הפטורים מגיוס בעלייה, והפריפריה עדיין לא מיוצגת מספיק ביחידות הטכנולוגיות
(צילום: דוברות המבקר )
משנת 2008 נקלעה ישראל למשבר מתמשך בתחום החלל, בעיקר בעקבות מחסור בתקציב מספק לקיום וקידום תחום החלל, הן בפן האזרחי והן בפן הצבאי. כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג'). למרות הזמן הרב שעבר, והמלצות של שלוש ועדות שהוקמו כדי לצאת מהמשבר, עדיין לא נקבעה מדיניות לאומית בתחום החלל ולא ניתן התקציב הנדרש.
שלוש הוועדות שדנו בנושא המליצו להגדיל את התקציב שמושקע בתחום החלל ל-300 מיליון שקלים בשנה. למרות זאת, התקציב הגיע לשיא ב-2021 ועמד אז על כמחצית מהסכום המומלץ – 151.7 מיליון שקלים בלבד.
במאי 2019 החל צוות במל"ל בעבודת מטה להכנת תוכנית לאומית ארוכת טווח לפיתוח נכסי החלל. שנתיים לאחר מכן יזמה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה תוכנית אסטרטגית לפיתוח החלל האזרחי, אבל המל"ל לא עדכן את התוכנית הלאומית ולא התאים אותה לתוכנית האסטרטגית האזרחית.
במל"ל ענו למבקר כי ביוני 2021 נשלח מסמך המרכז את הנושאים העיקריים לטיפול בתחום הביטחון הלאומי, שבו יש התייחסות לאישור תוכנית לאומית בנושא החלל. בנוסף, בספטמבר 2022, הנחה ראש המל"ל הקודם אייל חולתא להקדים את ההכנה הנדרשת למסמך לקראת ישיבת הקבינט. כמו כן, חולתא נפגש עם מנהל סוכנות החלל הישראלית וראש המנהלת האחראית על לוויינים במערכת הביטחון.
שיגור לוויין אופק 16
על פי דוח מבקר המדינה, מ-1988 עד 2020 ביצעה מערכת הביטחון כמה שיגורי לוויינים בישראל באמצעות משגרים "כחול לבן", רובם הצליחו. לפי מסמכים שאליהם נחשף המבקר, זמן פיתוח וייצור של אחד מלווייני "אופק" עמד על 12 שנים.
למרות זאת, בביקורת עלו פערים בין המענה הקיים לצורך המבצעי של צה"ל בתחום הלווייניים. לפי המבקר, בתר"ש תנופה נקבע מהו המענה הנדרש, אך הוא לא תוקצב, ומשנת 2024 צפוי להיווצר פער במתן המענה.
כוכבי עודכן שההצטיידות החלה, אף שהניסויים נמשכו
עם כניסתו לתפקיד של הרמטכ"ל הקודם, אביב כוכבי, הוא קידם תוכנית לבניין הכוח של צה"ל, שנתמכה אחר כך בתוכנית הרב-שנתית "תנופה". בפקודת התוכנית נקבע שיוקצו לה מאות מיליוני שקלים וכי יש לממשה "מהר ככל הניתן". בפועל, לפי דוח המבקר, היו עיכובים בחלק מהתוכניות והתגלו פערים בין הדיווחים של האלופים והגורמים המקצועיים לרמטכ"ל, לבין המציאות בשטח.
ראיון פרידה מהרמטכ"ל היוצא רא"ל אביב כוכבי
(צילום: ירון שרון, סאונד: יהב שמש, עריכה: תמר אברם)
כך למשל, בסיכום דיוני מטה לגבי אמצעי לחימה מסוים הוצג עיכוב בלוחות הזמנים באמירות כלליות כמו "דחייה של כמה חודשים". בפועל, היה עיכוב של כשנה וחצי לעומת תאריכי היעד שנקבעו.
מפקד זרוע היבשה דאז, אלוף יואל סטריק, אמר לרמטכ"ל כוכבי כי עד תום 2020 בכוונתו לצייד כל מחלקה באחת החטיבות באותו אמצעי לחימה. בפועל, חודש לפני הפגישה אישר מטה התוכנית דחייה של אספקת הכמות הראשונה של האמצעי למחצית השנייה של 2021.
ראש אגף התכנון, אלוף תומר בר, ציין במסמך מיולי 2021 כי "החלה הצטיידות" באותו אמצעי לחימה. בפועל, באותו המועד האמצעי היה עדיין בשלבי השלמת ניסויים והסרת סיכונים, הוא לא אושר לשימוש מבצעי, וצה"ל לא החל להצטייד בו.
במקרה אחר, מצא המבקר כי אגף התכנון נתן אור ירוק לקיים משא ומתן עם יצרנית של אמצעי לחימה, ומפא"ת אישר פטור ממכרז עם אותה יצרנית, עוד לפני שבכלל אישרו בצה"ל את הפיתוח שלו. התקציב להצטיידות באותו אמצעי לחימה אמור היה להיות במקום אמצעי לחימה אחר שתוקצב, אך ההחלטה להחליף בין האמצעים התקבלה רק לאחר תחילת המשא ומתן עם היצרנית.
בצה"ל טענו שאגף התכנון יכול לאשר התחלת משא ומתן כאישור עקרוני, אך המבקר הדגיש שמדובר בנוהל שנמצא בסבב אישורים ועדיין לא פורסם רשמית.
עלייה במספר הפטורים משירות צבאי
מספר המלש"בים שמקבלים פטור מגיוס ממשיך לעלות בזמן שאחוז המשרתים מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות הנחשקות עדיין לא גבוה. לפי המבקר, יש עלייה מתמדת באי-גיוס לצה"ל מטעמי דת. לפי הדוח, בשנתוני הלידה 2003-1998 חלה עלייה של כ-4% באי-גיוס מסיבות תורתו אומנותו בקרב גברים ועלייה של כ-2% באי-גיוס נשים מסיבות דת. בנוסף, נרשמה עלייה של כאחוז באי-גיוס מסיבות רפואיות. בסך הכל, שיעורי הפטור במחזור הגיוס 2021 עמד על 31.4% עבור גברים ו-44.9% עבור נשים.
הדוח בחן גם את גיוס המלש"בים מהפריפריה למסלולי הטכנולוגיה הנחשקים, נושא שעלה לא מעט לכותרות בתקופה האחרונה. לפי הדוח, שיעור המשרתים מהפריפריה באותן יחידות נחשקות הוא כמחצית משיעורם בשאר יחידות צה"ל. רק 16-17% מהמשרתים במסלולי הטכנולוגיה העיקריים בצבא גרים בפריפריה, זאת לעומת שיעורם בקרב כלל משרתי צה"ל שעומד על 32%.
המבקר ציין כי הרמטכ"ל הקודם כוכבי קבע יעד שלפיו עד לסוף 2026 שיעור המשרתים מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות הנחשקות יתייצב על כ-30%. המבקר המליץ לצבא לבצע תהליכי תחקור ובקרה מפעם לפעם בעניין היוזמות לצמצום הפערים בנושא.
הקצין הבכיר אישר שיבוצים לפי בקשות מפייסבוק
דוח המבקר בחן גם את השירות שמקבלים מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) מיחידת מיטב. לצד ציון לשבח על המענה הדיגיטלי שניתן ביחידה, המבקר מצא כי ראש ענף סדיר ביחידה מטפל בפניות בנושא מינוים ושיבוצים שמגיעות אליו ישירות ולא דרך מרכז השירות של יחידה. לפי הקצין, בין החודשים מאי 2020 לדצמבר 2021 התקבלו 1,102 פניות שלא דרך הערוצים הרשמיים.
כך למשל, הקצין אישר שיבוץ של מלש"ב לתפקיד מפקד כיתה, לבקשת אחת העיריות, למרות שנתוני האיכות שלו לא מאפשרים שיבוץ כזה. במקרה אחר, הוא אישר למלש"ב להתמיין לתפקיד לוחם ימי, למרות שלא דירג זאת בשאלון ההעדפות, בעקבות פנייה של "חמ"ל הורים" – דף פייסבוק פופולרי בקרב הורים למתגייסים. במקרה אחר, הוא אישר למלש"ב שמתנדב כבר מספר שנים במד"א לשרת כחובש כללי, בעקבות פנייה של מנהלת קבוצת מלש"בים בפייסבוק.
מפקד יחידת מיטב, אל"מ אלון מצליח, הודה בפני המבקר במאי 2022 כי מדובר בתופעה שקיימת כבר שנים רבות, וכי אין דרך למנוע זאת. ראש חטיבת תומכ"א, תא"ל אמיר ודמני, סיפר באותה השיחה כי גם אליו פונים אלפי אנשים בשנה, בהם בכירים בצה"ל, וכי הוא מעביר את הפניות ישירות למי שאמון על הטיפול בהן. לשיטתו, כל עוד הטיפול נעשה ללא משוא פנים אין בכך פסול.
המבקר ציין כי "ערוצי פנייה שאינם רשמיים ושלא באמצעות מרכז השירות עלולים לפגוע בשוויון ההזדמנויות של המלש"בים. אמנם ראוי שלגורמים המטפלים יהיה נתון מרחב שיקול דעת, שיאפשר להם לבחון מקרים מיוחדים ובמידת הצורך לאפשר טיפול ייחודי, אך חשוב שתהליכי קליטת הפניות וניתובן יהיו אחידים ויבטיחו שוויון הזדמנויות".
כשהרמטכ"ל כוכבי אישר את המלצת סגן הרמטכ"ל כוכבי
בנובמבר 2013 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני להטיל על צה"ל להגן על מאגרי הגז שנמצאים במים הכלכליים של המדינה. לשם כך, החליטו בזרוע הים להצטייד בארבע ספינות סער 6 (ספינות מגן). היעד שנקבע לקבלת הספינה הראשונה היה 2016, כשלפי ההחלטה, עד 2018 יהיו ברשות חיל הים ארבע ספינות מגן.
לאורך השנים עודכנו מחדש תאריכי היעד, אך למרות זאת, בדיקת המבקר העלתה כי ישנו פיגור של כארבע שנים בהשלמת האספקה והמבצוע של ארבע הספינות.
מבקר המדינה בדק גם את מצבן של שאר ספינות הטילים בצה"ל, והמצב לא מזהיר. כבר באוקטובר 2018 אישר סגן הרמטכ"ל דאז כוכבי את הצורך המבצעי בהחלפת הספינות המתיישנות. באוגוסט 2021 ציין מפקד חיל הים הקודם, אלוף אלי שרביט, כי סיכם עם אגף התכנון על הצטיידות בספינות חדשות שיחליפו את אלו המתיישנות.
למרות כל הצעדים, עד למועד סיום הביקורת, ביוני 2022, לא התקבל אישור מאגף התכנון של צה"ל להצטיידות בספינות החדשות. חצי שנה לאחר מכן, מסר צה"ל כי כוכבי - אז כבר הרמטכ"ל - אישר את תצורת הספינות החדשות ואת רכישתן.
