החשוד בבית המשפט, היום
(צילום: שמוליק דודפור, מאיר תורג'מן)
בית משפט השלום בראשון לציון האריך היום (ראשון) בחמישה ימים את מעצרו של אחמד נג'ם, תושב לוד בן 55 החשוד שחטף שני נערים שוהים בלתי חוקיים וכלא אותם במשך שלושה ימים במקלט בבניין מגוריו. המשטרה מייחסת לו עבירות של החזקת קטין בתנאי עבדות, חטיפה, כליאת שווא, הלנת שני שב"חים, גרימת נזק לרכוש ותקיפה סתם.
נג'ם נעצר אתמול לאחר שהנערים, בני 14 ו-16, דיווחו למשטרה שנחטפו על ידי המעסיק שלהם והם מוחזקים שלושה ימים במקלט בלוד ללא אוכל ומים. הם סיפרו שרק אחרי שלושה ימים הצליחו לחייג אל מוקד 100 לבקש עזרה, מהטלפון הנייד של החשוד בחטיפה, כשהגיע לבדוק את מצבם.
שכנה המתגוררת בבניין סיפרה הבוקר כי נג'ם "השתלט על המקלט". לדבריה, "הילדים האלה גרו במקלט ושם ישנו, מוזר שזאת חטיפה".
4 צפייה בגלריה
"עשה טובה לאבא של אחד הקטינים ודאג להם למקום לישון". המקלט שבו נמצאו הנערים והחשוד
(צילום: מאיר תורג'מן)
החשוד הכחיש שכלא את הנערים והודה שהעסיק את אחד מהם בעבר. הנערים טענו כי הוא העסיק אותם תקופה ארוכה והלין אותם במקלט ללא אפשרות לצאת ממנו. לדבריהם, החשוד אפשר להם לצאת רק לשעה בלילה כדי להתאוורר והשאיר להם מעט מזון שלא הספיק עבורם.
הנערים טענו עוד שנג'ם לקח להם את הטלפונים הניידים אך כרטיס סים אחד נותר בידיהם. לדבריהם, כשבא אתמול למקלט לבדוק מה מצבם הוא שכח את הטלפון הנייד שלו שם, והם הכניסו לתוכו את הסים שלהם והתקשרו למשטרה.
עו"ד שירן ברגמן מהסנגוריה הציבורית שמייצג את החשוד, אמר היום בדיון כי "מפליא שחוטף משאיר טלפון לחטופים. חטיפה זה לקחת בכוח אדם ממקום למקום, הוא לא לקח אותם בכוח משום מקום, אז בואו ניכנס לפרופורציה. גם לשיטת הקטינים אף אחד לא הביאם בכוח למקלט, הם הגיעו מרצונם". לדבריו, במקלט "נמצאו סדינים, מוצרי מזון ובקבוק משקה. הוא עשה טובה לאבא של אחד הקטינים ודאג להם למקום לישון".
4 צפייה בגלריה
לפי המשטרה, המניע לכליאה היה בקשת הנערים לקבל תשלום. המקלט שבו נמצאו
(צילום: מאיר תורג'מן)
נציג המשטרה אמר כי הנערים "יצאו לעבודה בימים וחזרו למקלט בלילה. לא תמיד הם עבדו צמוד אליו". לדבריו, המניע לכליאה היה בקשתם של הנערים לקבל תשלום עבור עבודתם. לדבריו, הם צעקו והתפתח ביניהם דין ודברים, ובתגובה הוא נעל אותם במקלט של הבניין שבו הוא מתגורר. מהדיון עלה כי בשלושת הימים שבהם הוחזקו במקלט, ביקר שם החשוד פעם ביום.
השופט גיל גבאי האריך את מעצרו של נג'ם וקבע כי "מחומר החקירה עולה חשד סביר לביצוע העבירות - פרט לחטיפה. החשוד החזיק אותם בתנאים קשים. בעת הוצאת הקטינים מהמקלט הם היו תשושים אך בהכרה". השופט הוסיף כי לחשוד יש 19 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות רכוש, מרמה, מסירת ידיעות כוזבות וזיוף, שבגינם ריצה עונשי מאסר רבים. רק לאחרונה השתחרר ממאסר של 54 חודשים.
התקשורת הפלסטינית לא התייחסה כלל לסיפור חטיפת הנערים בלוד. "מקרים של חטיפה, דריסה, הריגה, גניבת משכורות והתנכלות לפועלים הפלסטינים שעובדים בישראל קורים כמעט כל יום", אמר גורם בהתאגדות הפועלים הפלסטינית, שהוסיף כי "גם אנחנו וגם הפועלים יודעים שבעבודה בישראל המשכורות יותר טובות אבל אתה מנושל מכל הזכויות הבסיסיות שלך".
לפי ארגון קו לעובד, נכון לאמצע שנת 2020 עבדו בישראל יותר מ-80 אלף עובדים קבועים, בהם כ-60 אלף בענף הבניין. הפועלים מגיעים ממקומות רבים בשטחים הפלסטיניים ורצועת עזה, חלקם בעלי היתרים ואחרים מגיעים כשוהים בלתי חוקיים, ללא גוף שמגבה אותם במקרה חירום. כך למשל בחודש ספטמבר 2021 התרחשו 21 תאונות עבודה בישראל, שבהן שלושה עובדים נהרגו ו-30 נפצעו באורח קשה ובינוני.
