(צילום: אבי חי)
מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה נאם אמש (חמישי) והתייחס לעימות על הגבול הימי בין ישראל ללבנון סביב הקידוחים באסדת "כריש". נסראללה הבהיר כי על ביירות "להציב כמטרה למנוע מישראל להתחיל בהוצאת הגז מ'כריש'".
לדבריו, "זו זכותה של לבנון במאבק הזה, וגם יש לה את הכוח במסגרת הצבא וההתנגדות (חיזבאללה). להתנגדות יש היכולת הצבאית, הכספית, הביטחונית, המודיעינית והלוגיסטית למנוע מהאויב להוציא את הנפט והגז מכריש". הוא שלח מסר מאיים להנהגה הישראלית: "היא יודעת שכאשר מאיימים עלינו במלחמה מי שמפסידה זו ישראל. אם תבצעו שגיאה כלשהי יהיו לכך השלכות קיומיות, לא רק אסטרטגיות".
נסראללה הבהיר כי "ההתנגדות לא תשב בחיבוק ידיים" אל מול מה שהוא מכנה "גניבת העושר הטבעי של לבנון", וגם לבנון לא תשב בחיבוק ידיים, לדבריו. "כל האפשרויות פתוחות בפנינו וניצבות על השולחן. אם האויב יאיים במלחמה, עליו לדעת שהוא לא מפחיד אותנו. על ישראל להמתין לתוצאות המשא ומתן כפי שעושה לבנון", אמר.
הוא גם הבהיר לחברה הבריטית-יוונית אנרג'יאן, המחזיקה במאגר הגז, כי היא שותפה לפגיעה בלבנון. "על החברה היוונית לדעת שזה יגרור השלכות לגביה", איים לאחר שהאסדה עגנה בישראל. "עליה לסגת במהירות ומי ששלח אותה נושא באחריות למה שעלול לקרות לאסדה הזאת".
הגעת האסדה, אחרי לא מעט עיכובים, מעוררת את חמתם של הלבנונים. הסיבה לכך נעוצה בסכסוך על הגבול הימי הכלכלי בין ישראל ללבנון, אזור עם פוטנציאל למציאת מאגרי גז שעשויים לשפר דרמטית את מצבה הכלכלי הרעוע של ארץ הארזים. במטרה להגן על האסדה, בשבוע שעבר אישרה ועדת הכלכלה אזור אסור לשיט במרחק של כ-500 מטר משוליה החיצוניים של האסדה, וברדיוס של 1,500 מטרים סביב מיקום האסדה. בישראל מתכוונים להפיק גז ממאגר כריש - שמבחינת ישראל לא נמצא בשטח שבמחלוקת - כבר השנה, למורת רוחם של הלבנונים.
3 צפייה בגלריה
"להציב כמטרה את הגנת העושר הימי". המסר של נסראללה לנשיא עאון
(צילום: אוראל כהן, AFP, DALATI AND NOHRA)
ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג'יב מיקאתי, כינה את המהלך "פלישה של האויב הישראלי למרחב העושר הימי", וטען כי מדובר ב"צעד חמור ומסוכן ביותר". לדבריו, "הניסיון של ישראל לכפות עובדה מוגמרת באזור שנתון במחלוקת עלול להצית מתיחות שלא ניתן לחזות את השלכותיה".
כפי שהיה לאורך כל השבוע בהתייחסויות של בכירי חיזבאללה לסוגיה הזו, גם נסראללה פונה בנאומו יותר כלפי הזירה הפנים-לבנונית מאשר לישראל, חרף העובדה שנאומו היה מלא איומים. נסראללה משאיר את הברירה בידי ההנהגה בלבנון - הנשיא מישל עאון וראש הממשלה מיקאתי, שהם אלה שאחראים על הכרזת הסכסוך עם ישראל.
מבחינת נסראללה, חיזבאללה לא יפעל טרם קבלת החלטה לאומית, כפי שהוא מכנה אותה, ולכן הוא גם לא צפוי להכניס את לבנון לעימות עם ישראל אם הממסד הלבנוני לא מעוניין בכך. רק אם יוכרז סכסוך על ידי ההנהגה המקומית, האיומים של נסראללה וארגונו יעמדו במבחן. לפיכך, הרי שהאיומים בשלב הזה ריקים.
השטח שנמצא במחלוקת בין ישראל ללבנון הוא קטן מאוד, באופן יחסי. מדובר ב-860 קמ"ר במים הכלכליים, שמאגר כריש נמצא בקצה שלהם, באזור שסמוך לשטח שבמחלוקת אך נמצא בשליטת ישראל. עבור ישראל השטח שבמחלוקת מהווה פחות מ-2% מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים כ-3%. כבר בשנת 2012 אותתה ישראל שהיא מוכנה ללכת לקראת הלבנונים ולחלק את הזכויות באזור ביחס של 42:58 לטובת ביירות. עם זאת, עד כה לא נרשמה התקדמות משמעותית בשיחות, שנפסקות ומתחדשות מעת לעת בתיווך אמריקני מאז שנת 2000.
נסראללה הפציר בבכירים בביירות "להציב כמטרה את הגנת העושר הימי הזה בנוסף לחיפוש, קידוח ולאחר מכן גם הוצאה שלו". הוא האשים את ארה"ב וישראל שלדבריו, "רוצות להשיג שטחים נרחבים מלבנון ואת אוצרם". "הסכנה השנייה", אמר, "היא שהם רוצים למנוע מלבנון להוציא את הגז". עוד טען מזכ"ל חיזבאללה כי "החברות שהביעו נכונות לעבוד עם לבנון ספגו איומים בסנקציות מצד ארה"ב וישראל".
לבנון, שסובלת ממשבר אנרגיה קשה - כנראה החמור בהיסטוריה שלה - זקוקה באופן נואש לפיתוח מאגרי הגז הטבעי שייתכן שנמצאים בטריטוריה הימית שבמחלוקת. אזרחי המדינה סובלים מהפסקות חשמל תדירות ולעיתים זוכים לאספקה במשך שעות ספורות בלבד ביום. בנוסף, פיתוח מאגרי הגז הטבעי יכול לסייע להוציא את הכלכלה הלבנונית מהתהום שאליה צללה בשנים האחרונות, שכוללת צניחה במטבע המקומי ואינפלציה אדירה.
פורסם לראשונה: 22:52, 09.06.22
