שוב מביע הסתייגות ממדינה פלסטינית, מתחייב לשלוט ביטחונית ברצועת עזה ב"יום שאחרי" – אבל לא מציג תוכנית של ממש לאופן שבו תיראה בתום המלחמה: בסוף השבוע התפרסם ב"וול סטריט ג'ורנל" ריאיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו אמר שהמלחמה תימשך עוד זמן רב. המלחמה, כך טען בפני העיתונאי הבריטי-הודי טונקו ורדרג'ן, "מתנהלת טוב יותר ממה שהרבה ציפו".
נתניהו השווה את המלחמה בעזה למבצע הבינלאומי לכיבוש העיר מוסול בעיראק מידי דאעש, בין 2016 ל-2017: "לארה"ב ובעלות בריתה נדרשו תשעה חודשים כדי להביס את הכוחות הרדיקליים במוסול. מוסול קטנה יותר מעזה ולא הייתה בה תשתית טרור תת-קרקעית מסיבית. אנחנו כעת בחודש הרביעי, אבל היו לנו ימים קשים", אמר נתניהו – בריאיון שנערך בשבוע שעבר, יום לאחר האסון שבו נפלו 21 לוחמים בעקבות פיצוץ עז שנבע מירי RPG של מחבלי חמאס, שגרם להפעלת מטענים שהכוח הטמין בבתים שיועדו להריסה.
העיתונאי ורדרג'ן מציין כי אחד היועצים בלשכת נתניהו אמר לו שבעקבות האסון הריאיון המתוכנן עם נתניהו צפוי להידחות, אבל בסופו של דבר הוא נערך כמתוכנן. "וול סטריט ג'ורנל", יש לציין, הוא עיתון אמריקני בעל נטייה שמרנית, ואת הריאיון שיתף הבוקר (יום א') נתניהו עצמו ברשתות החברתיות. במהלכו התייחס גם למחלוקת מול ארה"ב בנוגע לסוגיית היום שאחרי המלחמה, על רקע הלחץ מצד ממשל ביידן לקדם הסדר שיהיה מבוסס על פתרון שתי המדינות. נתניהו הדגיש את הוקרת התודה שלו לתמיכה הרבה של ביידן לאורך המלחמה – וטען כי למרות המחלוקות, גם האמריקנים מסכימים שהמטרה היא "השמדת חמאס".
נתניהו נשאל בריאיון על טוריו של פרשן "ניו יורק טיימס" תומאס פרידמן, שנחשב מקורב לביידן ונתפס לא אחת כמי שמעביר לישראל מסרים מודאגים מהממשל בוושינגטון, עוד מימי המהפכה המשפטית והמחאה נגדה – וכעת בנוגע להמשך המלחמה. נתניהו השיב שאינו "קורא מושבע" של פרידמן, והוסיף בהתייחסות ללב המחלוקת: "כל מי שתומך בישראל ותומך גם בפתרון שתי המדינות, צריך לשאול את עצמו כמה שאלות. האם הוא תומך בכך שלפלסטינים יהיה צבא? התשובה היא כמובן לא. האם לפלסטינים צריכה להיות היכולת להכניס נשק? התשובה היא כמובן לא. האם לפלסטינים צריכה להיות היכולת לחתום על בריתות צבאיות עם איראן? כמובן שלא". יצוין כי למרות הדברים, הנשיא ביידן כבר רמז שהמדינה הפלסטינית שאותה הוא מעוניין לקדם תהיה מפורזת וללא צבא.
בריאיון חזר נתניהו על עמדתו ולפיה הפלסטינים הם המכשול האמיתי לשלום, בשל סירוב מנהיגיהם לקבל את עצם קיומה של מדינת ישראל. "יש בארה"ב מי שמאמין שהמכשול לשלום עם הפלסטינים הוא אני. הם לא מבינים שאני מייצג את עמדתם של רוב הישראלים", טען. העיתונאי ורדרג'ן מצטט בהקשר זה סקרים שלפיהם רוב הישראלים לא תומכים במדינה פלסטינית – אבל לא מזכיר את הסקרים המלמדים על צניחה בתמיכה בנתניהו עצמו ובמפלגת הליכוד.
נתניהו פירט בדבריו את "הנוסחה" שלו לשלום: "בכל הסכם עתידי, הפלסטינים צריכים לקבל את כל היכולות של שלטון עצמי – ושום יכולת לאיים על ישראל". הוא שב והדגיש את עמדתו ולפיה ישראל חייבת לשמור על שליטה ביטחונית בכל השטח שממערב לירדן, כולל עזה: "זה גורע בהכרח מהריבונות הפלסטינית. כל פתרון לסכסוך הזה בעתיד מתחיל בהכרה של המציאות בהווה". נתניהו חזר גם על אותה עמדה שהשמיע טרם המלחמה, ולפיה השלום עם הפלסטינים יתאפשר רק לאחר שלום בין ישראל לשאר העולם הערבי: "הדרך להשיג זאת היא ללכת למדינות הערביות ואז לחזור לפלסטינים".
לפני מתקפת הטרור של 7 באוקטובר ישראל וסעודיה אכן היו על סף חתימה על הסכם נורמליזציה, אבל אז ריאד דרשה רק תמורות קטנות יחסית עבור הפלסטינים כחלק מההכרה שלה בישראל, וכעת העלתה לפי הדיווחים את "המחיר" ודורשת התקדמות משמעותית לעבר מדינה פלסטינית. למרות מה שנראה כהתנגדותו לכך, נתניהו אומר בריאיון כי הוא סבור שהסיכויים להגיע להסכם מול סעודיה הם "טובים". הוא הבטיח להמשיך לקדם זאת, אך הדגיש שהמגעים צריכים להיות "סודיים". "אם נשיג התקדמות כלשהי, זה ידרוש מגעים משמעותיים – וכדי שאלו יצליחו הם צריכים להיעשות בחשאיות. וזה בדיוק מה שהיה עם הסכמי אברהם".
בריאיון נשאל גם על ההתחממות ביחסי סעודיה ואיראן, שחידשו אשתקד את יחסיהן הדיפלומטיים אחרי שנים של נתק, והשיב: "אני בטוח שלאף אחד בריאד איi אשליות כלשהן בנוגע לשאיפות של איראן ולתוקפנות שלה". גם ליחסים עם רוסיה התייחס נתניהו, והודה כי בישראל חוששים מהשלכות שיתוף הפעולה של מוסקבה עם טהרן. "איראן הפכה לספקית הנשק המרכזית של רוסיה, וברור שאנחנו מודאגים מתמורה רוסית".