ויכוח סוער התנהל אתמול (ראשון) בוועדת השרים לענייני חקיקה, שבה אושר חוק עונש מוות למחבלים. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שסירב להוריד את החוק מסדר היום לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו, טען כי המציאות בישראל מחייבת את העברתו. "בדמוקרטיה הגדולה בעולם, בארה"ב, יש עונש מוות בחלק מהמדינות. המציאות אצלנו הרבה יותר קיצונית", אמר.
מנגד, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה שרון אפק אמר כי "לקיחת חייו של אדם, אף אם הוא הרוצח הנתעב ביותר, היא הפגיעה הקשה ביותר בזכות לחיים". עוד הוא הוסיף כי "לא הוצגה הצדקה הרתעתית" - ובן גביר תקף: "לא בחרו בכם לקבוע מדיניות. תקימו מפלגה ותבחרו".
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן הביעה גם היא התנגדות לחוק, ואמרה כי "כמדינת העם היהודי אנחנו צריכים לחשוב אלף פעמים - החיים והמוות זה רק בידי מי שיושב שם למעלה". נציגת משרד המשפטים ונציג המועצה לביטחון לאומי הסכימו עם הטענות, וקבעו כי "עונש מוות זה חציית גבול". נציג המל"ל אף הסביר כי קיים חשש במערכת הביטחון שהחוק "יעודד פיגועי חטיפה או מיקוח - וכמובן הבערת השטח", והמליץ "להתניע עבודת מטה בנושא".
זירת הפיגוע
(צילום: אלישע בן קימון, תיעוד מבצעי מד"א, דובר צה"ל)
על רקע הדברים החליטה הוועדה כי לאחר הצבעה טרומית, ובטרם העלאתו לקריאה ראשונה בכנסת, יתקיים דיון בקבינט המדיני-ביטחוני בנוסח החוק. השר בן גביר אמר כי "ביום קשה זה, שבו נרצחו שני אזרחים ישראלים בפיגוע טרור פלסטיני, אין יותר סמלי מהעברת חוק עונש מוות למחבלים. השיקול של התועלתנות, 'האם נרוויח או נפסיד', הוא שיקול רציני, אבל יש גם היגיון במצבי קיצון".
נזכיר כי בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית נכתב: "בשל התעצמות מעשי טרור בכוונה לפגוע במדינת ישראל כמדינת העם היהודי ועל מנת להכריע תודעתית את המפגעים, סיעות הקואליציה יחוקקו טרם העברת התקציב לשנת 2023 חוק עונש למחבלים". שר המשפטים יריב לוין סיכם כי לא מדובר בעמדה משפטית, ואמר כי החוק הוא "עמדה פוליטית שמשקפת תפיסת עולם".
