שידור חי מדיוני חוק בן גביר
הנוסח הסופי של הצעת החוק של השר המיועד לביטחון לאומי, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, כולל שינויים אותם אימץ בהתאם לעמדת הייעוץ המשפטי לוועדה שדנה בהצעה, אך גם סעיפים שלא הופיעו בנוסח הקודם. אחת התוספות במסמך שהגיע לידי ynet, שהתקבלה בהתאם לעמדת הייעוץ המשפטי, קובעת כי "המפכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון במשטרה". עם זאת, התווסף סעיף חדש שקובע כי אין בהוראות הפקודה "כדי לגרוע מסמכויות השר לפי כל דין". צפו בשידור חי מדיוני הוועדה שדנה ב"חוק בן גביר".
בדיוני הוועדה בראשות ח"כ אופיר כץ (הליכוד) שדנה בחוק ואמורה לאשר אותה היום (שני) לקריאה ראשונה במליאה, טען בן גביר כי "עשינו איזון נכון" בנוסח החוק בחדש, והוסיף כי הסעיף שקובע במפורש שהמפכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון במשטרה יבטל את החשש שהחוק יהפוך אותו ל"מפכ"ל על". עם זאת, השר המיועד הדגיש כי החוק מגדיר במפורש שהמפכ"ל יהיה כפוף לשר, והבהיר כי "לא ייתכן שהוא לא יהיה כפוף לאף אחד".
המשנה ליועמ"שית, עו"ד עמית מררי, הביעה ביקורת חריפה על הנוסח הסופי ואמרה כי ההצעה "לא מאוזנת כראוי בין מדיניות השר והחשש לעצמאות המשטרה. בנוסחה הנוכחי, ההצעה פוגעת בעיקרון עצמאות שיקול הדעת של המשטרה ופותחת פתח רחב לכניסת שיקולים פוליטיים לפעילות אכיפת החוק". לדברי מררי, "אין חולק שהשר רשאי וחובתו להתוות מדיניות כללית, אבל בתחום החקירות נדרשת זהירות מיוחדת".
לפי מררי, "החשש הוא שבלבוש של מדיניות כללית, עשוי שר ממונה לקדם אג'נדה פוליטית תוך השפעה על הסוגיות הרגישות ביותר". לדבריה, בין הסוגיות עליהן השר עלול להשפיע נמצאות גם "קביעה אילו עבירות צריכות לקבל תעדוף נמוך או גבוה, החלטה על תגבור או צמצום יחידות במשטרה, קביעת התנהגות המשטרה בהפגנות וקביעת הוראות פתיחה באש".
עוד אמרה המשנה ליועמ"שית כי "אפשר וצריך לתקן את הפקודה, אבל צריך עבודת מטה סדורה. זה תחום רגיש שמדבר על נושאים מורכבים ביחסים בין המשטרה לדרג המדיני. יש לזה השלכה על זכויות". לדבריה, "ההקבלה לצבא בעייתית, ומכך שהגדרת כפיפות לשר לא מתאימה". היועץ המשפטי למשטרה, תת-ניצב אלעזר כהנא, הסכים בנושא הזה עם מררי ואמר כי "הצבא לא מפזר הפגנות אזרחים, כולל הפגנות נגד הממשלה. הנוסח צריך לבטא את ההבדלים בין המשטרה לצבא, העתק-הדבק הוא לא נכון".
המשנה ליועמ"שית בדיוני הוועדה
(צילום: ערוץ כנסת )
מררי ציינה כי הייעוץ המשפטי לממשלה הציע לכלול בחוק הוראה שבה נכתב כי "במילוי תפקידה ובהפעלת סמכויותיה, תפעל המשטרה באורח ממלכתי, עצמאי, נטול אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים וללא משוא פנים כשעליה מרותו של החוק בלבד". לדבריה, "הוראה דומה קיימת בחוק השב"כ, אבל ההצעה שלנו נדחתה ולא ברור למה. היא הרי אמורה להיות מובנת מאליה".
בן גביר השיב למשנה ליועמ"שית, ושאל אותה: "איפה הייתם כשפוליטיקאים השתמשו במשטרה וניצלו את המשטרה? כשפוליטקאים הפכו אותה לכלי שרת". הוא הוסיף כי "בניגוד להם, הכנסתי לחוק בלמים ואיזונים. כתוב כאן שחור על גבי לבן 'המפכ״ל הוא המפקד העליון של המשטרה'. זה לא היה מקודם, אבל בדמוקרטיה השר קובע את המדיניות. בעיניי זה נורא ואיום ש-60 שנה לא הערתם על זה, אבל עכשיו בן גביר נהיה שר אז אתם כן מעירים".
בנוסח החדש של החוק, בן גביר גם קיבל את השינוי של הייעוץ המשפטי שמציין כי יקבע את מדיניות החקירות של המשטרה בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות. כמו כן, נוסף סעיף חדש שמגדיר באופן ספציפי כי בן גביר יהיה רשאי "להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים בעניין משך זמן הטיפול בתיקים", גם בהתייעצות עם הגורמים שצוינו קודם.
לצד סעיף זה ייכתב בנוסח ההצעה הסופי כי אין בהוראות אלה "כדי לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, ואין בהם כדי לגרוע מחובתה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה פלילית".
4 צפייה בגלריה
"ההצעה פותחת פתח רחב להכנסת שיקולים פוליטיים לעבודת המשטרה". המשנה ליועמ"שית, היום
(צילום: ערוץ כנסת)
4 צפייה בגלריה
"איפה הייתם כשפוליטיקאים השתמשו במשטרה וניצלו את המשטרה?". בן גביר בדיוני הוועדה, היום
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בן גביר התייחס לסעיף החדש בוועדה, וציין כי "זה לא סוד שגוררים רגליים בתיקים ויש סחבת. גם אם לא סוגרים אותם, לא באמת פועלים כדי לקדם אותם". לדבריו, "אני חושב שזה בסיסי לאפשר לשר להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים לעניין משך זמן הטיפול בתיקים, וגם זה בהתייעצות עם נציגי היועמ"ש".
היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל, אמרה כי היא מתנגדת להוספת סעיף זה מכיוון שהוא מתנגש עם ההוראות בנוגע לזמני החקירה המופיעות בחוק סדר הדין הפלילי. לדברי פרנקל, "סדר הדין הפלילי מגדיר כי זמני החקירה ייקבעו לפי נהלי המשטרה ובאישור היועמ"ש, אך בהסדר המוצע נקבע כי השר יקבע מדיניות". נציג פרקליטות המדינה, עו"ד איתמר גלבפיש, הצטרף לדבריה של פרנקל ואמר כי "מי שקובע את זמני החקירה זו הרשות התובעת ויש היום נוהל שקובע בדיוק את זמני החקירה. בהתאם, יש נוהל של זמני הטיפול בתיקים".
חוץ מהתוספות והשינויים בהצעת החוק, הוסר לגמרי הסעיף שקובע כי תקציב המשטרה ייקבע בסעיף נפרד בחוק התקציב השנתי, ובמקום זאת צוין כי בן גביר יממש את כלל סמכויותיו "בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם לחוק יסודות התקציב". הסעיף הוסר לאחר שבייעוץ המשפטי הציעו לוועדה לבחון את הצורך בסעיף ואת משמעויותיו.
לפי ההצעה של בן גביר, "השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, וההוראות הכלליות שבסעיף 9א(א) לפקודה, ומימוש כלל סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 וההוראות לפיו וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה".
עובדים נגד השעון
ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו צפוי להודיע לנשיא מחר או ברביעי כי עלה בידו להרכיב ממשלה, ואז יישאר לו שבוע להשביע אותה בפועל, אך החוקים שהקואליציה העתידית תכננה להעביר עוד לפני הקמת הממשלה עדיין לא אושרו סופית. הבוקר התכנסו כאמור הוועדות המיוחדות שמכינות להצבעה שניים מהחוקים המדוברים, והדיונים הקדחתניים בעניינם יימשכו. במקביל, מליאת הכנסת מתכנסת הבוקר וצפויה ולהצביע בקריאה שנייה ושלישית על החוק שמקשה על חברי כנסת להתפצל מסיעתם.
במקביל לוועדה שדנה בתיקון לפקודת המשטרה, התכנסה הוועדה בראשות ח"כ שלמה קרעי (הליכוד), שבה מכינים לקריאה שלישית את הצעת חוק כשירות השרים, שנודעה כ"חוק דרעי-סמוטריץ'". להצעת החוק הוגשו 1,700 הסתייגות והן נידונות היום בוועדה. השאיפה בקואליציה העתידית היא להביא את הצעת החוק להצבעה במליאה עד סוף השבוע.
עימות בדיונים על חוק דרעי-סמוטריץ'
(צילום: ערוץ כנסת )
אחד ממגישי ההסתייגויות היה ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), שנימק כמה מהן בוועדה, אך נקטע על ידי יו"ר הוועדה קרעי, שאמר לו כי יוכל להמשיך לדבר ברצף הבא של ההסתייגויות. להב הרצנו קרא לעבר קרעי, ואמר לו: "אתה לא תדרוס את הזכות שלי לנמק את ההסתייגות שלי", ובתגובה השיבה לו ח"כ טלי גוטליב כי "הוא לא דורס, אתה דורס את זכותו להיות יו"ר".
גוטליב אף העירה ללהב הרצנו כי "שמעתי את ההסתייגות שלך, זה בדיוק מה שאתה אומר בכל הוועדות". חבר הכנסת מיש עתיד הגיב בחריפות על הדברים, ואמר לקרעי כי "אתה לא קצין המוסר ואתה לא נותן לי ציונים על הדברים לפי מידת העניין שלך ושל חברת הכנסת גוטליב". לבסוף, להב הרצנו הוצא מהוועדה על ידי קרעי.
4 צפייה בגלריה
השאיפה היא להעביר את "חוק דרעי-סמוטריץ'" בקריאה שנייה ושלישית עד סוף השבוע, אבל הוגשו 1,700 הסתייגויות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ההצעה, שעברה ביום חמישי בקריאה ראשונה, היא בעצם מיזוג של הצעת החוק למינוי שרים נוספים במשרדים ממשלתיים ותיקון חוק יסוד הממשלה, כך שלא ניתן יהיה להטיל קלון על נבחר ציבור שנידון למאסר על תנאי.
המטרה של ההצעה למינוי שרים נוספים נועדה בין היתר לאפשר ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' לכהן כשר במשרד הביטחון עם אחריות על המנהל האזרחי ועל מתאם פעולות הממשלה בשטחים. תיקון חוק היסוד נועד לאפשר את מינויו לשר של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שבהרשעתו האחרונה במסגרת הסדר טיעון הוטל עליו עונש מאסר על תנאי, ועוד לא התקבלה החלטה בעניינו בנוגע לקלון.
בתוך כך, הדיון בוועדה המסדרת בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד) על הצעות החוק שהוגשו על ידי האופוזיציה העתידית נדחה למועד לא ידוע. מדובר בהצעות חוק שהוגשו בשבוע שעבר ונוגעות לנושאים שקורצים לימין ולהבטחות שחלק ממפלגות הקואליציה העתידית נתנו במהלך קמפיין הבחירות שלהן. אתמול קיש נענה לבקשה לקיים דיון שיעסוק במתן פטור מחובת הנחה להצעות, כך שיתאפשר עבורן הליך חקיקה מזורז, בדומה לחוקים שהקואליציה העתידית מבקשת להעביר, אך כיום כאמור הוחלט לדחות את הדיון.
