שני אבות שילדיהם נרצחו מדברים
100 בני אדם נרצחו בחברה הערבית מתחילת השנה, ואם לא יחול שינוי דרמטי שנת 2023 תסתיים בשיא שלילי ועגום במיוחד של כ-200 נרצחים. הערבים מהווים אמנם רק כ-21% מאוכלוסיית ישראל, אך שיעור הנרצחים מקרבם גבוה לעין שיעור מכך. "איפה הרוצחים? מה יש להם עם הבן שלי, מה הוא עשה? מה הייתה הטעות שלו?", אמר היום בבכי תאופיק מרג'יה, אביו של נעים שנרצח אתמול בטבח ביפיע.
אבל סיפורי העבר מלמדים שנרצחים רבים לא הסתבכו בפלילים או נקלעו לסכסוך: חלקם נורו למוות מירי תועה, אחרים היו במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון, ורבים נרצחו בשל "נקמת דם" - רצח אדם שמישהו ממשפחתו המורחבת היה מעורב ברצח אחר. כך למשל, מספר אביו של אימן זועבי שנרצח ביריות בנצרת, "רצחו אותו רק בגלל שנהג להגיד 'אללה ירחמו' על רעד זועבי, שנרצח לפני כמה חודשים".
מדובר בתופעה רחבה שנמשכת כבר שנים ארוכות. גם בשנת 2009 היה מספר הנרצחים גבוה במיוחד, אך אז עוד עמד על 71. ב-2010 נרצחו 73 בני אדם - ומאז המספר עוד ירד: 62 ב-2011, 68 ב-2012, 56 ב-2013, 51 ב-2014. אלא שמאותה שנה חל זינוק עכבי ומתמשך במספר הנרצחים הערבים, שעד שנת 2020 יותר מהכפיל את עצמו עם 113 נרצחים. העלייה הזו אינה מקבילה לעלייה בנרצחים היהודים - ולמעשה ניתן לראות כי בעוד ב-2014 "רק" 51% מהנרצחים היו ערבים, בשנת 2022 עומד הנתון על 76% - ובזו שקדמה לה 71%.
הכישלון הזה נובע, לפחות בחלקו, מאוזלת היד של המשטרה בהגעה לעבריינים - כשהנתונים מלמדים כי רוצחים רבים בחברה הערבית מסתובבים חופשי. כך, מתוך כמעט 100 רציחות, הצליחה המשטרה לפענח השנה רק 11 מקרים. בשנה הקודמת הצליחה לפענח 25 בלבד, ב-2021 פענחה 40, ב-2020 פענחה 27 וב-2019 עומד הנתון על 35.
במשטרה אמרו בשנים האחרונות שוב ושוב בהודעות שונות כי המספרים החריגים נובעים מ"נגע חברתי פסול" בחברה הערבית, שצריכה לעבור תהליכים לשינויו. אבל, מחקרים מהעולם מוכיחים שעלייה בכמות הנשק מובילה לעלייה בכמות הרצח, והיקף הנשק הלא-חוקי בחברה הערבית נאמד באלפים רבים. למעשה, רובם המוחלט של הנרצחים הערבים מתו כתוצאה מירי, וחלקם הקטן מפיצוצי מטענים או דקירות. על התופעה יכולים להעיד גם תושבי לוד והסביבה, ששומעים לאחרונה צרורות ירי מדי לילה מהשכונות הערביות. עם זאת, לטענת המשטרה, מתחילת 2023 נתפסו 147 רובי סער, 830 אקדחים, 251 כלי נשק לא-תקניים, 459 חיקויי נשק, 47 רובי ציד, 267 רימונים, 110 מטענים, 1,444 כוורות זיקוקים ו"52,445 תחמושת מסוגים שונים".
גם בארגוני הפשע החזקים בחברה הערבית, אגב, לא הצליחה המשטרה לטפל - בניגוד לארגוני הפשע היהודיים שטופלו בשנים קודמות. אבל, במעין הודאה של המשטרה בכישלונה, האגף לסיכול פשיעה בחברה הערבית (סי"ף) צפוי להיסגר. בינתיים, על רקע הטבח ביפיע, מתהדרת המשטרה בהישגים שאינם קשורים: כך למשל, היום הוציאה דוברות המשטרה הודעה תחת הכותרת "המאבק באלימות בחברה הערבית", על כתב אישום שהוגש נגד אדם שדקר אדם אחר במהלך ויכוח על מקום חניה במזרח ירושלים ב-25 במאי. בהמשך הוציאה הודעה נוספת, על חשודים רבים שנעצרו במהלך הלילה - בהם לפי החשד גם מעורבים בטבח ביפיע, על אף שהדבר לא צוין בהודעה - וטענה כי מדובר בפעילות שמתקיימת "במשך כל ימות השנה".
למעשה, בשנים האחרונים נרשמה ירידה במספר הנרצחים הערבים רק בשנת 2022, בימי ממשלת בנט-לפיד, שלפחות במחצית השנה הראשונה שלה הצליחה למגר מעט את התופעה. ראש הממשלה והשרים אמרו אז כי המאבק בפשיעה בחברה הערבית יהיה ממושך ולא יניב תוצאות מיידיות, אך לטענת חבר הכנסת יואב סגלוביץ' - שהיה אחראי אז מטעם הממשלה לנושא - הממשלה החדשה לא המשיכה את הטיפול בו. "לא הוקם צוות שרים לנושא, ראש הממשלה והממשלה לא בתמונה", אמר לאחרונה.
סגלוביץ' קרא לנתניהו למנות פרויקטור ממשלתי כפי שהיה בממשלה הקודמת ולהדיח את השר איתמר בן גביר, אך בפועל מי שימנה את הפרויקטור צפוי להיות בן גביר עצמו - שהכריז על כך לאחרונה בצל הביקורת הגוברת על פעילותו בנושא. המספרים בתקופת בן גביר הם חסרי תקדים, כאמור, וצפויים לשבור שיאים שליליים - אלא שהוא לא הראשון שנכשל. בשנים 2020-2015 השר לביטחון הפנים היה גלעד ארדן, בין 2020 ל-2021 היה בתפקיד אמיר אוחנה - וב-2021 עד סוף 2022 היה השר עמר בר-לב. לפני ארדן כיהן בתפקיד יצחק אהרונוביץ' במשך 6 שנים, וגם בתקופתו שיעור הנרצחים הערבים היה גבוה משיעורם באוכלוסייה - אך כאמור, מדובר היה במספרים נמוכים יותר.
בתקופה המתוארת כאן כיהנו חמישה מפכ"לים, שכולם לא הצליחו לחולל שינוי חיובי מהותי: דודי כהן (בין 2007 ל-2011), יוחנן דנינו (2015-2011), רוני אלשיך (2018-2015), מוטי כהן (כממלא מקום, 2020-2018) ויעקב שבתאי שהחל ב-2021 ועדיין מכהן.
6 צפייה בגלריה
מימין למעלה: אלשיך, שבתאי, מוטי כהן, דנינו ודודי כהן
(צילום: יריב כץ, דנה קופל, אלכס קולומויסקי, חיים הורנשטיין, עמית שאבי)
גם נציגי הערבים בכנסת לא חפים מביקורת, אחרי שבמשך השנים לא הצליחו להוביל תהליכי עומק בחברה שאותה הם מייצגים, לא הצליחו להביא לשיתוף פעולה יעיל בין ערבים למשטרה, לא הצליחו להניע את הממשלה לפעול ובאופן כללי נראה שלא תמיד שמו את הבעיה בראש מעייניהם. בין הבולטים שבהם ניתן למנות את אחמד טיבי מכהן בכנסת 24 שנים, ג'מאל זחאלקה כיהן 16 שנים, חנין זועבי כיהנה 10 שנים, איימן עודה 8 שנים. יו"ר רע"מ מנסור עבאס גם לקח חלק ישר מהמלחמה בפשיעה במסגרת חברותו בקואליציה בשנים 2022-2021 - מאבק שכאמור הסתיים בהצלחה חלקית.
עוד ב-2012 נתניהו הזהיר מ"טרור אזרחי"
ובעוד השרים והח"כים התחלפו, דמות אחת נשארה במקומה במשך רוב התקופה: ראש הממשלה בנימין נתניהו. עוד בשנת 2012, בדיון זכור בכנסת, נדרש נתניהו לנושא ואמר כי "הפשע במגזר הערבי כמו במערב הפרוע", והבטיח: "נפעל". לדבריו, "הגיע הזמן להגביר משמעותית את האכיפה ביישובים הערבים. עלינו לבצע שתי פעולות במקביל: שילוב בחברה, בכלכלה ובחינוך, ואכיפת החוק. יש לשחרר את הציבור הערבי מהטרור האזרחי".
נתניהו מנחם בכנסת את סיהם אגברייה
(צילום: ערוץ הכנסת)
באותו דיון שהתקיים בכנסת ועסק בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, דיברה גם סיהם אגברייה מאום אל פחם, שבעלה וילדיה נרצחו בזמן שישנו. נתניהו אמר לה כי "הלב של כולנו נקרע מהסיפור", והבטיח: "שאלתי עכשיו את השר לביטחון פנים מה אנחנו יודעים, המשטרה משקיעה בזה מאמץ. בסוף אנחנו צריכים את התוצאה, אפילו בקידומו של דבר. זה רק מחזק אותי בתחושה שאנחנו חייבים ויכלוים לעשות משהו".
שנים לאחר מכן, כשנתניהו התגאה באותו רגע שבו פנה אל אגברייה, היא כעסה. "עד היום אני מקבלת הבטחות, ורק מחכה לתוצאות", אמרה ב-2016. "כל ההבטחות של ראש הממשלה היו באוויר. הוא לא עזר לי בכלום. גם בשנת 2013 שלחתי מכתב לכנסת וכתבתי בו שאין שום התקדמות". ב-2017 נתניהו שוב הזכיר אותה, בעת פתיחת נקודת משטרה בג'סר א-זרקא, והיא כעסה: "אל תשתמש בי".
יש לציין כי הבעיה לא החלה בתקופת נתניהו - על אף שמספר הנרצחים זינק במהלכה. למעשה, כבר במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שעסק בממדי הפשיעה בישראל בין 2010-1990, תוך התמקדות בחברה הערבית, נקבע כי "תחושת הביטחון האישי של ערבים התערערה בעשור הקודם (2010-2000)", לעומת עלייה בחברה היהודית; עוד נקבע, כי בעוד ההסתברות של תושב ערבי ליפול קורבן לפריצה או גניבה נמוכה משל תושב יהודי, "עבירות נגד אדם" (רצח, ניסיון לרצח, הריגה, גרימת מוות ברשלנות) נפוצות יותר ביישובים הערביים מאשר ביהודיים. בעוד ביישובים היהודיים שיעור העבירות "נגד אדם" בתקופת הדוח היה אז 0.2% מכלל העבירות, ביישובים הערביים הוא היה 3.6% - וביישובים המעורבים 5.4%.
בכל מקרה, נתניהו לכל הפחות לא הצליח לטפל בתופעה לאורך השנים. זכורה בין השאר החלטה 922 משנת 2015, שבמסגרתה הוקצו לתוכנית לצמצום פערים בחברה הערבית 15 מיליארד שקלים. בדוח של הכנסת שניתח את השפעות התוכנית בין 2020-2016 נקבע כי אכן היה שינוי מאז במדדים כלכליים-חברתיים של האוכלוסייה הערבית, אך לא ניתן לייחס אותם רק ליישום התוכנית. "חלק מהיעדים לא הושגו, בעיקר בתחום הביטחון האישי בקרב האוכלוסייה הערבית", נקבע. "להתגברות מעשי הפשיעה יש סיבות רבות, לרבות כלכליות או כאלה שקשורות למצב כלכלי-חברתי, ונראה כי דרושים פתרונות המצריכים שיתוף פעולה בין גורמים רבים".
על פי הדוח, נכון ל-2018 שיעור החוששים להיפגע מאלימות באזור המגורים ביישובים הערביים היה 15.6% - לעומת 8.5% ביישובים היהודיים. בשנת 2017, שיעור התמותה מרצח בחברה הערבית עמד על 3.1 ל-100 אלף איש - לעומת 0.9 בקרב היהודים, כלומר פער של פי 3.4.
בדיון בכנסת בנובמבר 2020 פנה נתניהו לחברה הערבית ואמר כי "אני צריך את שיתוף הפעולה שלכם – אנחנו צריכים ללכת על זה כמשימה משותפת, אנחנו משנים בימים אלה את פניה של מדינת ישראל ושל כלל המזרח התיכון בכל הנוגע לשיתוף פעולה בין יהודים וערבים. אפשרויות שהיו נשמעות פעם דמיוניות מתגשמות נגד עינינו. את מה שאנחנו ועושים מחוץ לגבולות מדינת ישראל צריך לעשות גם בפנים. זה מיגור פשע, כנופיות ופחד. בשיתוף פעולה אנחנו יכולים להשיג פה דברים נפלאים".
נתניהו קיים לאורך השנים פגישות עם ראשי רשויות ערבים, עם חברי כנסת ערבים, השתתף בדיונים ועוד - אך בפועל, במשך שנות שלטונו זינק מספר הנרצחים הערבים, עד לשיא המחריד שמסתמן שאליו נגיע השנה. "אני מזועזע מהרצח הנורא ליד נצרת, אנחנו נחושים להפסיק את שרשרת הרציחות הללו", אמר נתניהו אתמול אחרי הרצח ביפיע. ההבטחה החדשה: "נעשה זאת לא רק בתגבור המשטרה, אלא גם בסיוע של השב"כ. אני נחוש להכניס את השב"כ כגורם מסייע למשטרת ישראל נגד הפושעים הללו, נגד ארגוני הפשע, נגד הרציחות הללו".
"קיימתי שורה של ישיבות כבר השבוע בנושא הזה עם גורמי הביטחון, המשפט והמשטרה, ואני מתכוון להמשיך בשבוע הבא ולהגיע לתוצאה מהירה", הוסיף נתניהו. בינתיים, שב"כ לא נראה נלהב "להיכנס לאירוע", וממילא יש צורך לתקן את החוק כדי לעשות זאת. למרות דברי נתניהו אתמול והבטחתו, בחברה הערבית למודת ההבטחות והאכזבות לא נרשמו אתמול תקוות לשינוי המצב.
