודד מדינות בעולם לפעול לפיה.
מוקדם יותר החודש הסביר עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של "שלום עכשיו" ומומחה למשפט בינלאומי וזכויות אדם, כי אם חוות הדעת של בית הדין לצדק בהאג תקבע שישראל מבצעת פשעי אפרטהייד בגדה המערבית - הרי שיהיה לכך השלכות כבדות משקל, והתובע הכללי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ה-ICC) יחקור את ישראל.
לדבריו, אם בית הדין יקבע שישראל חייבת לפנות את הגדה המערבית ולאפשר לפלסטינים זכות הגדרה עצמית, הרי שמדובר יהיה ב"עוד מסמך" – אמנם בעל משמעות משפטית כבדה ממסמכים קודמים, אבל לא שובר שוויון. עו"ד ספרד ציין כי בית הדין יוכל לספק אחת משלוש גרסאות אפשריות לשאלת ההפרות הנמשכות של הזכות להגדרה עצמית: הכיבוש ארוך טווח וחוקי; הכיבוש לא חוקי משום שישראל מייצרת סיפוח דה-פקטו ויש לסיימו; או שישראל מקיימת אפרטהייד - שהוא פשע נגד האנושות.
לשאלה השנייה שנידונה במסגרת ההצעה, שאלה שעוסקת בהשלכות על מדינות העולם והאו"ם, יוכל בית הדין לענות באחת משלוש גרסאות גם כן: אי-הכרה בתוצאות מעשה לא-חוקי (צעד שמתרחש גם כיום - רוב המדינות לא מכירות בסיפוח מזרח ירושלים, ומדינות אירופה לא מקיימות שם פגישות עם גורמי ממשל); איסור סיוע למעשה הלא-חוקי; המלצה למדינות העולם להפעיל אמצעים חוקיים (סנקציות) שיביאו להפסקת המעשה הלא-חוקי. הסיכוי להטלת סנקציות קלוש, מאחר שמהלך כזה דורש אישור של מועצת הביטחון, שם יוכלו ארה"ב, בריטניה וצרפת להטיל וטו.
ספרד ציין כי למרות זאת, "אם תהיה קריאה להפעיל לחץ על ישראל לסיים הכיבוש - מדינות יהיו רשאיות ליזום בעצמן סנקציות". הוא אמר כי "היום מדינה לא יכולה להפסיק סחר עם ישראל, אבל אם בית הדין קובע שעל מדינות העולם לעשות מה שהן יכולות כדי ללחוץ על ישראל לסיים את המצב הלא חוקי – אזי הן יוכלו להסתתר מאחורי ההחלטה כדי להטיל סנקציות". בעבר, התנועה הבינלאומית נגד האפרטהייד בדרום אפריקה קיבלה את התמיכה המשמעותית ביותר בעקבות חוות דעת מייעצת של בית הדין בהאג בעניין נמיביה, שעד 1990 הייתה תחת מנדט דרום אפריקני.
אלוף-משנה במילואים פנינה שרביט ברוך, חוקרת במכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, אמרה כי "ההחלטה הייתה צפויה, ומקורה עוד בדוח ועדת החקירה שהקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם לאחר מצבע שומר החומות שכלל המלצה לבקש חוות דעת כזו. חוות הדעת שתינתן צפויה להיות ביקורתית מאוד על ישראל. עם זאת, המדיניות של ממשלת ישראל ואופן התנהלותה יכולים להשפיע על תוכן הקביעות עצמן ומידת חומרתן. אמירות וצעדים שיש בהם התנערות מפורשת מהמשפט הבינלאומי כולל צעדי סיפוח או פגיעה בזכויות הפלסטינים - ישמשו כולם במערכה הבינלאומית ועלולים להחמיר את הנזק לישראל".
