3 צפייה בגלריה
ראשי הקואליציה על ההחלטה לדון בעתירה לפסילת כהונת רה"מ: "מדרון מסוכן של פגיעה אנושה בדמוקרטיה". נתניהו וחיות
(צילום: EPA, אלכס קולומויסקי)
ראשי הקואליציה פרסמו הערב (חמישי) תגובה לקביעתה של שופטת בית המשפט העליון רות רונן כי בג"ץ יקיים דיון בעתירה שהוגשה לפסילת כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים שחל בעניינו - ומסרו כי הם "מזועזעים מהחלטתה, בפרט לאחר שהכנסת העבירה חוק שמונע הדחה של ראש ממשלה נבחר בטענות סרק מהסוג שנכללות בעתירה". היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להגן על נתניהו בבג"ץ.
לדבריהם, "זוהי הליכה במדרון מסוכן של פגיעה אנושה בדמוקרטיה וברצון העם. אנחנו ומיליוני אזרחים לא נקבל זאת ולא נאפשר זאת". עוד הם טענו כי "קבוצה פוליטית קיצונית בראשות דן חלוץ מנסה להדיח ראש ממשלה מכהן שנבחר ברוב עצום בבחירות דמוקרטיות באמצעות עתירה חסרת כל בסיס" - מאחר שאת העתירה הגישו 39 חברי קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", ובראשם הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ.
נתניהו: "אני נכנס לאירוע"
(צילום: לע"מ)
הטענה להפרת הסדר ניגוד העניינים עלתה מכיוון שלפני כארבעה חודשים הודיע נתניהו שהוא "נכנס לאירוע" של המהפכה המשפטית, על אף אזהרותיה של היועמ"שית. משמעות ההחלטה היא שבבית המשפט העליון רואים מקום לדיון בעתירה, ולא דוחים אותה על הסף. על פי החלטת השופטת, הדיון יתקיים בפני הרכב שופטים בהקדם.
עם זאת, לפני שבועיים הוגשה תגובה מקדמית, בין היתר מטעם היועמ"שית, לגבי העתירה לפסילת נתניהו בשל הפרת ניגוד העניינים שלו, שבה נכתב: "דין העתירה להידחות על-הסף".
בחודש מאי האחרון הגישו חברי קבוצת "מבצר הדמוקרטיה" עתירה דחופה לבג"ץ באמצעות עו"ד דפנה הולץ לכנר - בדרישה להורות כי נתניהו מנוע מלהמשיך ולכהן בתפקיד ראש ממשלה. באותו חודש בית המשפט העליון דחה עתירה שביקשה לקבוע שנתניהו ביזה את בית המשפט כשאמר שהוא "נכנס לאירוע". בג"ץ קיבל בהחלטה את עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה, שאמרה גם היא שנתניהו לא ביזה את בית המשפט - על אף שהודיע שיתערב במהפכה המשפטית חרף הסדר ניגוד העניינים שעליו הוא חתום.
האישור הסופי של חוק הנבצרות
ההצהרה של נתניהו על כך שהוא "נכנס לאירוע" הגיעה יום לאחר שהכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הנבצרות, שנועד להגן על נתניהו מפני עתירות המבקשות להוציאו לנבצרות לאור המשפט המתנהל בעניינו. לפי החוק, הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאיננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו, ואז תובא הבקשה להצבעה בכנסת - שם יידרש רוב של 80 ח"כים למהלך.
במקרה כזה, על ראש הממשלה יהיה לכנס את הממשלה בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה או במועד מאוחר יותר אם התבקש לכך בבקשה. אם ישיבת הממשלה לא כונסה בתוך שלושה ימים, יכנס מזכיר הממשלה את הממשלה באופן מיידי וממלא מקום ראש הממשלה ינהל את הישיבה.
החלטת הממשלה במקרה זה תעמוד לתוקפה של שלושה ימים ותובא לאישור ועדת הכנסת. אם החלטת הממשלה ניתנה מטעמי בריאות, תהיה החלטת ועדת הכנסת גם על יסוד חוות דעת רפואית והיא תהיה רשאית לקבוע שהנבצרות תימשך לא יותר משבעה ימים מיום החלטת הממשלה. אם ראש הממשלה לא יגיש חוות דעת רפואית בהתאם לכללים, ייחשב הדבר כאילו הודיע על נבצרותו.
3 צפייה בגלריה
היועמ"ש הקודם מנדלבליט. נתניהו סירב לנוסח הראשון של ההסדר שניסח, אבל הכיר בשני
(צילום: רויטרס)
הסדר ניגוד העניינים של נתניהו נערך על ידי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט לפני כשלוש שנים, וקבע מגבלות על מעורבותו של נתניהו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק. אף שאת הנוסח הראשון של ההסדר נתניהו סירב לקבל, נוסח נוסף אושר בהמשך על ידי בית המשפט העליון – ונתניהו הכיר בו.
ההסדר הזה היה הסיבה לכך שבג"ץ דחה ב-2020 עתירה שביקשה למנוע מנתניהו לכהן כראש ממשלה תחת אישום. הרכב של 11 שופטים קבע פה אחד שנתניהו יכול לכהן כראש ממשלה, והסיבה לדחיית העתירה הייתה שהחוק אינו מונע כהונת ראש ממשלה שנאשם בפלילים. אבל בפסק הדין הייתה קביעה נוספת ומשמעותית: השופטים קבעו כי נתניהו יכהן בכפוף להסדר ניגוד הענייניים – ובכך ביקשו למנוע ממנו להתערב בנושאים שישפיעו על משפטו כראש ממשלה.
