בזמן שעשרות אלפי ישראלים עדיין נדבקים מדי יום ובתי החולים מוצפים עד אפס מקום בגלל חולים במצב קשה, רק 61 ישראלים התחסנו במנה ראשונה ביום שבת האחרון. המשמעות: גם אם מדובר בנתון נמוך מפאת העובדה שמדובר ביום שבת, הנתון העקום הזה מגלם את קריסת מבצע החיסונים ומערך ההסברה של משרד הבריאות, כמו גם את אווירת השאננות המסוכנת ההולכת ורווחת בציבור, לפיה הקורונה מאחורינו.
הצניחה במספר המתחסנים הפכה למגמה ברורה ויציבה לאחר שבשבוע שעבר מדי יום התחסנו כמאה אנשים פחות, וזו לא פחות מהרמת ידיים המסכנת את האוכלוסיות הלא מחוסנות - בראש ובראשונה הילדים - שנותרו פגיעים לא רק מול הגל הנוכחי אלא גם מול גלים עתידיים שייתכן וכבר ממתינים מעבר לפינה. כך או כך, שורה ארוכה של כשלים לאורך זמן יצרו את המציאות הנוכחית.
הקרב מול מתנגדי החיסונים
יותר משנה לתוך מבצע החיסונים כבר אפשר להכריז שמתנגדי החיסונים הם אמנם מיעוט קולני, אבל הנזק שיצרו הוא גדול פי כמה מגודלם. במטה ההסברה של משרד הבריאות לא העריכו היטב את מידת הנזק שהם יכולים ליצור, וצריך רק להביט בנתונים כדי להבין עד כמה: העובדה שפחות מ-%20 מבני 11-5 השלימו את החיסון השני מבהירה את עצמת הפספוס.
גם הורים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה בחרו שלא לחסן את ילדיהם, ואלו שכן - התלבטו עד הרגע האחרון. בין ההסברים של המתלבטים, או כאלו שבחרו שלא לחסן לעת עתה את ילדיהם, גם הטיעונים ה"קלאסיים" שמתנגדי החיסונים מפמפמים: פגיעה עתידית בפריון, שכיחות גבוהה לדלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) ותופעות נוספות שכבר הופרכו. ומול זה, במשרד הבריאות כנראה הרימו ידיים.
כישלון ההסברה
קידום מבצע החיסונים בגל האומיקרון הוא משימה מורכבת ביותר. לאור העובדה שבכירי מערכת הבריאות מודים בפה מלא כי החיסון יעיל במידה חלקית בלבד נגד הדבקה, וכי רבים מהמחוסנים נדבקים בעצמם, קשה יותר לשכנע את ציבור הלא-מחוסנים. זה אומנם הפך את מלאכת ההסברה למורכבת יותר, אבל גם מספק הזדמנות לבניית קו הסברתי חדש, שמתמקד ביעילות המוכחת של החיסון מפני סיבוכים של מחלה קשה ומפני ההשלכות המוכחות של הדבקה בקרב ילדים, בהן גם תסמונת PIMS.
אתמול פורסמו ב-ynet נתונים מעודכנים בדבר הפער בשיעורי המתחסנים לעומת אלו שלא התחסנו בחיבור למכונת אקמו, אך גם במקרה הזה, ברגע שהמסרים הפכו למסובכים יותר, לא נעשה כל מאמץ לקדם מסרים חלופים או חדשים. בכירים במערכת הבריאות כבר מודים בשיחות סגורות: מי שבחר לא להתחסן עד עכשיו, כנראה כבר לא יעשה זאת.
היעדר תמריצים למתחסנים
החל מהיום תם עידן התו הירוק, אך דבר אחד חשוב נעדר מהדיונים הקדחתניים שקדמו להחלטה: יצירת תמריצים להתחסן. חשוב להדגיש שהתו הירוק לא יכול להיות כלי לעידוד חיסונים בלבד אלא קודם כל למניעת הדבקה ושמירה על האוכלוסיות הפגיעות. אבל ביטולו מחייב בניית אלטרנטיבות: לא מדובר על תמריצים משני חיים, אבל שילוב של כמה כאלו עשוי להביא את המתלבטים למתחמי החיסונים.
הנה כמה רעיונות שכבר הועלו שניתנים ליישום מיידי: ביטול התשלום עבור הבדיקה בנתב"ג לשבים ארצה, הוזלת ביטוחי נסיעות לחו"ל למחוסנים וביטול חובת בדיקת האנטיגן לתלמידים מחוסנים - מהלך שיעביר מסר לפיו ניתן לתת אמון בחיסון הילדים. נכון, ביטול התו הירוק הוא אתגר, אבל זה לא מצדיק את כיבוי האורות על מבצע החיסונים.
הקדימו לחגוג
"תם הטקס"? את המאמץ הסופי לקבורת מבצע החיסונים חוללו, כמה מפתיע, דווקא הפוליטיקאים. הניסיון להראות שהכול בשליטה ושגל האומיקרון כבר מאחורינו חיבל בצורה ניכרת במאמצי ההתחסנות. המצב בבתי החולים במגמת התייצבות בימים האחרונים, ובחלק מהם רואים כבר ירידה של ממש – אבל האווירה הכללית לפיו הגל החמישי הוא זיכרון רחוק בוודאי לא תרמה לרצון להתחסן.
שר הבריאות ניצן הורוביץ, שרכב על רכבת הפטור לבידודים לתלמידים וביטול התו הירוק שכבר לא הייתה לו ברירה, לא נתן קונטרה במידה מספקת לאותה אווירת סוף קורס של הקורונה בשבועות האחרונים. והתוצאה? במציאות שבה אין תמריצים, אין כמעט הגבלות ומתנגדי החיסונים משתוללים ברשתות, כל מה שנותר היה זה המסר מפי הממשלה — והוא נדם לגמרי.
כמי שמוביל את מערכת הבריאות הורוביץ היה אמור להיות המבוגר האחראי ולא לשתף פעולה עם החגיגות המוקדמות. אל מול העומס החסר תקדים בבתי החולים ובמערך האשפוז הביתי בקופות, הורוביץ העדיף לגזור קופון פוליטי ולתת לעם את מה שהוא רוצה לשמוע, גם אם זה לא כל כך עולה בקנה אחד עם המציאות בשטח.
