השלב הראשון של מלחמת "חרבות ברזל" היה שלב ההתאוששות, שהחל ב-7 באוקטובר 2023 ונמשך כשלושה שבועות. אחריו בא שלב "התמרון" בכל הגזרות, שנמשך מאוקטובר 2023 ועד ממש לאחרונה, עם ההכרזה על הפסקות אש בלבנון ובעזה והתעצמות הלחימה ביהודה ושומרון. מחר (יום ראשון) כבר יתחיל השלב השלישי - שהוא שלב ההסדרות המדיניות.
live
ירדן ביבס נפגש עם משפחתו בבית החולים שיבא
(צילום: עומר מירון / לע"מ)
3 צפייה בגלריה
הממשל יצטרך לכפות את המתווה שלו גם על חמאס - וגם על ישראל. טראמפ ונתניהו
(צילום: חיים גולדברג, shutterstock, Chip Somodevilla pool via REUTERS)
השלב השלישי יתחיל בהמראתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור החשוב והקריטי בארצות הברית. למחרת, ביום שני, יתחיל המו"מ על שלב ב' של ההסכם עם חמאס. המפגש והשיחות עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בוושינגטון יתקיימו ביום שלישי, ואולי גם ברביעי.
שני האירועים האלה - תחילת המו"מ על שלב ב' בעסקת החטופים והפסקת המלחמה, והשיחות עם הנשיא טראמפ - קשורים אלה באלה, ותוצאותיהם יהיו הרות גורל לגבי המזרח התיכון. הם ישפיעו בין היתר על נכונותה של סעודיה לנרמל את יחסיה עם ישראל, וגם במידה רבה על הנכונות של ממשל טראמפ לשתף פעולה עם ישראל בנטרול האיום האיראני על ערוציו השונים. וכן, תוצאות השיחות בוושינגטון ובדוחא יהיו גם הרות גורל לגבי שלמות הקואליציה של נתניהו.
המשא ומתן על שלב ב' יכלול שלושה נושאים עיקריים: האחד - דרישת ישראל לשחרור כל החטופים; השני - דרישת חמאס להפסקת המלחמה, וערבויות מצד ארה"ב והמתווכות שישראל לא תפר את התחייבותה להפסקת אש יציבה; והשלישי - שחרור מאות מחבלים שלא רק שיש להם דם על הידיים, אלא הם גם מהווים איום פוטנציאלי בסבירות גבוהה מאוד על אזרחי מדינת ישראל. תמורת כל החטופים, חמאס דורש לשחרר אנשים שיש להם את המנהיגות והקשרים שבאמצעותם יוכל ארגון הטרור להוציא לפועל מערכות ופיגועי טרור בהיקף ובקטלניות גדולים.
לכן, המשא ומתן על השלב השני יהיה קשה ורצוף משברים, מפני שחמאס ינסה להשיג את היעד העיקרי שלו - לשרוד כגורם פעיל ברצועת עזה. ואילו ישראל, בתמיכת ארצות הברית, תשתדל שזה לא יקרה - כלומר שחמאס לא רק שלא ישתתף בשלטון האזרחי בעזה, אלא גם שלא יוכל לשקם את כוחו הצבאי.
3 צפייה בגלריה
ישראל תקבל את זכות "המרדף החם"? מחבלי חמאס על הבמה, בזמן שחרור קית' סיגל
(צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
הכותרת
שבוע גורלי: תמונת מצב בעזה בפתח המו"מ על שלב ב' של העסקה
29:29
עקבו אחר הפודקאסט
ישראל גם תדרוש מה שדרשה בהסכם בלבנון: פירוז רצועת עזה מנשק, אמצעי לחימה ומנהרות, כדי למנוע בעתיד מתקפה רצחנית נוספת על הדרום. אבל, בזמן שבלבנון יש ממשלה וצבא שאינם בעימות ישיר עם ישראל, ולכן קיבלו את הדרישה לפירוז על אף שחיזבאללה התנגד לה, ברצועת עזה אין גורם משילותי וצבאי שירסן את חמאס והג'יהאד האיסלאמי.
מסיבות אלה, לא נראה שהמשא ומתן על ביצוע שלב ב' לעסקת החטופים יכול להצליח, אלא אם אחד הצדדים ישנה באופן קוטבי את עמדתו. הסיכוי להשפיע על חמאס הוא אפסי, וצריך גם להודות שלישראל יש עניין שהוא יישאר על רגליו עד סוף השלב השני. הסיבה היא שצריך גורם שיוכל להחזיר לנו את כולם - אלה שבחיים ואלה שלא - שנוכל פחות או יותר לסמוך על דברו, ושהמתווכות יוכלו להפעיל עליו לחץ בשעת הצורך, כפי שעשו בתחילת השלב הנוכחי.
כאן נכנסות לתמונה השיחות של ראש הממשלה נתניהו עם טראמפ: למעשה, אבן יסוד להצלחת שלב ב' היא הסכמה בין שניהם על שלב ג' של העסקה, שבו ידובר על סיום סופי של המלחמה, על שיקום הרצועה ועל מי שיחליף את חמאס כשלטון האזרחי ברצועה וככוח אכיפת החוק והסדר.
טראמפ רוצה בפתרון שתי המדינות
לכאורה, אין חילוקי דעות בין וושינגטון לירושלים. טראמפ ואנשיו, כמו נתניהו, רוצים בשחרור כל החטופים. הבית הלבן גם אומר במפורש שהוא מעוניין שחמאס לא ישלוט בעזה ולא יוכל לשקם את כוחו הצבאי ברצועה. אבל בנקודה אחת אין עדיין הסכמה בין ישראל לארה"ב, והיא רצונו של טראמפ - כמעט בכל מחיר - להפסיק את המלחמה. ישראל אינה מוכנה להסכים לכך לפני שכוחו הצבאי ושלטונו האזרחי של חמאס ימוטט ולא יהיה בר שיקום, ולפני שיוחזרו כל החטופים. כלומר, הבעיה המרכזית בהסדרה העזתית היא עניין של מה יקרה לפני מה - האם הפסקת המלחמה לפני שחמאס חדל להיות גורם דומיננטי בעזה, או שהפסקת המלחמה תהיה אחרי שחמאס מוטט כליל.
live
טראמפ: מצרים וירדן צריכות לקלוט עזתים
את הדילמה הזאת ניתן לפתור על ידי כך שתושג הבנה עם טראמפ, שלפיה בשלב השני - אחרי שחרור כל החטופים ואחרי הודעה על שביתת נשק יציבה - נשיא ארה"ב יאשר לישראל שהיא רשאית לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה אם חמאס יפר את ההסכם בדרך כלשהי.
הסכמה כזאת בין ישראל לארה"ב, שתעניק לישראל זכות למה שמכונה בלשון הדיפלומטית "המרדף החם", עשויה לאפשר לעסקת החטופים והפסקת האש להמשיך גם אל שלב ב'. בשלב זה אמורים לחזור כל החטופים, וישראל מצידה תתחייב לשביתת נשק יציבה ולנסיגה מכל שטח הרצועה עם סידורי ביטחון, למשל בפרימטר הביטחוני שעל גבול הרצועה.
בשיחות מוקדמות יש למעשה הסכמה בין ארה"ב לישראל על כך שברצועת עזה תשלוט אזרחית מעין "ועדה קרואה", שבה יהיו שותפים הרשות הפלסטינית, איחוד האמירויות, מצרים ואולי גם קטאר. בשלב הזה גם תידון ברצינות הנורמליזציה עם סעודיה, אחרי שישראל תסכים להתחיל בתהליך מדיני שיביא להקמת מדינה פלסטינית.
3 צפייה בגלריה
לאיומים בהגירת עזתים יש אפקט נוסף. א-סיסי
(צילום: Martin Sylvest / RITZAU SCANPIX / AFP)
צריך לזכור: טראמפ אמר בקולו שפתרון שתי המדינות לשני עמים מקובל עליו, ובתוכנית שלו למזרח התיכון, שכונתה אצלנו "עסקת המאה", הוא מדבר במפורש על מדינה פלסטינית שתהיה בגדה המערבית וברצועת עזה. אפשר גם להניח שהדרישה התקיפה שטראמפ חוזר עליה פעם אחרי פעם, להגירה של מאות אלפי עזתים לירדן ולמצרים - לפחות באופן זמני - היא מהלך שתכליתו להוות איום על מדינות ערב וגם על חמאס, כדי שיסכימו לשלטון אזרחי שונה ברצועת עזה ויגלו נכונות להגיע להסדרה ארוכת טווח של הסוגיה הפלסטינית. האיומים בהגירה של מאות אלפי עזתים ובכך שארה"ב לא תאפשר את שיקום עזה כל עוד חמאס נמצא בה, הם המנופים העיקריים שבידי ממשל טראמפ כדי לאכוף גם על ישראל את המתווה שלו לשחרור כל החטופים והפסקת הלחימה.
אפשר להעריך שביום שלישי בוושינגטון ידונו נתניהו וטראמפ לא רק במצב בעזה, אלא גם במהלכים שנועדו לנטרל את האיום הגרעיני והחתרני שנשקף מצד איראן. צפוי שיושגו הסכמות - כשעל הפרק ניסיון להשיג הסכם באמצעים דיפלומטיים שיעצור את תוכנית הנשק הגרעיני של איראן, לצד האפשרות לשימוש בכוח צבאי - אם זו למשל תפרוץ לעבר הנשק הגרעיני. ככל הנראה, תהיה הסכמה שאם איראן תתחיל לייצר את ראש הקרב הגרעיני עצמו, ישראל וארה"ב ינקטו יחד בפעולה משולבת.
נושאים נוספים שיעלו הם שמירת חופש השיט בים האדום ובמצרי באב אל-מנדב, בצל האיום החות'י; וגם בייצוב הפסקת האש בלבנון אחרי שצה"ל ייסוג ממנה לחלוטין. סביר להניח גם שנתניהו יציג בפני טראמפ את תפיסת ההגנה החדשה של ישראל, שמתחייבת מלקחי יום ה-7 באוקטובר הנורא. תפיסת ההגנה הזאת מתבססת על גישה פרו-אקטיבית בכל הגבולות ובמערכה שבין המלחמות (המב"ם), כלומר, פגיעה בהתעצמות ובשיקום הצבאי בלבנון, בעזה, ביהודה ושומרון - וגם בסוריה אם זה יידרש.
הגישה הפרו-אקטיבית הזאת כנראה תמצא חן בעיני הנשיא האמריקני, וסביר להניח שהוא יתחייב לסייע לישראל לממש אותה. עם זאת, טראמפ כנראה ידרוש מנתניהו לקחת את הסיכונים הפנים-פוליטיים, בעיקר האיום על שלמות הקואליציה, שיגברו אם ישראל תפעל פחות או יותר על פי המתווה של נשיא ארה"ב ברצועת עזה.
