משרד האוצר ומערכת הביטחון חתמו היום (חמישי) על ההסכם לעיגון תקציבי של התוכנית הרב-שנתית של מערכת הביטחון, שכולל בין היתר את מודל שירות החובה החדש שהוצג על ידי אגף כוח האדם (אכ"א) בצה"ל לפני כחודשיים. ההסכם החדש מסדיר את לוחות הזמנים בהם יקוצר השירות לגברים ויינתנו תוספות לשכר החיילים. עם זאת, חלקים מפרטי ההסכם עדיין דורשים את אישור הממשלה והכנסת.
לפי ההסכם, החל ממחזור הגיוס יוני 2024, משך השירות של גברים בצה"ל יקוצר בהתאם לצרכים הביטחוניים ולאופי התפקיד. המטרה היא שעד שנת 2030, משך השירות הממוצע לגברים יעמוד על 28 חודשים - ומשך השירות המינימלי יעמוד על שנתיים בלבד. עוד נקבע כי "בהמשך תתקיים עבודת מטה שתקבע את משכי השירות למקצועות השונים".
העלאות השכר המדוברות ייתנו לאחר סיום השנתיים הראשונות לשירות, והן יהיו בכמה פעימות. מיוני 2024, השכר יעלה ב-25% החל מהחודש ה-25 לשירות, בינואר 2025 העלאת השכר תעמוד על 50%, והחל מיוני 2026 תינתן תוספת דיפרנציאלית לפי סוגי תפקידים. בנוסף לכך, סוכם על הקצאת מיליארד שקלים "להסכם שכר ייעודי, כתוספת שכר ומענקים המיועדים לאנשי הקבע הצעירים ואוכלוסיית הלוחמים".
ההסכם כולל גם הסדרת נושא הפנסיות למשרתי הקבע והקמה של מנהלת גמלאות ושכר משותפת למשרד האוצר וצה"ל, שבראשה יעמוד נציג מטעם החשב הכללי של האוצר. לפי הסיכום, פנסיית גישור תשולם רק עד גיל 60 במקום גיל 67, אך עם רשת ביטחון שתבטיח הענקת מענק חד-פעמי לקרן הפנסיה, או לחילופין הארכת פנסיית הגישור עד גיל 67. עוד נקבע לראשונה כי "תוצע למשרתי קבע במערכים מסוימים אפשרות בחירה של מסלול תגמול מיוחד בשירות הקבע, אשר יכלול העלאת שכר משמעותית ומענקים במקום פנסיית הגישור".
על ההסכם חתמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס, מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר ומנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל') אייל זמיר. סמוטריץ' מסר בתגובה לחתימת ההסכם כי הוא "מסדיר לאחר שנים ארוכות סוגיות שונות שהיו במחלוקת ומעניק לצה"ל וללוחמיו ומפקדיו את הגיבוי ואת הוודאות והיציבות הנדרשת. בתוך כך, קיצור שירות החובה שנחתם היום חשוב למשק ולצמיחה הכלכלית של המדינה".
מטעם שר הביטחון נמסר כי "התוכנית הרב-שנתית תספק מענה להתעצמות, להצטיידות ולשימור היתרון האיכותי של ישראל על אויביה בתחומים הביטחוניים, הצבאיים, הטכנולוגיים והמודיעיניים. נשקיע בכוח האדם באופן מיוחד לשם שימור מקור כוחנו וננקוט במדיניות שתאפשר תשלום מוגבר לאלו המשרתים בחזית הלחימה ולאורך זמן ממושך יותר, בחובה ובקבע".
הרמטכ"ל הרצי הלוי מסר: "במשך תקופה ארוכה, כשנה וחצי, ישבו בכירי צה״ל עם בכירי האוצר ללמוד את צרכי צה״ל, את אילוצי משרד האוצר בתכנון תקציב לאומי ובעיקר שקדו על פתרונות יצירתיים. בשיתוף פעולה, הצלחנו להביא בשורה חדשה שתשפר את הביטחון ותיטיב גם עם הכלכלה הישראלית. צה״ל לא קיבל את כל מה שרצה, כך גם משרד האוצר, אך אזרחי ישראל הם המרוויחים המרכזיים משיח מקצועי ועמוק זה".
מודל השירות החדש של אכ"א הוצג בחודש אפריל, ברקע נתוני הגיוס הנמוכים של האוכלוסייה החרדית לצה"ל והדיונים על חוק חדש לפטור מגיוס. בצבא הבהירו כי שירות החובה הדיפרנציאלי צפוי להתממש ללא קשר לאישור חוק הפטור, וכי המודל גם לא צפוי להיות חלק מהתשובה של המדינה לבג"ץ בנוגע להסדרת נושא גיוס האוכלוסייה החרדית. התוכנית הרב-שנתית החדשה של הצבא, שכוללת את מודל שירות החובה, גובשה לאורך השנתיים האחרונות, אושרה במטכ"ל בקיץ הקודם, וסוכמה עם נציגי משרד האוצר בחודשים האחרונים. אישור תקציב המדינה בחודש שעבר מאפשר את מימוש התוכנית.
לפי המודל, כל המשרתים יגויסו ל-32 חודשים, אך תוך זמן קצר הצבא יודיע לכל משרת על אורך שירותו בפועל - בהתאם לתפקידו ולהכשרה אליה נדרש. המטרה היא להתאים בין משך השירות בפועל למשך ההכשרה. לוחמים ביחידה מובחרת, כמו למשל אגוז, דובדבן, או מגלן, צפויים לשרת שלוש שנים, והלוחמים בגדודים השונים ישרתו 32 חודשים.
מודל דומה של "שירות נוסף בתשלום" יקבלו גם חיילים בתפקידי ליבה טכנולוגיים וב"סביבה תומכת טכנולוגית". המסלולים המיוחדים ביחידות העילית כמו שייטת 13 או קורס טיס צפויים להמשיך באותה המתכונת, עם שנה-שנתיים קבע לפחות, בהתחייבות מראש.