2 צפייה בגלריה
גולדקנופף ודרעי. דורשים הגדלת תקציב למוסדות פרטיים ללא פיקוח
(צילום: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם)
ועדת הכספים, שבימים אלה עוברת על סעיפי חוק תקציב המדינה, דנה בין היתר בסעיף מעורר המחלוקת הנוגע להשוואת תקצוב החינוך הממלכתי לחינוך החרדי, והגדלת תקציבי הישיבות והמוסדות הפרטיים שאינם מלמדים לימודי ליבה ואינם תחת פיקוח. אם החוק יעבור על פי ההסכמים הקואליציוניים ודרישות יהדות התורה וש"ס, תקציב הישיבות יגדל ל-1.8 מיליארד שקלים בשנת 2023, וכ-100 מיליון נוספים בשנה שלאחר מכן.
לצורך כך, סכום של כ-1.2 מיליארד שקלים יוקצה לישיבות בשנת 2023, וכ-1.3 מיליארד שקלים בשנת 2024. בנוסף, כ-1.2 מיליארד שקלים יועברו למוסדות מוכרים אך לא רשמיים, כלומר אינם תחת פיקוח משרד החינוך - בהם לא נלמדים מקצועות הליבה.
עד היום ישנם מוסדות בחברה החרדית שמקבלים תקציב חלקי, מאחר והם לא נתונים לפיקוח מלא של המשרד. כעת הם מבקשים להשוות את התקצוב - ולהותיר את הפיקוח על כנו.
סערת הכספים הקואליציוניים
(צילום: חגי דקל)
שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, מסביר כי השוואת התקצוב ללא השוואת הפיקוח עלולה להשפיע על מערכת החינוך כולה. לדבריו, "זה יוביל לקטסטרופה במגזר הכללי, לא רק להמשך המצב הבעייתי בחברה החרדית. כך יוצרים ג'ונגל. כל אחד יגיד 'בשביל מה אני בגן חיות מסודר? למה אני צריך את החוקים תחת הפיקוח? אני אלך לג'ונגל, אקים בית ספר פרטי ואעשה ככל העולה על רוחי. משרד החינוך יתקצב אותי'".
בעוד מוסד חינוכי ציבורי מחויב לכללי העסקה המוכתבים ממשרד החינוך וקבלת תלמידים ללא סינון, מוסד פרטי יכול לנהוג כרצונו. "בתי הספר יקבלו תקצוב משמעותי, אבל יסננו תלמידים חלשים החוצה. זה עלול לחדור גם לחינוך 'הרגיל'. כל החברה תרצה להתנהל ככה, מבלי לתת דין וחשבון על התלמידים שבחר לא לקבל", מזהיר שטח. "זאת הייתה בעיה של החברה החרדית, אבל היא תחדור לכל מערכת - דתית, ערבית או חילונית".
הוא הוסיף כי גם תופעת ניצול המורים צפויה להתרחב. "משרד החינוך מוציא את התלוש לבתי הספר הממלכתיים, אבל במוסדות מוכרים שאינם רשמיים הכסף יעבור דרך עמותות פרטיות שיגזרו קופון על חשבון המורים. הם לא מחויבים לכללי העסקה. זה יהפוך לעסק כלכלי", אמר.
2 צפייה בגלריה
לפי ההסכמים, תקציב הישיבות יגדל ל-1.8 מיליארד שקלים בשנת 2023. ארכיון
(צילום: עמית שאבי)
"גם לא יהיה פיקוח על חומרי הלימוד בבתי הספר הערביים. הממשלה אומרת שבית ספר שיסית בתכניו לא יקבל כסף, אבל נורא מסובך להוכיח שיש הסתה. אי אפשר לאכוף את זה. עשרות בתי ספר יקבלו הרבה מאוד כסף על חשבון בתי הספר הממלכתיים. לבקש להישאר מוסד פרטי ולקבל את מלוא התקצוב זה לרקוד בשתי חתונות. יהיו פה בתי ספר לעשירים ולעניים".
נחום בלס, ראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, מזהיר כי לא ניתן יהיה לחזור אחורה. "מה שנותנים - קשה מאוד לקחת בחזרה. אם יאשרו לחרדים את התקציבים שמקבלים המוסדות בחינוך הציבורי, יהיו השלכות ארוכות טווח על החרדים. הם לא ירצו להצטרף לחינוך הציבורי, הם לא ירצו את הפיקוח. זה יפגע בראש ובראשונה בתלמידים, במיוחד בבנים החרדים שלומדים במוסדות הפטור. כל ניסיון להחדרת לימודי ליבה לחברה החרדית ייעצר.
"גם בתי ספר ערביים יידרשו השוואת תקציבים, בדיוק כמו שיקבלו התלמידים החרדים, על שם עיקרון השוויון. החינוך הציבורי בחברה הערבית ייפגע, וגם החינוך הציבורי במגזר הכללי. היתרון התקציבי שיש היום בחינוך הציבורי תמורת פיקוח יעלם. הממשלה מחליטה היום להתעלם מכל החששות - והיא עושה את זה בריש גלי".
