המסגד הגדול ביותר בגרמניה, השוכן בעיר קלן, יורשה יחד עם שאר 34 המסגדים בעיר לכרוז ברמקולים לתושבים המוסלמים להגיע לתפילה בכל יום שישי בצהריים. כך הודיעה היום (ב') העירייה לאחר שגיבשה הסכם עם ראשי המסגדים, שבמסגרתו יופחתו ההגבלות המוטלות עליהם כיום.
לפי ההסכם החדש, לכל 35 המסגדים בקלן יותר לכרוז בימי שישי למשך חמש דקות בכל זמן שבו יבחרו בין השעות 12:00 ל-15:00. ההיתר יהיה בתוקף למשך תקופת ניסיון של שנתיים, והוא יכלול את המסגד הגדול של קלן, מסגד שנחנך בשנת 2018 והפך למוקד מאבק בין מוסלמים לבין פעילי ימין המתנגדים לבוא המוסלמים לגרמניה, במיוחד מאז גל המהגרים הגדול של 2016-2015.
"מתן אישור למואזין לכרוז הוא מבחינתי סימן של כבוד", כתבה ראש העיר קלן הנרייטה רקר בטוויטר, "הוא מראה שבקלן מעריכים את הגיוון הקיים בה". ראש העיר כתבה כי כריזות המואזינים יצטרפו לצלצולי הפעמונים בקתדרלה של קלן, הקתדרלה הגותית הגדולה ביותר בצפון אירופה, וכעת גם אותן יוכלו לשמוע הנוסעים המגיעים לתחנת הרכבת המרכזית של העיר. היא מסרה שצלצולי הפעמונים גם הם קריאה לתפילה.
במהלך בניית המסגד הגדול של קלן הדגישו תומכי ההקמה שלו בפני הציבור כי מהמסגד לא יבקעו מסביב לשעון כריזות מואזין המציינות את חמשת זמני התפילה. בהודעתה של קלן היום כי מעתה המסגדים בעיר יורשו לכרוז פעם אחת בשבוע, בימי שישי אחר הצהריים, היא הדגישה שהם יחויבו לציית להגבלות המוטלות על עוצמת הקול הבוקע מהרמקולים, וליידע על כך מראש את התושבים הגרים בסמוך.
בגרמניה חיים כיום כ-4.5 מיליון מוסלמים, והם המיעוט הדתי הגדול ביותר באירופה. בסך הכול מונה אוכלוסיית גרמניה כ-83 מיליון בני אדם. המסגד הגדול בקלן נבנה על-ידי ארגון איסלאמי המקורב לשלטונות טורקיה, וכשבית התפילה נחנך בספטמבר 2018 נערך טקס החנוכה בנוכחותו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. ארדואן מנסה בשנים האחרונות למתג את עצמו כמגן המוסלמים באירופה, וביקורו בגרמניה אז היה טעון במיוחד: הוא נערך כשברקע האשמותיו של ארדואן שהמפלגות הגדולות בגרמניה הן אויבותיה של טורקיה ושבכירים גרמנים "מתנהגים כמו נאצים" בגלל יחסם למוסלמים. בגרמניה, יצוין, חיים כשלושה מיליון תושבים ממוצא טורקי.
התוכנית הניסיונית שבמסגרתה יתאפשר למסגדים בקלן לכרוז בימי שישי כבר מעוררת ביקורת בקרב גורמים שונים בגרמניה. דניאל קרמר מהעיתון "בילד" הדגיש את העובדה שכמה מהמסגדים בקלן ממומנים על-ידי ארדואן, ושמדובר ב"אדם שמתנגד לערכים הליברליים של הדמוקרטיה שלנו". לדברי קרמר, "לא נכון להשוות צלצולי פעמונים בכנסייה לקריאות המואזין. הפעמונים הם סימן נטול מילים שגם מכריז על השעה, ואילו המואזין קורא 'אללהו אכבר' ו'אין אלוהים בלעדי אללה'. יש הבדל גדול בין השניים".
5 צפייה בגלריה
טורקים תומכי ארדואן בביקורו בקלן בספטמבר 2018. שלושה מיליון מהם חיים בגרמניה
(צילום: רויטרס)
סוגיית הכריזה במסגדים ברחבי אירופה וסוגיות אחרות הקשורות לגידול במספרם של בתי התפילה האיסלאמיים ביבשת עוררו כבר שורה של עימותים בשני העשורים האחרונים. כך למשל אסרה עיריית אמסטרדם ב-2016 על המסגד הגדול בעיר לכרוז מצריח המסגד למאמינים להתפלל. שווייץ עוררה ב-2009 זעם בעולם המוסלמי כשאסרה במשאל עם בניית צריחים על מסגדים בתחומיה. מתנגדי הבנייה הדגישו כי הצריח איננו רק מבנה ארכיטקטוני, אלא סמל לעוצמה פוליטית, וכי זהו צעד שמטרתו לקדם את החלת ההלכה האסלאמית – השריעה. שנים אחדות אחר כך ניסתה בגרמניה מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" לקדם איסור דומה.
בניסיון להגביל את החדירה של אורח חיים מוסלמי-קיצוני לרחוב האירופי הטילו בשנים האחרונות שורה ארוכה של מדינות ביבשת איסור על לבישת "בורקה" ובגדים דומים, המכסים לגמרי או כמעט-לגמרי את גופה של האישה. מדינות שנקטו את המהלך הזה הצדיקו אותו לא רק בנימוקים ביטחוניים, כגון החשש שאדם יסתיר מתחת לכיסוי הגוף המלא כלי נשק, אלא גם בנימוקים ערכיים, כמו הרצון למנוע דיכוי נשים ושמירה על צביונה הנוצרי של אירופה.
