במאי 2002 אריק שרון היה ראש ממשלה צעיר. מאזדה לאנטיס הייתה המכונית הכי נמכרת בארץ. ווטסאפ ופייסבוק עוד לא הומצאו. ב-28 במאי באותה שנה התרומם מבסיס חיל האוויר בפלמחים טיל שביט ובחרטומו מטען יקר במיוחד: לוויין הריגול החדש של מערכת הביטחון, אופק 5. כנגד כל הסיכויים, 20 שנה אחר כך הוא עדיין פעיל ועדיין מעביר ליחידת הלוויינים באגף המודיעין מדי שעה וחצי תמונות חדשות של יעדים במזרח התיכון, שהוא מצלם מגובה 600-400 ק"מ. ככל הידוע, הוא לוויין התצפית הצבאי הוותיק ביותר בעולם.
"אף אחד לא האמין אז שאופק 5 עדיין יהיה איתנו עשרים שנה אחרי, היינו מוכנים להתפשר אז על הרבה פחות מזה", אומר תא"ל בדימוס חיים אשד, מי שהיה אז ראש מנהלת הלוויינים במשרד הביטחון, ומוכר כאבי תוכניות לווייני הריגול של ישראל. "הלוויין שוגר אחרי משבר גדול. ב-1998 נכשל השיגור של הלוויין הקודם בסדרה, אופק 4. את כל מה שלמדנו מהכישלון השקענו באופק 5, כי חששנו שעוד כישלון יחסל את פרויקט הלוויינים".
אופק 5 נבנה במפעל החלל של התעשייה האווירית ביהוד, צויד בטלסקופ מתוצרת אל-אופ ושוקל 300 ק"ג. את משגר השביט בנה מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, והעלות הכוללת הייה כ-60 מיליון דולר של אז. "מאז המשכנו לשפר את היכולות של הלוויינים ששיגרנו, הוספנו למשל לוויינים עם מכ"ם ש'רואים' גם דרך עננים ובלילה. אבל העובדה שאופק 5 עדיין פעיל מוסיפה לישראל עוד עין בחלל, ומגדירה את תדירות המעבר של לוויינים ישראליים מעל אתרים שחשוב שנדע מה מתרחש בהם", מסביר אשד.
ביחידת הלוויינים של אמ"ן יחגגו ללוויין היום יום הולדת, כמקובל אצלם. כששוגר היה אופק 5 הלוויין היחידי של ישראל, כיום מקיפים לצידו את כדור הארץ כל העת עוד חמישה לווייני ריגול של משרד הביטחון, שנעזר גם בלוויינים של חברת ISI הישראלית.
ג'וני, היום מנהל מערך לווייני התצפית בתעשייה האווירית, היה ראש פרויקט אופק 5 בחברה. "תכננו אותו שיחזיק מעמד ארבע שנים, ושיגרנו אותו עם מעט דלק יחסית, רק 30 ק"ג, מה שחייב אותנו להמציא כל מיני שיטות איך להיות מאוד קמצנים בשימוש בדלק כשצריך לעשות לו שינויי מסלול. התכנון שלו היה מאוד קפדני".
מדי פעם מעדכנים באמ"ן את המהנדסים שבנו את הלוויין בהישגיו המודיעיניים. "חלק מהחיילים שמפעילים אותו עדיין לא נולדו כששיגרנו אותו. זה לא ייאמן. אנחנו מאוד גאים בו", אומר ג'וני. טל ענבר, חוקר תוכנית החלל הישראלית, מציין כי "פעילות הלוויין במשך זמן העולה פי חמישה על המתוכנן מעידה על התכנון שלו, על איכות הבנייה של מערכותיו ועל היכולות הגבוהות של התעשיות הישראליות השותפות לו. כל 'עין' נוספת בחלל מחזקת את אחיזת השטח החללית של ישראל".
