שב"כ התיר לפרסום כי סיכל פיגוע של חיזבאללה נגד אישיות ביטחונית בכירה לשעבר, באמצעות מטען חבלה תקני מדגם "כלימגור", שיועד לצאת לפועל בימים הקרובים. בהודעה הדרמטית של שב"כ בצהריים (יום ג') נחשף גם כי הפיצוץ בפארק הירקון בספטמבר אשתקד, בערב ראש השנה, היה אף הוא ניסיון פיגוע במתווה דומה של חיזבאללה.
במסגרת המבצע שבו סוכל הפיגוע, זה שתוכנן לצאת לפועל בימים הקרובים, נמסר כי שב"כ חשף מטען כלימגור - מהדגם שבו חיזבאללה עושה שימוש רב - כדי לפגוע כאמור באותו בכיר לשעבר במערכת הביטחון. למטען הוצמד מנגנון הפעלה מרחוק, מבוסס מצלמה וסלולר, לטובת הפעלתו מלבנון על ידי חיזבאללה.
בשב"כ ציינו כי "היערכות מבצעית ופעילות הכוחות מנעה את הפיגוע בשלבי המימוש האחרונים. האישיות המדוברת עודכנה על ידי גורמי הביטחון ומתודרכת בהתאם". עוד נמסר כי "בשלב זה לא ניתן להרחיב פרטים מעבר לכך".
עד כה המידע בנוגע לפיגוע הקודם בפארק הירקון חסה תחת צו איסור פרסום, אבל כעת חשף כאמור שב"כ שגם אז הופעל מטען "דומה במאפייניו" למטען שנתפס כעת. גם הפיגוע בפארק הירקון, כך נמסר, כוון ל"בכיר ישראלי" - אבל הוא הסתיים ללא נפגעים.
תיעוד מפיצוץ מטען החבלה בפארק הירקון, לפני שנה
ההערכה במערכת הביטחון, נמסר עוד, היא שהגורמים בחיזבאללה שמעורבים באירוע הנוכחי עמדו מאחורי הפיגוע בספטמבר 2023. "יודגש כי התשתית הייתה תחת מעקב לאורך זמן", אמרו בשב"כ. "שב"כ יחד עם שותפיו במערכת הביטחון יוסיף ויפעל בכלל היכולות העומדות לרשותו לניטור וסיכול פעילות הטרור של חיזבאללה".
שעות לאחר הפיצוץ בפארק הירקון, יצוין, נעצרו שני חשודים על ידי לוחמי ימ"מ ברכב באמצע כביש 431 הסואן - אל מול עיניהם של המוני נהגים המומים. הרכב גם נסרק על-ידי חבלנים כדי לשלול הימצאות מטען נוסף בו, והנהגים הסמוכים התבקשו להתרחק. בהמשך הוגשו כתבי אישום נגד כמה מעורבים בפיצוץ שהוגדר כ"פעילות חבלנית עוינת" - וכעת מתברר כי היה למעשה פיגוע של חיזבאללה. כתבי האישום עצמם לא נחפשו עד היום.
פרטים נוספים על הפיגוע התפרסמו במרץ השנה, במסגרת תשובת המשטרה לבקשה של הנאשם המרכזי בפרשה להורות להחזיר את המכונית שעמה נעצר לחברת ההשכרה. הנאשם טען בבקשה שהגיש לבית המשפט כי את השכרת הרכב מימן מעסיקו וכי אין למכונית קשר לחשדות נגדו, אבל במשטרה התנגדו בתוקף וציינו כי נתפסו בה "מוצגים רבים שמהווים ראיות בתיק הנדון - טלפונים ניידים, ספרות אנטישמית ומוצגים נוספים".
תיעוד ממעצר החשודים בכביש 431 בשנה שעברה, שעות אחרי הפיצוץ בפארק הירקון
(צילום: נווה קיעביץ, אנשי הדממה )
בתשובה שהגישה היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז תל אביב צוין כי "במסגרת חקירת האירוע עלה כי המטען הוטמן והופעל על ידי המבקש ושותפיו במטרה לפגוע בחפים מפשע". עוד נכתב כי בסמוך לפיצוץ המטען ניסה נאשם, יחד עם חשוד נוסף, להימלט באמצעות המכונית למזרח ירושלים. "הרכב עצמו שימש את החשודים בשלבים של הכנסה והתארגנות לקראת הפעלת המטען. יצוין, כי מדובר בחשודים בפעילות חבלנית עוינת אשר פעלו בצורה מאורגנת ומתוחכמת לצורך ביצוע פיגועי טרור נגד אוכלוסייה אזרחית", נכתב במזכר שהוגש אז לבית המשפט.
הפיגוע ב-15 בספטמבר אשתקד מעיד על הנועזות הרבה של חיזבאללה עוד לפני פרוץ המלחמה, במתקפת הפתע של חמאס שלושה שבועות לאחר מכן. הוא אירע כחצי שנה אחרי פיגוע נועז נוסף של ארגון הטרור הלבנוני, שהעיד גם הוא על כך שלא היה מורתע למעשה מאפשרות של הסלמה מול ישראל.
אותו פיגוע, במרץ אשתקד, אירע בצומת מגידו - וביצע אותו מחבל של חיזבאללה שהצליח לחדור את הגבול מלבנון מבלי להיתפס, ולהגיע עד לצומת שנמצא 70 ק"מ דרומית לגבול. גם הוא השתמש במטען "כלימגור", שממנו נפצע קשה שרף א-דין חמאייסי, תושב סאלם, שנסע חזרה הביתה מעבודתו. המחבל ניסה לחזור חזרה ללבנון וכמעט הצליח: הוא נלכד כמה קילומטרים מהגבול, וחוסל.
כאמור, המטענים השונים בכל הפיגועים הללו הם מטעני "כלימגור" - כינוי לדגם של מוקש שפותח במקור בארה"ב (Claymore בשמו המקורי). במסגרת חקירה אחרת של שב"כ, דווח בשנה שעברה כי איראן - שפועלת להבריח נשק "שובר שוויון" לארגוני טרור ביו"ש - מספקת מטעני חבלה שכאלה גם לארגוני פשיעה בישראל. פרשננו רון בן ישי ציין בזמנו כי כשמטען כזה מופעל, הוא מרכז אלומה של כדוריות מתכת לעבר מטרה אחת ויכול אף לחדור ג'יפ משוריין. כשהוא מופעל לעבר קבוצה, כפי שקרה באסון השייטת במבצע "שירת הצפצפה" ב-1997, הוא יכול לפגוע בבת אחת בבני אדם רבים.
