משבר בממשלה על רקע הסדרת הגדלת הפנסיות בצה"ל: שר הביטחון ויו"ר כחול לבן, בני גנץ, הודיע אחר הצהריים (יום שני) שסיעתו לא תשתתף בחקיקה הממשלתית "בשל הפגיעה המסתמנת בביטחון המדינה ובשל הפרת התחייבויות קואליציוניות לאורך חודשים". גנץ הודיע כי כחול לבן לא תיקח חלק היום בהצבעות במליאת הכנסת, פרט להצבעת אי האמון. את ההודעה מסר אחרי שרע"מ הסירה את החרם שלה על ההצבעות, שהיה אמור לאפשר לקואליציה לזכות ברוב בכנסת.
בעקבות הודעתו של גנץ, מנסים בכירי הממשלה להרגיע את הרוחות. שר הביטחון נכנס לפגישה עם ראש הממשלה נפתלי בנט, אולם הפגישה הסתיימה ללא תוצאות. ראש הממשלה בנט אמר: "הממשלה הזו עושה דברים מצוינים בשביל אזרחי ישראל בכלכלה, בביטחון, ברוגע. יש בעיה, נפתור גם את הבעיה הזו כמו כל שאר הבעיות". קודם לכן נכנסו לחדרו של בנט שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החוץ יאיר לפיד.
בעקבות המשבר הקואליציה משכה את הצעות החוק שהיו אמורים להצביע עליהן היום והמליאה ננעלה. בליכוד אמרו בתגובה: "ממשלת בנט קורסת. זה השבוע השלישי ברציפות שהקואליציה מושכת את כל הצעות החוק בגלל שהיא כושלת ומפסידה בהצבעות. הם ייפלו הרבה יותר מהר ממה שהם חושבים".
בקואליציה אומרים כי החרם שיזם גנץ על ההצבעות במליאה היום בהצעות ממשלתיות נובע אך ורק מעניין אחד: סירובן של מפלגת העבודה ומרצ לתמוך ברפורמת הפנסיה שהביא לטובת אנשי הקבע ולפיכך הוא מממש איומים שהחל להשמיע בחדרים הסגורים.
גורם בכיר בקואליציה תקף את שר הביטחון בעקבות הודעתו ואמר: "גנץ החליט שהפנסיות של חברים שלו עולות על כל שיקול ענייני אחר. השימוש הציני ב'ביטחון המדינה' להשגת פנסיות לפורשי צה"ל הוא יריקה בפרצוף של לוחמי צה״ל בשטח".
"אולי הוא שוב מדמיין ממשלה עם ביבי"
גורמים בכירים אחרים בקואליציה אמרו: "הופתענו מהצעד של גנץ שכל בכירי הקואליציה גיבו אותו. זאת התנהגות ילדותית של מי שחושב שכולם מטומטמים. גנץ בעצם תקע את כל החקיקה שהייתה אמורה לעבור היום כולל נקודות זכות למשלמי המיסים. שוב גנץ מתנהג כחמוץ ומנסה לערער את היציבות של הקואליציה כמו ילד קטן. אולי הוא שוב מדמיין ממשלה עם ביבי".
בכירים במפלגות השמאל אמרו בימים האחרונים פומבית שלא יוכלו לתמוך בתוכניתו של גנץ. הסירוב גבר מאז התעצמות הביקורת הציבורית סביב נושא יוקר המחיה. יו"ר מפלגת העבודה ושרת התחבורה מרב מיכאלי אמרה הבוקר בוועידת מקור ראשון על תוכנית העלאת הפנסיות של גנץ: "אנחנו מתנגדות לזה. זה לא המקום שצריך להשקיע בו 400 מיליון שקל. אנחנו נלחמות על שכר המינימום".
מכחול לבן נמסר בתגובה: "התדרוכים הפחדניים והעלומים של בכירים מטעם עצמם נגד לוחמי ומשרתי צה"ל היא חציית קו אדום. הדאגה של גנץ ללוחמי ומשרתי צה"ל היא מתוך דאגה עמוקה לביטחון המדינה וקיומו של צה"ל כצבא חזק וכשיר. אם יש גורמים המוכנים לפגוע בלוחמי צה"ל על משרתיו משיקולים פוליטיים ופוסט ציוניים - גנץ לא יאפשר זאת".
מוקדם יותר אמרו בכחול לבן כי "בפתח ישיבת הסיעה היום עדכן שר הביטחון גנץ שבתקופה האחרונה הוא מקיים שיח שקט עם ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, בקשת רחבה של נושאים ביטחוניים ונושאים נוספים".
במפלגתו של גנץ מנו שורת נושאים על הפרק ובכללם הקמת צוות מתווה השירות כפי שהוחלט בהסכמים הקואליציוניים ובהחלטת הממשלה, העברת חוק הגיוס בקריאה שנייה ושלישית כפי שהוחלט בהסכמים הקואליציוניים והחלטת הממשלה, העברת מתווה הארכת תקופות שירות המעודכן והדיפרנציאלי, שיפחית עלויות למערכת הביטחון וייתן יותר ללוחמים – כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.
עוד צוינו נושאים כמו העברת חוק "ממדים ללימודים", העברת החקיקה שתאפשר את דחיית קיצור השירות, הוספת תקנים למנהל האזרחי לצורך אכיפה בשטחי C כפי שנקבע בהסכמים הקואליציוניים, העברת רשות החדשנות למשרד המדע והטכנולוגיה כפי שנקבע בהסכמים הקואליציוניים, שיתוף כחול לבן ובפרט את יו"ר ועדת הכלכלה בתוכניות הכלכליות והוספת מענה בתוכנית הכלכלית לקשישים, לעסקים הקטנים ולאוכלוסיות עם הכנסה נמוכה, ואישור הטבות לאוכלוסיית משרתי המילואים כפי שמציע משרד הביטחון בהצעת ההחלטה שתקועה זה שבועות.
בסיום הישיבה אמר גנץ: "צר לי שגורמים פוליטיים ופופוליסטיים, חלקם פוסט ציונים ממש, החליטו לפגוע בביטחון המדינה במודע, בחיילי החובה, במשרתי הקבע ובאנשי המילואים ששומרים על המדינה, והם יותר חשובים למאבק באיראן לא פחות מכל מטוס או מערכת מתוחכמת. אי אפשר שפעם אחר פעם הקצוות ימשכו את המרכז בממשלה. מי שלא מצביע בעד החלטות הממשלה מסכן את המשך קיומה.
גנץ הוסיף כי "זכות קיומה של הממשלה הוא ביטחון ישראל, הביטחון הכלכלי והביטחון החברתי של כלל חלקי החברה ללא קשר לשיוך פוליטי, ולכן כחול לבן לא תתפשר על החוקים והמדיניות הנדרשת לכך בכנסת ובממשלה".
אחרי האישור בממשלה באוגוסט בשנה שעברה, אושר בחודש שעבר החוק מעורר המחלוקת לעדכון והעלאת הפנסיות לאנשי הקבע בצה"ל גם בוועדת השרים לענייני חקיקה. העלות תגיע לכ-15 מיליארד שקל עד לשנת 2032, דהיינו 1.5 מיליארד שקל בשנה. בו בזמן שבכירי האוצר התנגדו לתוספת, שר האוצר ליברמן, לשעבר שר הביטחון, תמך בה, והסביר כמו שר הביטחון גנץ כי האנשים הטובים בצה"ל יעזבו לאזרחות אם השכר והפנסיה שלהם לא יהיו גבוהים. בג"ץ קבע כי על המדינה להסדיר את נושא הפנסיות עד סוף החודש.