חוק השבות הוא תמצית הציונות. הוא אמנם לא מוגדר כ"חוק יסוד", אך הוא היסוד הבסיסי בתפקידה של מדינת ישראל להיות בית לאומי ומקלט שתמיד יהיה פתוח לקליטת כל יהודי ויהודייה. זהו חוק שכל מי שירים ידו עליו יפגע בקיום הבסיסי שלנו כאן. מאז התקבל הוא היה קונצנזוס חברתי ופוליטי: אין לגעת בחוק חשוב זה.
אכן, בקצוות הזירה הפוליטית היו מי שביקשו לשנותו או לבטלו: מיעוט בשמאל הרדיקלי ביקש זאת כדי "לנרמל" את מדינת ישראל ולבטל את היותה מדינת הלאום היהודי; בימין המשיחי היו שביקשו לשנותו כך שרק יהודים על פי ההלכה בפירושה האורתודוכסי יוכלו לעלות, כחלק מתפיסתם המבקשת להפוך את ישראל למדינת הלכה לפי חוקי התורה. שני הקצוות הללו נחשבו שוליים והם נדחו על ידי השדרה המרכזית של החברה הישראלית והכנסת.
אבל לאחרונה, כחלק מהשתלטות הגורמים הקיצוניים ביותר על סדר יומה של ממשלת בנימין נתניהו העומדת לקום, נכנסה הדרישה לתיקון חוק השבות וביטול "סעיף הנכד" (שרק לפני כשנתיים נדחתה על ידי קואליציה אחרת של נתניהו), כתביעת סף של המפלגות החרדיות והחרד"ליות שמשליטות את סדר יומן. ובמקום שדרישתן תידחה על הסף, דווקא מתוך נציגי הליכוד במוסדות הלאומיים עלתה "הצעת פשרה": נכדי יהודים שיעלו למדינת ישראל לא יקבלו אזרחות אלא "תושבות קבע" בלבד. כלומר, ההצעה היא ליצור כאן שני מעמדות: יהודים אזרחים, ונכדיהם תושבים סוג ב'.
שפשפתי עיניי כלא מאמין, בעיקר כשלמדתי שמציע ההצעה הוא לא אחר מעמיתי עו"ד נריה מאיר, שאמון על המחלקה לקשר עם התפוצות בהסתדרות הציונית העולמית. כלומר, לא רק שעולה כאן קריאה פוסט-ציונית מסוכנת מלב לבה של התנועה הציונית עצמה, אלא שהיא גם נעשית על ידי מי שאמון על הקשר עם הקהילות היהודיות בעולם. המסר לחבריהן הוא ברור: אתם לא רצויים פה.
(צילום: נויל האריס)
כבר בשנת 1970, עת דנו בכנסת בתיקון 4א, התיקון היחיד לחוק השבות שקבע כי הזכות לעלייה נתונה ליהודים, ילדיהם ונכדיהם, אמר ח"כ ישראל שלמה בן מאיר מהמפלגה הדתית-לאומית (המפד"ל): "השבת צאצאי יהודים לצור מחצבתם היהודי בישראל, הגם שהם אינם יהודים מבחינה הלכתית, היא קיום המצווה של 'ושבו בנים לגבולם'".
דרור מורגההצעה לביטול סעיף הנכד היא עלבון למי שכבר עלו לארץ, ובעיקר מהווה סטירת לחי מצלצלת וצורבת לקהילות היהודיות בעולם. ליתר דיוק: עוד סטירת לחי במסגרת סדר היום הקיצוני-משיחי של הימין בישראל, יחד עם ביטול מתווה הכותל ואי-הכרה ברבנים מהזרמים המובילים ביהדות העולם, בנישואים ובגיורים שהם עורכים.
חוסנה של מדינת ישראל נשען על השוויון בין אזרחיה וכן על הקשר שלה עם הקהילות היהודיות בעולם. על המוסדות הלאומיים של התנועה הציונית - ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית – לעמוד בראש המאבק למנוע שינוי מסוכן בחוק השבות, ובטח לא לתרום להדרה ופגיעה במי שביצעו את המעשה הציוני הנעלה ביותר ועלו למדינת ישראל, ובקהילות היהודיות ברחבי העולם.
- דרור מורג חבר הנהלת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
