השר לשעבר צחי הנגבי, שלא נבחר לכנסת בעקבות המקום הנמוך שקיבל בפריימריז בליכוד, ימונה לראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל). בנוסף, חבר הכנסת דודי אמסלם, מספר 5 בליכוד, סירב להצעתו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לקבל תיק כלכלה "מורחב" או תפקיד אחר שמעניין אותו, מלבד שר המשפטים או יו"ר הכנסת. אמסלם, שהודיע מראש שיכהן רק באחד משני התפקידים הללו - הודיע שיהיה חבר כנסת מן המניין, והתבטא בטוויטר נגד נתניהו.
אמסלם צייץ בטוויטר כי "יצאתי מפגישה עם בנימין נתניהו, שבה הבהיר לי שלא אכהן כשר המשפטים ולא כיו"ר הכנסת. אהיה בסוף ח"כ מן המניין, כפי שהתחייבתי מראש. זה לצערי המחיר שמשלמים על נאמנות ועמידה בעקרונות. אשרת את מצביעי הליכוד ותושבי ישראל מהכנסת במסירות, נאמנות ובאהבה, כהרגלי בקודש".
נתניהו החליט על מינויו המפתיע של הנגבי בן ה-65, מקורבו ואיש אמונו, אחרי שזה מילא שורה של תפקידים בממשלה ובכנסת - ובהם שר המשפטים, שר התחבורה, שר הבריאות, השר לביטחון הפנים, השר לשיתוף פעולה אזורי, שר החקלאות, שר התקשורת, השר להגנת הסביבה ושר ההתיישבות. כמו כן, שימש הנגבי גם כסגן שר החוץ, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, יו"ר ועדת הכלכלה, יו"ר ועדת הכנסת ויו"ר הקואליציה.
הנגבי נבחר לראשונה לכנסת בשנת 1988, והיה חבר כנסת מאז כמעט ברציפות, כולל חמש שנים במפלגת קדימה. בסוף 2010 פרש מן הכנסת לאחר שהורשע בעדות שקר בעניין מינויים פוליטיים ונגזר עליו קלון. הוא שב לכנסת לאחר הבחירות הבאות, בשנת 2013. עם זאת, בפריימריז בליכוד שהתקיימו לפני הבחירות לכנסת נבחר הנגבי למקום ה-46 והלא ריאלי, אך בכל זאת נשלח להתראיין באולפנים כדי להגן על נתניהו. לכן, היה ברור שיקבל תפקיד בכיר כלשהו - ובין השאר הוזכר כמועמד אפשרי לתפקיד יו"ר קק"ל.
נתניהו, נציין, בחן כמה מועמדים לתפקיד ראש המל"ל, ובהם רון דרמר, שכעת מוזכר כמועמד לשר החוץ ברוטציה עם ישראל כץ או שר במשרד ראש הממשלה לענייני מודיעין ועניינים אסטרטגיים. מועמד נוסף לתפקיד ראש המל"ל היה מי שכיהן כמזכירו הצבאי של נתניהו, אלוף אייל זמיר.
נתניהו מעריך מאוד את הנגבי ומרבה להתייעץ בו בנושאים ביטחוניים רגישים כגון איראן. נתניהו דאג בעבר למנות את הנגבי למשקיף בקבינט, גם כשהיה שר במשרד ראש הממשלה, ואף מינה אותו כנציגו לנושאים שונים כגון נציג ישראל לדיוני ועידת התרומות לרשות הפלסטינית, נציג ישראל למשא ומתן עם הוותיקן ועוד. הנגבי היה בעבר גם אחראי על הדיאלוג האסטרטגי עם ארה"ב.
מוקדם יותר נודע כי אמיר אוחנה צפוי להתמנות ליו"ר הכנסת, אחרי שיריב לוין קיבל את תיק המשפטים. ישראל כץ יכהן כאמור כשר חוץ ברוטציה - שאותה יתחיל ראשון, חרף מיקומו הנמוך יחסית ברשימת הליכוד. דרמר אמנם מועמד כאמור להיות שני ברוטציה על תיק החוץ, אך קיים קושי למנותו לתפקיד בשל הביקורת מצד הח"כים של הליכוד.
ההגיון שמאחורי מינוי ישראל כץ למשרד החוץ, למרות תוצאות הפריימריז, הוא שנתניהו צריך לרצות לפחות ח"כ אחד מהציר המהודק של אמסלם-ביטן-ישראל כץ, כדי להפחית את התסיסה באגף הזה במפלגה. מכיוון שאת אמסלם היה קשה לרצות, כי לא קיבל את אחד משני התפקידים שסימן - קל יותר באופן יחסי לרצות את כץ. ה"בלוק" של שלושת הח"כים, נזכיר, נחשף ב-ynet כבר בחודש שעבר. הוא הוקם במטרה לנהל במשותף וכמקשה אחת את השיחות מול נתניהו, על מנת שהחברים בו יוכלו לקבל תפקידים בכירים בממשלה הבאה.
מינויים נוספים שמסתמנים בליכוד הם אלי כהן ומירי רגב לתיק החינוך והתחבורה, בהתאמה - אך זה עוד עשוי להשתנות בהתאם לדרישותיהם. כמו כן, ידוע שיואב גלנט מיועד לשר הביטחון, שם יכהן כשר נוסף גם בצלאל סמוטריץ'. גלנט יצטרך להתמודד עם מציאות שבה בתוך המשרד קיימת הפרדה בינו לבין השר הנוסף, שיהיה אחראי על המינהל האזרחי ועל מתאם פעולות הממשלה בשטחים.
בשלב זה כבר ידוע אילו תיקים קיבלו השותפות של הליכוד בממשלה, אך החלוקה בליכוד מתעכבת ברקע המתח ששורר בשיאה סביב התפקידים שנותרו. כך למשל, ידוע שסמוטריץ' יכהן כשר אוצר ברוטציה עם אריה דרעי, שאותה יתחיל ראשון. למשרד לביטחון הפנים, שיהפוך למשרד לביטחון לאומי, ייכנס יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, בעקבות ההסכם שחתם עם הליכוד. למשרד השיכון יכנס יו"ר יהדות התורה, ח"כ יצחק גולדקנופף, ואילו חברו משה גפני יחזור לראשות ועדת הכספים. מירי רגב, אגב, צפויה לקבל את תיק התחבורה.
כמו כן, ידוע כי משרד החינוך פוצל ואת האחריות עליו יקבלו ח"כים מכמה מפלגות, כך שהשר יקבל סמכויות מקוצצות. בעקבות הכוונה להעניק לאבי מעוז ממפלגת נעם סמכויות במשרד, הודיעו ארגוני להט"ב כי "יצאו למלחמה" אם תהיה פגיעה בקהילה.
ביום חמישי הקרוב, נזכיר, תתקיים השבעת הממשלה, אחרי שהקואליציה המיועדת השלימה הבוקר את העברת חוק דרעי-סמוטריץ'. החוק שאושר הוא מיזוג בין שתי הצעות חוק שונות: הראשונה היא תיקון חוק יסוד: הממשלה, כך שלא יהיה ניתן להטיל קלון על נבחר ציבור שנידון למאסר על-תנאי – ובכך לאפשר לדרעי, שהורשע בתחילת השנה בעבירות מס ונגזר עליו מאסר על-תנאי, לכהן כשר הבריאות והפנים (עם רוטציה עתידית, בעוד שנתיים, בתפקיד שר האוצר שבו יכהן תחילה סמוטריץ'). ההצעה השנייה היא זו שתאפשר מינוי שרים נוספים במשרדי ממשלה, כך שסמוטריץ' יוכל לכהן כשר נוסף במשרד הביטחון, עם סמכויות על המנהל האזרחי ומשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים. החוק המשולב ייכנס לתוקף באופן מיידי עם אישורו, אבל בית המשפט העליון החליט - בעקבות עתירה נגד מינויו של דרעי לשר - כי הרכב מורחב של 11 שופטים ידון ביום חמישי הבא בנושא.
