ממשלת בורקינה פאסו אישרה הערב (יום ב') כי הורתה לצרפת להסיג את כל חייליה מהמדינה בתוך חודש, בטענה שאין לה עוד צורך בהם ושמעתה תגן על עצמה לבדה מפני הסכנות הנשקפות לה. בכך מצטרפת בורקינה פאסו לשתי מדינות אפריקניות אחרות שמהן נאלצו הצרפתים לסגת בחודשים האחרונים – מאלי והרפובליקה של מרכז אפריקה – כשברקע הדיווחים כי רוסיה שולחת עוד ועוד זרועות אל האזור וכורתת בריתות עם ממשלות שם, בין השאר באמצעות ארגון שכירי החרב האכזרי שלה "קבוצת וגנר".
צרפת מחזיקה בבורקינה פאסו כוח מיוחד של כ-400 חיילים, שאותו שלחה לשם בשלהי 2018 כדי לסייע למדינה האפריקנית להתמודד עם מתקפות טרור שמנהלים נגדה ג'יהאדיסטים. בפיגועים שביצעו פעילי הטרור – אנשי דאעש ואל-קאעידה – נהרגו שם מאז 2015 אלפי בני אדם, ולפחות שני מיליון נעקרו מבתיהם.
העובדה שהכוחות הצרפתיים לא הצליחו למגר את הטרור עוררה תסכול רב בקרב תושבים בבורקינה פאסו: בחודשים האחרונים התרבו ההפגנות שם נגד פריז, ומפגינים קראו בהן לזנוח את הברית עם צרפת ולחזק במקום זאת את הקשרים עם רוסיה. המחאה הזו תפסה תאוצה אחרי ההפיכה הצבאית שהתחוללה בבורקינה פאסו בספטמבר, ושבה תפס את הנשיאות הקצין הבכיר איברהים טראורה. טראורה הבטיח לתושבים להשיב את הביטחון ו"לגוון" את הבריתות של ארצו, והחודש, אחרי ביקור חשאי במוסקבה ופגישה עם השגריר הרוסי, אמר ראש הממשלה שלו כי ברית עם רוסיה היא "דבר הגיוני" בנסיבות הנוכחיות.
מהקייטרינג בקרמלין למלחמות דמים באפריקה
המגעים בין אנשי טראורה לארצו של ולדימיר פוטין מזכירים מאוד את ההתרחשויות במאלי וברפובליקה של מרכז אפריקה, שלפי דיווחים בשתיהן הולכת ומתרחבת בחודשים האחרונים פעילותו של ארגון שכירי החרב הרוסי "קבוצת וגנר". מדובר בארגון שהחל את פעילותו ב-2014, במהלך המלחמה במזרח אוקראינה, ומשם התרחב לסוריה, לוב ואפריקה שמדרום לסהרה. בכל הזירות שאליהן הגיע הוא משרת את האינטרסים של הקרמלין: דחיקת רגליהם של צבאות המערב, עקירת האידיאולוגיה המערבית, ערעור הדמוקרטיה, הטמעת הרעיון שרק כוח רוסי יכול להשליט סדר – וניצול המשאבים הכלכליים שיש למדינה המארחת להציע, כגון זהב, כסף ויהלומים. הארגון מגייס לשורותיו חיילים לשעבר בצבא הרוסי, אבל גם אסירים מבתי כלא ברוסיה מוזמנים להצטרף אליו תמורת חנינה.
בראש "קבוצת וגנר" עומד האוליגרך הרוסי יבגני פריגוז'ין בן ה-61. פריגוז'ין הוא אסיר לשעבר שישב שנים בכלא אחרי שהורשע בהונאה, אך בעקבות קריסת ברית המועצות שוחרר לחופשי, נכנס לעסקי המסעדנות ופתח מסעדה יוקרתית בסנט פטרסבורג שאליה הגיעו לקוחות עשירים ומוכרים, בהם הנשיא-לעתיד פוטין. חברת הקייטרינג שהקים פריגוז'ין, "קונקורד", החלה בהמשך לעבוד עם הקרמלין, וכך הוא זכה לכינוי "השף של פוטין". באמצעות חוזי ענק שאותם קיבל מהשלטונות צבר פריגוז'ין הון עצום, המגיע למיליארדים רבים.
חייליו של פריגוז'ין ב"קבוצת וגנר" הואשמו באין ספור פשעים נגד האנושות והוצאות להורג בזירות המלחמה שבהן הם פועלים, מאוקראינה ועד למרכז אפריקה, ועצם הניסיון לחקור את מעשיהם כרוך בסיכון אדיר: ביולי 2018, בפרשה שעוררה הדים בעולם, נרצחו במארב שהוצב להם במרכז אפריקה שלושה עיתונאים שערכו תחקיר על מעללי הארגון. פריגוז'ין נתון לסנקציות כבדות מצד ארה"ב והאיחוד האירופי לא רק בשל פשעים כאלה, אלא גם בשל "מפעל הטרולים" הגדול שלו, שמפיץ באינטרנט "פייק ניוז" ודיסאינפורמציה המשרתים את הקרמלין. מפעל זה הואשם בין השאר בהטיית הבחירות בארה"ב ב-2016 לטובתו של דונלד טראמפ.
הקרמלין עצמו מכחיש שיש לו קשר כלשהו ל"קבוצת וגנר", ומתעקש כי מדובר ביוזמה פרטית ועצמאית. כך או כך, לכול ברור כי ארגונו של פריגוז'ין משמש כלי יעיל להעמקת הנוכחות הרוסית באפריקה, ואת פירות המעורבות העמוקה של רוסיה ביבשת אפשר היה לראות בתחילת השנה שעברה, כשעצרת האו"ם הצביעה ברוב עצום בעד גינוי לפלישה הרוסית לאוקראינה. 17 מ-35 המדינות שנמנעו בהצבעה – כמעט חצי – היו אפריקניות.
2,000 לוחמים מחכים לחיזוק
בצל הדיווחים שבורקינה פאסו כבר הזמינה אליה לוחמים של "קבוצת וגנר", בשיחות שנערכו לאחרונה מאחורי הקלעים טענו נציגיה בפני פריז כי אין ממש בטענות הללו. במערב לא ממהרים להשתכנע בדבריה, ונשיא צרפת עמנואל מקרון הזהיר לאחרונה כי מוסקבה "משחרת לטרף" בחיפושיה אחר השפעה במדינות מוכות צרות באפריקה, בהן כאלה שהיו בעבר קולוניות צרפתיות, כמו בורקינה פאסו.
בהודעתה הערב טענה ממשלת בורקינה פאסו כי הבקשה שלה שהצרפתים יעזבו את המדינה אינה קשורה ל"אירוע ספציפי כלשהו", אלא רק לרצון של המדינה ושל תושביה להתמודד מעתה בעצמם עם האתגרים הביטחוניים שלהם, והוסיפה כי היא מצפה שידידותיה בעולם יוסיפו לסייע לה בציוד צבאי. עם זאת דוברו של נשיא צרפת מקרון מסר כי מקרון מצפה להבהרה מנשיא בורקינה פאסו טראורה בעצמו, ורק אז יגיב.
במחנה מתנגדי צרפת הביעו שמחה על המהלך המסתמן. פסמדה סוודוגו, פעיל חברתי, אמר: "למרות הנוכחות שלהם על אדמתנו עם הציוד האדיר, הכוח הגדול ורמת המודיעין שלהם, הצרפתים לא הצליחו לעזור לנו לנצח את הטרור. לפיכך הגיע הזמן שניפטר מהם, וזה מה שהממשלה עושה באומץ רב".
אם הכוחות הצרפתיים אכן יעזבו את בורקינה פאסו, סביר להניח שצרפת תנסה להציב אותם בניז'ר השכנה, שם היא מחזיקה כבר עכשיו כ-2,000 חיילים. ניז'ר, המדינה הענייה בעולם לפי מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, מתמודדת גם היא עם מתקפות של ג'יהאדיסטים, וזקוקה לחיילים נוספים. לצרפת ולארה"ב יש בסיסי צבא חשובים שם, וגרמניה מחזיקה שם בסיס לוגיסטי.