רשידת חמזה מיואשת. חמישה מששת ילדיה נמנים עם 300 התלמידים שנחטפו ביום חמישי על-ידי חמושים מבית ספר בצפון-מערב ניגריה – הפיגוע האחרון בשורה של פיגועי חטיפה שפקדו את המדינה האפריקנית בעשור האחרון וזעזעו את העולם. שלושה ימים אחרי שהתלמידים, בני 7 עד 18, הובלו על-ידי המחבלים מבית הספר שלהם בכפר קוריגה ללב היערות, עדיין לא יודעים היכן הם בדיוק, וחמזה שרויה בהלם. "אנחנו לא יודעים מה לעשות", היא אומרת, "אבל מאמינים באלוהים".
החטיפה בקוריגה שבמדינת המחוז קדונה הייתה אחד משלושה אירועי חטיפה גדולים בצפון ניגריה בשבוע האחרון, אירועים שהם תזכורת למשבר הביטחוני העמוק שבו מצויה המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה. אתמול בבוקר נחטפו 15 תלמידים מבית ספר במדינת המחוז סוקוטו, וביום רביעי דווח על חטיפת נשים וילדים ממחנה עקורים במדינת המחוז בורנו.
בורנו היא אותה מדינה שבה שוכנת צ'יבוק, העיירה שמבית הספר שלה נחטפו בשנת 2014 לא פחות מ-276 ילדות ונערות על-ידי ארגון הטרור האיסלאמיסטי בוקו חראם – אירוע חטיפה שזעזע את העולם והוביל לקמפיין Bring Back Our Girl בהשתתפות ידוענים רבים. לפחות 1,400 תלמידים ותלמידות נוספים נחטפו מאז מבתי ספר בניגריה בנסיבות דומות, ומבין הילדות והנערות שנחטפו מצ'יבוק כ-100 עדיין נמצאות בשבי. גל החטיפות הנוכחי הוא הגדול ביותר שפקד את ניגריה מאז יולי 2021, אז חטפו חמושים כ-150 ילדים.
לפי שעה שום ארגון לא נטל אחריות למעשי החטיפה האחרונים. את החטיפה המפורסמת מצ'יבוק וחטיפות נוספות מסוג זה ביצע בעשור שעבר ארגון הטרור בוקו חראם, שנשבע אמונים לדאעש, אבל בהשראתו הפכו החטיפות לדרך פעולה המשמשת גם ארגוני פשע שאין להם השתייכות אידאולוגית ושכל מטרתם היא לסחוט דמי כופר. במדינת בורנו חושדים למשל שרועי צאן מקומיים, המצויים בסכסוכים עם תושבי קבע באזור, מעורבים במעשי החטיפה האחרונים שם.
בין 300 הילדים שנחטפו ביום חמישי מבית הספר בקוריגה כמה ילדים הצליחו לברוח, אבל 286 עדיין נעדרים. לפחות 100 מהם הם ילדים בני 12 או פחות מכך. נורה אחמד, מורה בבית הספר שממנו נחטפו, העידה כי רגעים אחדים אחרי שהילדים התיישבו בכיתות הגיעו כ-50 מחבלים רכובים על אופנועים וירו לכל עבר: "הם הקיפו את בית הספר וחסמו את כל המעברים והכבישים כדי למנוע מסיוע חיצוני להגיע. אחר כך הם הובילו את הילדים החוצה, בפעולה שנמשכה פחות מחמש דקות".
אחד התלמידים שנחטפו והצליחו בהמשך לברוח הוא התלמיד בן ה-14 עבדוללהי אוסמן. "ילדים שלא הסכימו ללכת מהר יותר אולצו לעלות על אופנועים או שאיימו עליהם באמצעות ירי באוויר", סיפר, "המחבלים צעקו 'קדימה! קדימה! קדימה!'". התושבת סני מואזו סיפרה כי גם בנה בן ה-8, עלי, הצליח לברוח מהשבי, אחרי שנלקח לעומק היער על-ידי החוטפים. הוא סיפר לה כי הוא ועשרות תלמידים נוספים אולצו לצעוד יחפים ביער תוך שהם בוכים מרעב, תשישות והתייבשות. כשהחושך ירד אולצו הילדים לישון בקרחת יער גדולה, ועלי ניצל את החשכה כדי להימלט: "הוא צעד בלילה הביתה. ראינו אותו מגיע מוקדם בבוקר, ואנחנו אסירי תודה לאלוהים".
ייסורי האם: "בתי לא הרגישה טוב, הכרחתי אותה ללכת"
אם אחרת, חדיג'ה קוריגה, סיפרה כי היא מתייסרת על החלטתה להכריח את בתה בת ה-7, ספייה, ללכת לבית הספר בבוקר החטיפה: "הכרחתי אותה ללכת למרות שהיא אמרה שהיא מרגישה לא טוב. מאז כולנו בוכים. הילדים שלנו רעבים". שהו לאוואל, שבנו בן ה-13 נמנה עם החטופים, העיד: "מאז שזה קרה הראש שלי לא כאן. הילד שלי אפילו לא אכל ארוחת בוקר לפני שהוא יצא לבית הספר. אמא שלו התעלפה. אנחנו מודאגים, אנחנו פוחדים שהוא ימות". יום לאחר החטיפה של 300 התלמידים שלחה ניגריה כוחות צבא ומשטרה ליערות המקיפים את האזור כדי לחפש אחר הילדים, אבל סריקת האזור עלולה להימשך שבועות.
בתי ספר אינם יעדי החטיפות היחידים בניגריה: כ-4,700 בני אדם נחטפו במדינה מאז עלייתו לשלטון של הנשיא בולה טינובו במאי אשתקד, בכלל זה מבתים בבירה אבוג'ה. מומחים אומרים כי אחת הסיבות המרכזיות להתרחבות תופעת החטיפות היא הקלות שבה כלי נשק מוברחים לתוך ניגריה מבעד לגבולותיה, שהאבטחה בהם ירודה מאוד. הגבול של ניגריה עם ניז'ר למשל נמתח לאורך 1,500 קילומטרים, ויש בו שטחים מיוערים אדירים בלתי-מיושבים ובלתי-מפוקחים, מה שמאפשר כר פורה לפעילותם של ארגוני פשיעה.
בשנת 2022 העביר הפרלמנט של ניגריה חוק האוסר תשלום כופר לחוטפים, בתקווה שכך תפחת המוטיבציה שלהם לבצע חטיפות, אבל הארגונים שחוטפים ילדים ובגירים בניגריה ידועים באכזריות שלהם, ובאמצעות איומים הם מצליחים לשכנע בני משפחה לשלם את הכסף שהם דורשים. לעתים דורשים החוטפים שבתמורה לשחרור השבויים ישלמו המדינה או המשפחות לא בכסף, אלא בציוד כמו מזון, דלק ואופנועים. רבים קושרים לכן את התגברות תופעת החטיפות לכלכלה הרעועה של ניגריה ולעלייה במחיריהם של מוצרי יסוד.
צבא ניגריה מנהל בצפון-מזרח המדינה מלחמה בת 14 שנה נגד האיסלאמיסטים מבוקו חראם וארגונים אחרים, והוא ממשיך גם כעת בהפצצות ובמבצעים המיוחדים שם, אך אינו מצליח למגר את פעילותם. במקביל ממשיכים ארגוני הפשע לגדול, ולעתים קרובות הם משתפים פעולה עם המחבלים האיסלאמיסטים. ארגוני הג'יהאד מנצלים זאת כדי להרחיב את פעילותם אל מחוץ לאזור הצפון-מזרחי של ניגריה, ולהתפשט בצפון-מערבה.