יותר משלושים שנה אחרי שהעם הפיליפיני הצליח להדיח מהשלטון – בהתקוממות בלתי-אלימה ברובה – את הדיקטטור פרדיננד מרקוס, בנו פרדיננד מרקוס ג'וניור צפוי לנצח מחר בבחירות לנשיאות ולהחזיר לשלטון את השושלת שעבור רבים מהפיליפינים מזוהה עם שחיתות, דיכוי ואלימות אכזרית. קורבנות המשטר הרודני ההוא רואים בניצחונו הצפוי של מרקוס ג'וניור איום על עתיד הדמוקרטיה, וכוחות הביטחון הפיליפיניים הכריזו על כוננות מוגברת לקראת ההצבעה מחר.
פרדיננד מרקוס ג'וניור מתמודד בבחירות כשלצדו רצה לתפקיד הסגנית שרה דוטרטה-קרפיו, בתו של הנשיא היוצא רודריגו דוטרטה. יריבתו המרכזית על הנשיאות היא לני רוברדו, סגניתו של דוטרטה ועורכת דין לענייני זכויות אדם. הסקרים נותנים למרקוס ג'וניור יתרון של יותר מ-30% עליה, פער עצום, ולכן אם לא תתחולל סנסציה, למשל בעזרת שיעור הצבעה נמוך, הוא יהיה הנשיא הבא של הפיליפינים.
מרקוס ג'וניור בן ה-64, המכונה "בונגבונג", כיהן בעבר כמושל מחוז, כחבר קונגרס וכסנאטור, והריצה שלו לנשיאות כעת היא הניסיון המוצלח ביותר עד כה של אדם כלשהו ממשפחת מרקוס להחזיר את המשפחה לשלטון. אמו, אימלדה מרקוס, התמודדה בעבר פעמיים על הנשיאות אחרי ששבה עם ילדיה מהגלות בארה"ב, שם מת בעלה ב-1989, אולם היא כשלה בניסיונותיה אלה. לחזרתה של משפחת מרקוס מנידוי פוליטי עד לסף ניצחון בבחירות אחראי במידה רבה הזעם הציבורי על השחיתות והעוני בפיליפינים, שנמשכו תחת הממשלות שקמו אחרי נפילת הדיקטטורה, אבל פרשנים אומרים שגם קמפיין בן עשרות שנים למירוק תדמיתם של המשפחה ושל המשטר הרודני שלה סייע לחזרה הזו.
בשנים שעברו מאז הדחת הדיקטטור נותרה משפחת מרקוס אחת המשפחות המשפיעות ביותר בפוליטיקה המקומית, וגם אחת העשירות ביותר במדינה. פרשנים מעריכים כי אם ינצח בבחירות מחר, מרקוס ג'וניור לא ינהיג משטר נוקשה כמו זה שניהל אביו, אך הוא כן עשוי לאמץ סגנון קשוח ובוטה כמו זה של הנשיא היוצא דוטרטה. מתנגדיו לעומת זאת מזהירים שלא לבטוח בו, וחוששים כי מרקוס ג'וניור ינצל את עלייתו לשלטון לא רק כדי להחזיר למשפחתו נכסים שהוחרמו ממנה על-ידי ממשלת הפיליפינים אחרי ההדחה ב-1986, אלא גם כדי לכרסם מחדש בדמוקרטיה.
סטירות לפנים וכדורים בין האצבעות
עלייתו של מרקוס ג'וניור לשלטון 36 שנה אחרי שאביו נבעט ממנו בהתקוממות פרו-דמוקרטית תהיה תפנית כמעט בלתי נתפסת בהיסטוריה הפיליפינית. מרקוס האב שלט במדינה מ-1965 עד 1986, ולאורך רוב התקופה הזו ניהל בה משטר צבאי. לפי נתונים שאסף ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל", בזמן הזה נכלאו בפיליפינים 70 אלף בני אדם, 34 אלף עונו ו-3,400 נרצחו, וכל זאת בשל התנגדותם למשטר.
משפחתו של הרודן מרקוס מואשמת שבימי שלטונו ניהלה חיי פאר ופיזרה סכומי עתק על יצירות אומנות ונכסים בחו"ל, בעוד המוני פיליפינים חיו כעניים מרודים. אימלדה מרקוס עצמה נודעה באוסף נעלי היוקרה והתכשיטים שלה. יותר מ-11 אלף קורבנות של אלימות מצד שלטונו של מרקוס האב קיבלו אחרי הדחתו פיצויים מממשלת הפיליפינים, והם שולמו באמצעות מיליוני דולרים שמשפחת הרודן גנבה מקופת המדינה והבריחה לבנקים בשווייץ. לאחר ההדחה מצאה ממשלת הפיליפינים עוד מיליארדי דולרים ש"המרקוסים" גנבו לדבריה.
מרקוס ג'וניור מצדו מגן בתוקף על אביו, מגדיר אותו "גאון פוליטי", ומסרב להתנצל על מעשי ההרג והביזה של שלטונו או להכיר בהם. בריאיון שנערך איתו בינואר השנה הוא פקפק בקול רם במספרי הקורבנות, ובסרטון שפורסם בערוץ היוטיוב שלו בשנת 2018 הופיע שר ההגנה במשטרו של אביו וטען ששום אדם לא נעצר אז בגלל אמונותיו הפוליטיות או הדתיות או משום שמתח ביקורת על הרודן. נאמני מרקוס מתעקשים כי ימי שלטונו היו תקופה של התקדמות ושגשוג, שבה נהנתה המדינה מתנופה בבנייה של כבישים, גשרים ובתי חולים.
על רקע ההכחשות והניסיונות לשכתב את ההיסטוריה יוצאים בימים האחרונים קורבנות שספגו את נחת זרועו של משטר מרקוס עד אמצע שנות ה-80, משמיעים את עדויותיהם – ומבקשים מהציבור שלא לשכוח לאן עלולה הפיליפינים להידרדר. האסירה הפוליטית לשעבר כריסטינה בווגאן, בת 67, עדיין זוכרת למשל את השמלה שלבשה ביום שבו נעצרה, עונתה ועברה תקיפה מינית בידי חיילים בשלהי תקופת שלטונו של מרקוס. כעת היא חוששת שזיכרון הזוועות שחולל משטרו ייטשטש, או יותר נכון יטושטש, אם בנו של הרודן ינצח בבחירות. לדבריה קורבנות כמוה חייבים לשתף את הציבור במה שעולל להם משטר מרקוס, כדי שאיש לא יוכל להציג אותו כמשטר שפעל בדרכי שלום: "חשוב מאוד שאנשים ישמעו עדות ממקור ראשון ויבינו שזה באמת קרה".
בווגאן, פעילה למען הדמוקרטיה, נעצרה ב-27 במאי 1981 על-ידי חיילים בגין "חתרנות", ואז הועברה לבית כלשהו שבו היכו אותה וניסו לחלץ ממנה הודאה. "הייתי מקבלת סטירות בפנים בכל פעם שהם לא היו מרוצים מהתשובות שלי, וזה היה כל הזמן. הם היכו אותי חזק בירכיים ומחאו כפיים קרוב לאוזניים שלי. הם קרעו את השמלה שלי ומיששו לי את החזה. הדבר הכי קשה היה כשהם החדירו חפץ לווגינה שלי. צרחתי. נראה שאף אחד לא שמע".
גם פליקס דליסיי נמנה עם קורבנות המשטר. הוא נעצר באוגוסט 1973 והוחזק 17 חודשים בכלא, שם הוכה ועונה על-ידי חיילים שניסו לגרום לו להסגיר פעילים אחרים. בעקבות המכות והעינויים נפגעה שמיעתו. "הם התחילו להכות אותי עוד לפני שעליתי לג'יפ הצבאי, אז נפלתי לקרקע ונפגעתי בפנים", הוא אומר, ומציג צלקת שהותיר האירוע על עינו הימנית. כשהגיעו לבסיס צבאי הוא הועבר לחדר חקירות, ושם חיילים מחאו שוב ושוב כפיים בצמוד לאוזניו, בעטו בו והיכו אותו, לפעמים בקת הרובה. "הם הכניסו קליעים של רובה בין האצבעות שלי ואז מחצו לי את הידיים. זה כאב מאוד. כשהם לא היו מרוצים מהתשובות שלי, הם היו מכים אותי".
המחשבה שמשפחת מרקוס תחזור כעת לשלטון פשוט בלתי מתקבלת על הדעת מבחינת דליסיי, שהחודש מלאו לו 70. "הדם שלנו רותח מהמחשבה על זה. אנחנו כאן ומדברים על זה כל עוד אנחנו חיים".
תאונת מטוס, "בעל סודי" וטרולים בפייסבוק
ההצבעה מחר מביאה לסיומו קמפיין בחירות סוער ומפלג, שבמהלכו נטען נגד מרקוס ג'וניור כי אין לו למעשה מצע פוליטי, וכי את הקמפיין שלו הוא ממקד בצעירים הגולשים ברשתות החברתיות משום שהם נולדו שנים רבות אחרי תום שלטונו של אביו, ואינם יכולים לזכור את פשעיו.
לאורך הקמפיין נמנע מרקוס ג'וניור ככל האפשר מראיונות בתקשורת ולא התייצב לעימותים טלוויזיוניים, והוא גם הואשם בהפעלת טרולים שהפיצו ברשת מידע כוזב בנוגע ליריביו הפוליטיים, ובראשם יריבתו הגדולה רוברדו. לפי הטענות, אנשיו הלעיטו את הגולשים ברשתות החברתיות במידע שקרי על המצע של רוברדו, והציפו אותם בתכנים שהציגו אותה כקומוניסטית, טיפשה ולא נחמדה לבוחרים. בין השאר הופצו שמועות הקשורות לנסיבות שבהן נהרג בעלה, פוליטיקאי פיליפיני מפורסם, בתאונת מטוס ב-2012: רבבות נחשפו ברשת לתמונה שנטען כי מי שנראה בה הוא "בעלה הראשון והסודי" של רוברדו, וכי "גם הוא מת בתאונת מטוס מסתורית". רוברדו, אגב, נמנתה בשנות ה-80 עם הסטודנטים שיצאו בהמוניהם להפגין נגד משטרו של מרקוס האב והביאו להדחתו.
המנצח בבחירות מחר צפוי להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, בהן כלכלה שספגה מכה קשה ממגפת הקורונה, עוני ואבטלה מחריפים, אינפלציה גואה בשל נסיקת מחירי הנפט והגז, מרידה אלימה של בדלנים שנמשכת כבר עשרות שנים ופילוג פוליטי עמוק. הוא יצטרך גם להחליט כיצד להתייחס לקריאות המתמשכות של פעילי זכויות אדם להעמיד לדין את הנשיא היוצא דוטרטה בגין ההרג ההמוני של אלפי בני אדם, בעיקר חשודים עניים, במסגרת המבצע הביטחוני הגדול שלו נגד סוחרי הסמים. בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג מתנהלת חקירה בחשד שמעשי ההרג האלה הם פשע נגד האנושות.
דוטרטה אמנם לא הביע רשמית תמיכה באף אחד מהמועמדים בבחירות, אבל בהתחשב בכך שנקמות פוליטיות בבעלי תפקידים ציבוריים אחרי סיום כהונתם הן תופעה נפוצה בפיליפינים, שלטון של מרקוס ג'וניור ושל בתו שרה דוטרטה עשוי להיות נוח יותר עבורו, ולהפחית את הסכנה של קידום הליכים משפטיים נגדו. במהלך תקופת שלטונו של דוטרטה דווקא סגניתו רוברדו מתחה עליו ביקורת לא מעטה, בין השאר על שיטות המלחמה בסמים שהנהיג.
במישור הבינלאומי, פרשנים מעריכים כי היחסים בין הפיליפינים לארה"ב, המעצמה הקולוניאלית ששלטה בה ושבברית הביטחונית איתה מנילה תלויה מאוד, לא ייפגעו תחת אף אחד מהמועמדים, בהתחשב בכך שאפילו בשנות כהונתו של דוטרטה, שניחנו בעוינות מופגנת של הנשיא כלפי וושינגטון, הם נותרו מתפקדים. עם זאת בהיבט הסיני יכולה לצמוח לפיליפינים תועלת מעליית מרקוס ג'וניור, משום שהוא נתפס כמועמד קרוב יותר לבייג'ינג, ועשוי לפתוח למנילה דלתות שם במישור העסקי.