לא במכה אחת יוסט הווילון שבו אחז סוף-סוף עד המדינה ניר חפץ, ולא באבחת ראיה בודדת תוכרע גרסתו. גם האמת הצרופה, שיודעת להבחין בין טועים למזידים, לא תיחשף על ידו לפתע ותעמוד ניצבת במרכז הבמה: העדות שהחלה להישמע אתמול (יום ב') בבית המשפט, ורשמה שורות ראשונות בדברי ה"כאן ועכשיו" של האומה ערב בחירות 2015, תובעת מהצופה הישראלי קשב מוגבר ואורך רוח אזרחי שאין בו כמיהה דווקא לסוף טוב.
זה לא עניין פשוט: מחסני הסבלנות הלאומיים התרוקנו אי שם בין בחירות סבב ג' לבחירות סבב ד', ואת מה שנותר מהסקרנות הטבעית של הישראלי המותש חיסלה סופית הקורונה. בעלי העניין השונים זיהו מיד את העייפות, ניסו לנצל אותה כדי לשכנע אתכם שהצדק איתם, ואם צריך על הדרך גם להצית דליקות משפטיות ממש בזמן העדות: "עוד יום שבו התיקים התפורים ממשיכים לקרוס", נכתב בחשבון הטלגרם של בנימין נתניהו, ושוגר ישירות מתוך היכל הצדק אל אוזני הציבור.
במקביל היה "כל העם יודע שביבי פושע", שהדהד בין כתליו את קולם של המפגינים נגדו בחוץ, התערבב עם הקקפוניה החדשותית והצטרף לרעשי רקע בלתי פוסקים מימין ומשמאל. האוויר נמלא בציוצים מחרישי אוזניים, פושים איזוטריים עם כותרות בומבסטיות עפו באוויר, ציטוטים מפי שרים לשעבר לצד ביטויים רגולטוריים על שוק התקשורת נשמעו בתכיפות גבוהה, ופרשנים לענייני טיקטוק נימקו ברצינות למה הם חושבים שנתניהו שוב ינצח.
עדותו של חפץ חשובה מכדי להפקירה בידי מסבירים מטעם עצמם, ואסור להרשות להם להפריע בזמן שנלמד השיעור החשוב ביותר עבור אזרח שחי במדינת ישראל בעשר השנים האחרונות
נדמה שאתרי החדשות והרשתות החברתיות עשו אתמול הכל כדי לטמטם עוד קצת את הציבור, לבלבל אותו, להטביע אותו עמוק בביצת אי-הוודאות, להבהיל אותו בשאגות שהנה, תכף מגיע כאוס שלטוני - ולהרחיק אותו מהסיכוי להבין בעצמו מה בדיוק התרחש שם.
הישראלי שהלך לקלפי ארבע פעמים בנחישות מעוררת הערצה הבין בעצמו, וללא צורך במתווכים, כי אין תחליף לעדות תחת שבועה בגוף ראשון. אין לו צורך בטרטור בלתי פוסק של מנועי מידע או בהסברים ארוכים על חקירות נגדיות, כדי לראות במו עיניו את המבוכה של חפץ, את הקושי המובנה של אדם בגילו ובמעמדו לפרט תחת שבועה כיצד ביצע הוראות של יורש עצר בשנות ה-20 לחייו, שכל ניסיונו בתקשורת מסתכם בהפרחת ציוצים פרובוקטיביים, להתוודות בקולו על פשעיו כבלדר בין הון לשלטון, ולתאר במלואה את שותפותו במלחמת כיבוש התקשורת עליה הכריז ראש הממשלה לשעבר.
עדותו של חפץ חשובה מכדי להפקירה בידי מסבירים מטעם עצמם, ואסור להרשות להם להפריע בזמן שנלמד השיעור החשוב ביותר עבור אזרח שחי במדינת ישראל בעשר השנים האחרונות. מי שחווה על בשרו את העידן האפל של האתמול, חייב להבין היום איך עבדה השיטה, כיצד הפך האישי לציבורי, איך טושטשו גבולות בין פרטי ומשפחתי, באילו אמצעים גידלו את הזנב הארוך שאול אלוביץ', שהצליח לבסוף לכשכש בכלב ולהשפיע על מינוי בכירים ומנכ"לים, מאילו חומרים בונים חצר ביזנטית ואיך מציידים אותה בתותח כבד שנגנב מציבור הגולשים של וואלה.
מרב בטיטואתם לא חייבים לאהוב את חפץ – שהיה העורך הראשון שלי ב"ידיעות אחרונות" – וזכותכם המלאה לבוז למי שהיה עיתונאי, ומודה היום בפה מלא כי בגד בשליחותו, אבל אתם חייבים לשמוע ממנו את פרטיו של המקרה המוזר שכמעט קרה לנו כאן במדינת ישראל.
הוא היה שם, ואתם לא. הוא ראה מקרוב את התהום שאליה מושלכות קהילות משוסעות, נכח בשעה שהוחלט להסתער ולתקוף כלי תקשורת ציבוריים ומסחריים, תרם מניסיונו האדיר כדי לשתק ולהשתיק את חבריו לשעבר, ושרד כדי לספר. העדות שלו תהיה ארוכה, אבל זהו פרק חובה מהספר שמציג את הסיפור שלנו. את הלקח – כל אחד כבר יכתוב לעצמו.
- מרב בטיטו היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
