ד"ר ריי ביטון, הערב: "הבאנו הישג גדול"
(צילום: גיל יוחנן )
המאבק הארוך של המתמחים נושא פירות: יו"ר ארגון "מרשם" ומנהיגת המאבק, ד"ר ריי ביטון, הודיעה הערב (שני) על משיכת מכתבי ההתפטרות, לאחר שראש הממשלה יאיר לפיד הכריע כי ההיערכות לקיצור תורנויות המתמחים ל-16 שעות תחל בפריפריה באופן מיידי. "הבאנו הישג גדול", אמרה ד"ר ביטון. "לא סיימנו את המאבק. אבל נכון לכרגע הגענו למצב בו ניתן למשוך את מכתבי ההתפטרות".
ההיערכות תחל על מנת שהמתווה שסוכם יוכל להיכנס לתוקף עד ספטמבר 2023. במסגרת ההיערכות, בתי חולים בכל רחבי הארץ, שערוכים כבר עתה באופן חוקי, יוכלו לפעול ולקצר את התורנויות. לפיד סיכם עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ועם שר הבריאות ניצן הורוביץ את תחילת ההיערכות וקידום הקצאת המשאבים הנדרשים לנושא, ובתום פגישה עם מנכ"לית משרד ראש הממשלה נעמה שולץ ושיחה טלפונית עם ראש הממשלה מברלין הסכימה ד"ר ביטון למשוך את מכתבי ההתפטרות ולחזור לעבודה סדירה.
מנכ"לית משרד ראש הממשלה שלחה מכתב למשרד האוצר ובו ביקשה להעביר את התקציב לקיצור התורנויות. למכתב צורפה חוות הדעת של היועמ"שית שמודיעה שאין מניעה להעביר את הכסף, ולכן יש להעביר 66 מיליון שקלים לבתי החולים. זאת לאחר שלאורך כל הדרך טענו במשרד האוצר שהם לא יכולים להעביר את הכסף בגלל הבחירות ועניינים משפטיים.
במקביל, השרה ברביבאי שלחה למנהלי בתי החולים מכתב שמשלים את היתר העסקה החדש שחתמה עליו. במכתב הבהירה השרה שאין כל מניעה לקצר את התורנויות כבר עכשיו למי שאפשר. השרה ביקשה להרחיב את קיצור התורנויות גם לבתי חולים במרכז.
"התורנויות של המתמחים לא שפויות, התנאים שלהם לקבלת החלטות של חיים ומוות לא אפשריים", אמר לפיד. "התחייבתי שנעשה הכול כדי לקצר את הזמנים, נרתום איתנו את קופות החולים ובתי החולים. המתמחים והמתמחות דואגים לנו ומטפלים בנו כבר שנים ארוכות, הגיע הזמן שנטפל בכם בחזרה".
שר הבריאות הורוביץ: "אני מברך על התערבותו של ראש הממשלה לטובת קיצור תורנויות המתמחים. הקצאת המשאבים והתקנים, שסוכמו לפני כשנה, הכרחיים להתנעה ממשית של המהלך. לאחר המאבק הארוך שניהלתי למען קיצור התורנויות, ובתום עבודת מטה מקצועית ואחראית שהוביל משרד הבריאות, אפשר וצריך לצאת לדרך מיד".
במסיבת עיתונאים שערכה הערב בירושלים ד"ר ביטון היא אמרה: "אין ספק שעשינו היום צעד משמעותי לקראת התחלת היישום של קיצור התורנויות. המעורבות האישית של ראש הממשלה יאיר לפיד ושל מנכ"לית המשרד נעמה שולץ אפשרו את פריצת הדרך ואנחנו מודים להם על כך.
"עתה, משהובהר שאין כל מניעה משפטית ובהוראת ראש הממשלה, אנחנו מצפים ממשרד האוצר להעביר את התקציב שסוכם באופן מיידי להתחלת התהליך", הוסיפה. "זו גם הזדמנות להודות לשר הבריאות ניצן הורביץ ולשרת הכלכלה אורנה ברביבאי שעמדו לצדנו לאורך כל הדרך. קיצור התורנויות עוד הושג ואנחנו נמשיך לפעול כדי שיצא לפועל בהקדם ובכל ביה"ח בארץ עבור המתמחים ועבור כל הציבור בישראל".
אבל לא כולם תומכים ביוזמה. יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, אמר כי "ראש הממשלה לפיד ושרת הכלכלה ברביבאי גזרו גזר דין מוות על הרפואה הציבורית בפריפריה. במקום לחזק את המתמחים, מחזקים את החזקים ומנחיתים מכה אנושה על החלשים ממילא".
לדברי פרופ' חגי, "קומץ המחלקות במרכז הארץ שיוכלו להרשות לעצמן קיצור תורנות לפני ספטמבר 2023 וללא תקציב ממשלתי ייעודי רק ירחיבו את הפערים וייגרמו לכך שהרופאים הצעירים לא יגיעו לפריפריה". הוא אמר כי "כבר היום בתי החולים בפריפריה חווים קושי גדול בגיוס רופאים חדשים, והקושי הזה רק ילך ויחמיר בעקבות 'המודל הוולונטרי' שמציעים ברביבאי ולפיד. ההיתר הזה שישרת את אותן קומץ מחלקות בבתי החולים במרכז מהווה מתווה גרוע וחסר אחריות, שמהול כולו בטעמים פוליטיים קצרי טווח".
ד"ר ביטון הגיבה לכך באומרה: "לא ברור איך ארגון עובדים פועל נגד העובדים שלו. לקרוא להישג הזה קטסטרופה זה אחד הדברים העצובים שקראתי. מי שניסה לסכל את קיצור התורנויות יעשה הכול כדי לסכל את המהלך. אני מאמינה שננצח כי אין ברירה אחרת".
גורם מדיני בכיר אמר מוקדם יותר כי בזמן ביקורו בגרמניה, "לפיד היה עסוק במשבר המתמחים בארץ ובמאמץ לפתור את המשבר. הייתה בעיה משפטית". לדבריו, היועמ"שית אמרה שצריך ליישם את המתווה אחרי הבחירות, "שלא יגידו שזו כלכלת בחירות. אנו צריכים לייצר ערבות שהמהלך יקרה ורה"מ נוגח עם המצח בקיר כדי שיהיו בטוחות שהמהלך יקרה. הבטחה מעוגנת בעובדות עתידיות".
בתחילת החודש שעבר חתמה שרת הכלכלה על היתר העסקה חדש למתמחים, שדוחה את קיצור התורנויות בשנה וחצי מחודש אפריל האחרון, המועד המקורי שניתן בהיתר הקודם של השרה. ההיתר החדש קבע כי קיצור התורנויות, מ-26 שעות ל-16 עד 18 שעות, בשלב הראשון בעשרה בתי חולים בפריפריה ובמקצועות נבחרים – יידחה לספטמבר הבא. זאת בעקבות עתירת קופת חולים כללית והתנגדות משרד האוצר לתקצוב קיצור התורנויות, ובשל התנגדות ההסתדרות הרפואית ליישום הקיצור בשלב זה.
בעקבות כך הגישו כ-200 מתמחים מכתבי התפטרות וכמה מהם אף פתחו בשביתת רעב. "התורנויות הן קשות מנשוא", הסבירה אחת המתמחות את החלטתה לשבות רעב. "המחיר הנפשי, הפיזי והמשפחתי שאנחנו משלמים הוא בלתי נתפס".
