בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג מסר אחר הצהריים (יום שישי) את החלטתו הדרמטית בנוגע לבקשת דרום-אפריקה להוציא צו להפסקת המלחמה בעזה, והכריע: "ישראל חייבת לעצור באופן מיידי את המבצע ברפיח". השופט הקריא את הצווים, שרק שניים התנגדו להם - השופט מטעם ישראל, אהרון ברק, שלא נמצא בדיון מסיבות משפחתיות, והשופטת מאוגנדה ג'וליה סבוטינדה, שהתייצבה לצד ישראל גם בדיון בחודש ינואר. ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
ההערכה היא שישראל לא תציית לשום צו של בית המשפט, ודובר מטעם הממשלה אמר אתמול ל"רויטרס": "שום כוח על פני כדור הארץ לא ימנע מישראל להגן על אזרחיה ולרדוף אחרי חמאס בעזה". ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס אחר הצהריים התייעצות טלפונית דחופה בהשתתפות שר המשפטים יריב לוין, שר הביטחון יואב גלנט, שר החוץ ישראל כ"ץ, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ונוספים.
לקריאת ההכרעה המלאה מבית הדין - לחצו כאן
ההכרעה שניתנה בהאג: "לעצור את המבצע ברפיח מיד"
(צילום: UN WEB TV)
בהכרעתו קבע הנשיא הלבנוני של בית הדין, נוואף סלאם, כי "ישראל חייבת לעצור את המבצע הצבאי וכל פעולה באזור רפיח שעלולה להשפיע על האוכלוסיה האזרחית ברפיח. בית הדין מצווה על ישראל לנקוט בצעדים למנוע הרס וראיות בנוגע לאמנת רצח העם. בנסיבות הנוכחיות, בית הדין קובע שכדי לשמר ראיות על טענות שנופלות לפי אמנת רצח העם, ישראל צריכה לנקוט צעדים אפקטיביים להבטיח גישה מיידית לעזה של כל ועדת חקירה, ועדה למציאת עובדות וגופי חקירה - שימונו על ידי האום לחקור טענות על רצח עם".
למעשה, כל הצווים שביקשה דרום אפריקה התקבלו - מלבד צו לעצירה של המלחמה בכל רצועת עזה. בית הדין קיבל את הדרישות לאפשר הכנסת ועדות חקירה לבדיקת טענות על ביצוע רצח עם בידי ישראל, פתיחת מעבר רפיח והכנסה של סיוע הומניטרי נוסף לרצועה.
בשורה התחתונה, גורמים ישראלים אומרים כי ההחלטה אמנם יותר מצומצמת ממה שביקשה דרום אפריקה, אבל היא בעייתית יותר - משום שהיא מאתגרת מאוד את ארה"ב שהתנגדה לפעולה ברפיח והזהירה מאסון הומניטרי - טענה שלמעשה בית הדין מאמץ, ואף ציטט בכירים אמריקנים שאמרו את זה. הבעייתיות בדבר נובעת בכך שאם ישראל לא תציית לצו - הסוגייה תגיע למועצת הביטחון של האו"ם, ושל לא בטוח שארה"ב תטיל וטו.
אילו הייתה דרישה לעצירת כל המלחמה בעזה - היה יותר קל לאמריקנים להטיל עליה וטו. סוגיה נוספת שצריכה מאוד להדאיג היא שבית הדין בעצם מחייב את ישראל להסכים לכניסת ועדות בדיקה וחקירה לרפיח כדי לבדוק טענות על רצח עם. זאת דרישה שהעלתה דרום אפריקה.
משפטנים ישראלים מבהירים כי בית הדין לצדק נדרש לסוגייה הזו רק במסגרת האמנה למניעת רצח העם. למעשה, בית הדין הורה על הפסקת לחימה ברפיח שיש בה "כדי להביא לידי רצח עם", ולא על הפסקת לחימה טוטלית. מן הסתם, בית הדין אינו רשאי להורות לישראל להימנע מלחימה חוקית, או בלשון אחרת, מהגנה עצמית.
בינתיים, בחמאס בירכו על החלטת בית הדין בנוגע לרפיח, אך אמרו כי היא עדיין "אינה מספקת", והם דורשים לסיים את המלחמה בכל הרצועה. "ציפינו שבית הדין הבינלאומי יוציא החלטה להפסיק את התוקפנות ורצח העם נגד עמנו בכל רצועת עזה ולא רק ברפיח. מה שקורה בג'באליה ובמחוזות אחרים של רצועת עזה הוא לא פחות פלילי ומסוכן ממה שקורה ברפיח".
פרשננו לענייני צבא וביטחון רון בן ישי מציין כי ישראל וצה"ל יכולים לחיות עם ההחלטות האחרונות של בית הדין הבינלאומי בהאג. הדרישה להפסיק את הלחימה ברפיח אינה חד-משמעית, אלא מותנית "ככל שהיא פוגעת באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית". בכך, אימץ למעשה בית הדין את עמדת הממשל האמריקני, שכבר השתכנע שישראל מצליחה לעשות מה שצריך כדי למנוע פגיעה באוכלוסייה ולכן וושינגטון אינה מתנגדת להמשך המבצע ברפיח. צה"ל, הפרקליטות הצבאית והיועמ"שית, יכולים לטעון בצדק שישראל כמיטב יכולתה למנוע פגיעה באוכלוסייה הפלסטינית הלא מעורבת בעזה, וזו הסיבה שהיא פועלת בזהירות ובאיטיות תוך התמקדות במחבלים ובפיקוח משפטי צמוד.
באשר לצו השני, שנוגע למעבר רפיח, ישראל הביעה נכונות לפתוח את המעבר לסיוע הומניטרי, אך מצרים היא זו שסוגרת אותו. לישראל גם לא יהיה קושי לעמוד בצווים הנוספים שבית הדין בהאג הוציא היום, כיון שהם אינם מחייבים להפסיק את הלחימה באף אחד מאזורי הרצועה. לסיכום, אפשר להסתדר מעשית עם ההחלטות גם אם יובאו למועצת הביטחון, בין השאר משום שאם מועצת הביטחון תרצה לקבל החלטה חמורה יותר על בסיס החלטת בית הדין, ארה"ב לא תתקשה להטיל וטו. אבל בית הדין בהחלטותיו הוציא "כרטיס כתום" בוהק לישראל, וגרם לנו נזק תודעתי חמור בזירה הבינלאומית.
בפתח דבריו בדיון, ציין סלאם כי השופט מטעם ישראל, אהרון ברק, השתתף בהצבעה אך לא נמצא בדיון בשל סיבות משפחתיות. הוא פירט על הבקשה של דרום אפריקה להפסקת המלחמה, שהיא חלק מהתביעה שהגישה בחודש דצמבר, שבה האשימה את ישראל ברצח עם בעזה. בפברואר, ציין, דרום אפריקה שוב פנתה לבית המשפט בגלל "המצב המשתנה ברפיח". הוא ציין שבקשתה הנוכחית של דרום אפריקה היא לשינוי הצווים שאותם קבע בית המשפט בינואר.
סלאם אמר: "בהחלטתו שהועברה לצדדים ב-16 בפברואר - בית הדין ציין בציטטו את מזכ"ל האום שהתפתחויות בעזה וברפיח במיוחד - 'יגדילו משמעותית את הסיוט ההומניטרי'. בית הדין קובע שבהוראה שלו מחודש מרץ - הבחין בצער שהמצב ההומניטרי הידרדר עוד יותר מינואר. במיוחד בגלל מניעת אוכל וצרכים בסיסיים שהפלסטינים בעזה נתונים לו". עוד ציין: "בית הדין רושם שהדאגה שהביאה בהחלטה שלו מפברואר - בנוגע למצב ברפיח - התממשה, והמצב ההומניטרי עכשיו ניתן להגדרה כהרסני".
סלאם ציין כי המבצע הקרקעי ברפיח הביא לעקירה של כ-800 אלף פלסטינים מרפיח. "בית הדין קובע שההתפתחויות הנוכחיות, שהן חמורות במיוחד ברפיח, ועקירת אוכלוסייה פגיעה בעזה, מהווה שינוי במצב בתוך כללי בית הדין", אמר. "על בסיס המידע שהגיע לבית הדין", ציין סלאם, "לא בטוח שמאמצי הפינוי והצעדים שישראל נקטה לצמצם את הפגיעה באזרחים - ובמיוחד אלה שנעקרו - מספיקים להוריד את הסכנה שלה נחשפת האוכלוסייה הפלסטינית ברפיח".
הוא הוסיף: "ישראל לא סיפקה מספיק מידע לגבי ביטחון האוכלוסיה במהלך הפינוי. כל הצרכים של מיםף סנטיציה, מזון, תרופות ומקלט ל-800 אלף העקורים - לא ניתנו. ישראל לא טיפלה בצורה מספקת בדאגה שעלתה בעקבות המבצע הצבאי שלה".
נשיאת בית הדין בהאג, ג'ואן דונהיו, מקריאה את הצווים הזמניים שהוטלו על ישראל
(צילום: רויטרס)
בישראל העריכו שהסיכוי לקבלת הדרישה המקורית של דרום אפריקה לעצירת המלחמה בעזה הוא בינוני, אך הסיכויים לקבלה חלקית של הדרישה ומיקודה לצו עצירת לחימה באזור רפיח ולהוצאת צווים נוספים בתחום הגדלת הסיוע ההומניטרי גבוהים למדי - כפי שאכן קרה. בכל מקרה, ההערכה הייתה שאם יינתנו צווים הקוראים לעצירת לחימה, ישראל לא תציית להם. סביר להניח שבתרחיש כזה הפלסטינים ותומכיהם יפנו למועצת הביטחון של האו"ם וינסו להעביר החלטה שתכפה על ישראל עצירת לחימה – בעזה כולה או ברפיח.
בישראל נערכו גם לתרחישים היותר קשים, בייחוד אחרי השבוע השחור בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג והבקשה של התובע הראשי קארים חאן להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון גלנט. מוקדם יותר, שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל, שבשבועות האחרונים מקדם הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית, התייחס בריאיון בערוץ הספרדי TVE לצווי המעצר ואמר כי "מדינות באירופה מנסות להפחיד את שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי בגלל התיק נגד המנהיגים הישראלים. עליהן לכבד את בית המשפט ולהפסיק להתערב".
לדברי בורל, "התובע קארים חאן לא עשה דבר מלבד להאשים - ובית המשפט יקבל החלטה. בינתיים אני מבקש גם מישראל וגם מהממשלות באירופה לא להפחיד את השופטים. אל תאיימו, אל תנסו להשפיע על החלטתם, ואל תשתמשו באיומים או בפסילות מאוד קשות".
באשר לדיון היום, באופן שעשוי להישמע מוזר, יש בישראל כאלו שהעדיפו שבית הדין יוציא היום צו מחמיר יותר, של עצירת לחימה בכל עזה ולא רק ברפיח. הסיבה: בישראל חוששים שארה"ב לא תטיל וטו אם הצו יתמקד רק ברפיח. בכל מקרה, השאלה הגדולה היא מה יעשו האמריקנים - וישראל נמצאת כאן במלכוד.
חשש נוסף הוא מזליגה של אווירה עוינת מבית הדין הבינלאומי הפלילי (ICC) לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ). באופן פורמלי לסוגיית צווי המעצר לא אמורה להיות השפעה ישירה, וגם המוסדות שונים - ICJ הוא בית משפט של האו"ם, וה-ICC הוא מוסד עצמאי.
שר הביטחון גלנט בחופי עזה
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
אבל שניהם יושבים בהאג, שניהם גופים שנחשבים לערכאות החשובות בעולם בתחום הדין הבינלאומי והחשש הוא מאווירה עכורה כלפי ישראל ומשיח משפטנים באותה העיר - שיוביל לתוצאה קשה מבחינת ישראל.
יממה לפני ההחלטה הדרמטית בהאג, שר הביטחון גלנט הבטיח אתמול על ספינה מול חופי עזה כי הפעולה ברפיח "תלך ותתגבר". בהפלגה על ספינת דבורה עם כוחות חיל הים, ביחד עם סגן הרמטכ"ל ומפקד החיל, אמר שר הביטחון גלנט: "אנחנו מחזקים את המאמץ שלנו מול רפיח, הפעולה הזאת תלך ותתגבר, עוד כוחות מהקרקע, עוד כוחות מהאוויר, ואנחנו נגיע למטרות שלנו".
גלנט פירט את אותן מטרות: "להכות קשה מאוד את החמאס, לשלול את היכולות הצבאיות שלו, להביא לכך שאנחנו יוצרים את כל התנאים על מנת להחזיר את החטופים אל ביתם. זה דבר חשוב, זה נושא מרכזי עבורנו ואנחנו נעשה כל מאמץ על מנת ליישם אותו בכל הדרכים".
מורן אזולאי ועינב חלבי השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 09:48, 24.05.24
